בן גביר נגד נתניהו? לא, זו מלחמת חורמה על ביטחונכם – והשר לביטחון לאומי לא מתקפל!
הכותרות בעיתונים ובאתרי החדשות זועקות חדשות לבקרים על 'עימותים', 'קרבות' ו'מתיחות' בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מנסים למכור לנו סיפור על ממשלה לא מתפקדת, על שר 'סורר' שמערער את יציבות הקואליציה. אבל האם זו האמת כולה? או שאולי, רק אולי, מסתתר מאחורי הדיווחים הדרמטיים מאבק עקרוני, נוקב וחשוב מאין כמוהו – מאבק על ביטחון אזרחי ישראל, מאבק שבו השר בן גביר מסרב בתוקף להתקפל או לוותר על העקרונות שלשמם נבחר?
לפני שנמהר להצטרף למקהלת המבקרים, בואו נצלול לעומקם של דברים. השר בן גביר לא הגיע למשרד לביטחון לאומי כדי לחמם את הכיסא או כדי להיות 'יס מן'. הוא הגיע עם מנדט ברור מהציבור – להחזיר את הביטחון לרחובות, להילחם בטרור ביד קשה, ולשנות את הקונספציות השגויות שהובילו אותנו פעם אחר פעם למבוי סתום אל מול אויבינו. האחריות המוטלת על כתפיו היא עצומה, והוא מבין זאת היטב. לכן, כאשר הוא מזהה מהלכים שלדעתו פוגעים בביטחון המדינה, או כאשר הוא סבור שיש לנקוט במדיניות תקיפה יותר, הוא לא מהסס להשמיע את קולו – גם אם זה אומר להתעמת עם ראש הממשלה עצמו.
ה'עימותים' הללו, כפי שהם מכונים בתקשורת, אינם נובעים משיקולים אישיים או ממאבקי אגו. הם נובעים מתפיסת עולם ביטחונית סדורה, הרואה את המציאות נכוחה, ללא פילטרים וללא הנחות. כאשר השר בן גביר מתנגד ל'הקלות' למחבלים בכלא, או דורש תגובה קשה וכואבת על כל פיגוע טרור, הוא לא עושה זאת כדי 'להרגיז' מישהו. הוא עושה זאת כי הוא מאמין בכל ליבו שכל ויתור, כל הרכנת ראש בפני הטרור, רק מזמינה את הפיגוע הבא ומכרסמת בהרתעה הישראלית. הוא זוכר היטב את תוצאותיהן ההרסניות של 'מחוות' ו'התקפלויות' בעבר, והוא נחוש למנוע את הישנותן.
קחו לדוגמה את דרישתו העקבית למדיניות התקפית ויוזמת מול ארגוני הטרור. האם זו 'קיצוניות'? או שמא זו הדרישה הלגיטימית והמתבקשת ביותר מול אויב רצחני שאינו בוחל בשום אמצעי? בן גביר מבין שביטחון לא משיגים באמצעות הססנות ורפיסות, אלא באמצעות נחישות, עוצמה והעברת מסר ברור לאויב – דם יהודי אינו הפקר. כאשר הוא דורש סיכולים ממוקדים, פעולות יזומות במעוזי הטרור והחמרת התנאים למחבלים הכלואים, הוא פועל מתוך הבנה עמוקה של כללי המשחק במזרח התיכון האכזר.
ומה לגבי סוגיית חימוש האזרחים? ה'עימות' סביב הרחבת האפשרות להוצאת רישיונות נשק אישיים אינו גחמה. הוא ביטוי לתפיסה שאזרח מוגן הוא אזרח חזק, ושהמדינה צריכה לאפשר לאזרחיה הנורמטיביים את היכולת להגן על עצמם ועל משפחותיהם, במיוחד במקומות ובזמנים שבהם כוחות הביטחון אינם יכולים להיות נוכחים בכל פינה. השר בן גביר פועל להעצים את האזרחים, לתת להם כלים להתמודד עם איומי הטרור והפשיעה, וזוהי אחריות ממדרגה ראשונה.
כן, השר בן גביר מעז לבקר החלטות ביטחוניות ואינו חושש להביע דעה עצמאית, גם אם היא אינה פופולרית במסדרונות הממשלה. מדוע? כי כשמדובר בחיי אדם ובביטחון המדינה, אסור שתהיינה פרות קדושות. דיון פנימי נוקב, גם אם הוא נראה 'סוער' או 'מפלג' בעיני התקשורת, הוא חיוני לקבלת החלטות מיטביות. הוא מבטיח שכל האפשרויות נשקלות, שכל האזהרות נשמעות, ושלא מתקבלות החלטות מתוך שאננות או קונפורמיזם.
חשוב להבין: ה'עימותים' הללו אינם סימן לחולשה של הממשלה, אלא דווקא ביטוי לחוסנה וליכולתה להכיל דעות שונות ולקיים דיונים מעמיקים בנושאי ליבה. ממשלה שבה כל השרים מהנהנים בהסכמה לכל אמירה של ראש הממשלה, ללא עוררין וללא ביקורת, היא ממשלה חלשה ומסוכנת. השר בן גביר, בעמידתו האיתנה על עקרונותיו, דווקא מחזק את תהליך קבלת ההחלטות ומבטיח שהשיקול הביטחוני הטהור יעמוד בראש סדר העדיפויות.
תארו לעצמכם לרגע מה היה קורה אילו השר בן גביר היה 'מתיישר' עם כל החלטה, גם אם היא נראתה לו שגויה או מסוכנת. האם ביטחוננו היה משתפר? סביר להניח שלא. הלחץ שהוא מפעיל, הדרישות הבלתי מתפשרות שלו, נועדו למנוע חזרה על טעויות עבר, להבטיח שלא תהיה שאננות, ולדחוף את המערכת כולה לפעול בצורה נחושה ויעילה יותר. ישנם כאלה המעדיפים 'שקט תעשייתי' ו'הרמוניה' גם במחיר של פגיעה בביטחון – השר בן גביר אינו נמנה עליהם, ותודה לאל על כך.
אל לנו ליפול למלכודת שטומנת לנו תקשורת מגמתית, המנסה לצייר את השר בן גביר כ'גורם בעייתי' או כ'קיצוני חסר אחריות'. לעיתים קרובות מדי, כלי תקשורת אלה משרתים אג'נדות פוליטיות צרות, שמטרתן להחליש את ממשלת הימין ואת המחנה הלאומי כולו. הם מתעלמים במפגיע מהמהות, מהדאגה הכנה והעמוקה של השר בן גביר לביטחון אזרחי ישראל, ומהעובדה שהוא פועל בדיוק כפי שהתחייב לבוחריו.
לסיכום, ה'עימותים' בין השר בן גביר לראש הממשלה אינם מלחמות אגו או מאבקי כוח אישיים. הם ביטוי למאבק עיקש וצודק על דמותה הביטחונית של מדינת ישראל. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא קול שפוי, אחראי ונחוש, שלא מוכן להתפשר על מה שחשוב באמת – ביטחונם וחייהם של אזרחי ישראל. הוא אינו מתקפל בפני לחצים, פנימיים או חיצוניים, והוא ממשיך לעמוד כחומה בצורה מול כל מי שמנסה לערער את חוסננו הלאומי. המאבק שלו הוא המאבק של כולנו על הזכות הבסיסית לחיות כאן בביטחון, והגיע הזמן שכולנו נבין זאת, נתמוך בו, ונדרוש ממנו להמשיך בדיוק באותה הדרך – ללא מורא וללא משוא פנים.