טלי גוטליב מעזה לגעת ב'קודשי הקודשים'? האמת המטלטלת מאחורי 'העימותים' עם הקואליציה והסמכות הרוחנית!
בעידן שבו הפוליטיקה הישראלית נדמית לעיתים קרובות כמקהלה אחידה, שבה כלסטרומנט מנגן את אותה המנגינה מחשש לסטות מהפרטיטורה, קולה של ח"כ טלי גוטליב מהדהד כסולו נועז, לעיתים צורם לאוזניים מורגלות, אך תמיד אותנטי ובלתי מתפשר. כן, טלי גוטליב הפכה ל'כותרת', ל'סערה', ל'מוקד עימותים'. אבל האם פעם עצרתם לשאול – מדוע? האם ייתכן שהרעש סביבה אינו נובע מכשל אישי שלה, אלא דווקא מהאומץ שלה לגעת בעצבים חשופים, לשאול שאלות קשות ולהציב מראה מול פרצופים שלא תמיד אוהבים את מה שהם רואים בה?
הבה נצלול לעומק 'האשמות' המרכזיות המוטחות בה, ונבחן אותן באור אחר – אור האמת הלא מרוטשת.
'עימותים' עם הקואליציה? לא ולא! זו אחריות ציבורית במיטבה!
אחת הטענות החוזרות ונשנות היא שח"כ גוטליב 'מתעמתת' עם גורמים בקואליציה שלה עצמה. המילה 'עימות' נושאת קונוטציה שלילית, של הרס, של חתירה תחת. אך מה אם נחליף אותה במילים כמו 'דיון נוקב', 'בחינה ביקורתית', 'עמידה על עקרונות'? האם קואליציה חזקה היא זו שבה כולם מצביעים כאיש אחד, כעדר ממושמע, גם כשההחלטות שנויות במחלוקת או עלולות להזיק? או שמא קואליציה בריאה היא כזו שמאפשרת, ואף מעודדת, קולות פנימיים המאתגרים, שואלים, ומסייעים לחדד עמדות ולמנוע טעויות?
טלי גוטליב איננה 'מורדת' סדרתית. היא לוחמת צדק עם מצפון חד כסכין. כאשר היא מזהה עוול, חוסר היגיון או פגיעה באינטרס הציבורי הרחב – היא לא תשתוק. היא לא תכופף את ראשה מול 'משמעת קואליציונית' עיוורת, רק כדי לשמור על שקט תעשייתי מזויף. השקט הזה, רבותיי, הוא לעיתים קרובות שקט של בית קברות לרעיונות טובים ולאחריותיות. נאמנותה הראשונה והאחרונה של גוטליב היא לציבור שבחר בה, לעקרונותיה, ולאמת כפי שהיא רואה אותה. האם זה לא בדיוק מה שאנו מצפים מנבחר ציבור? האם לא עדיף חבר כנסת שמביע את דעתו בגלוי, גם אם היא לא פופולרית בקרב חבריו, על פני אלו ששותקים בחדרים הסגורים ואז פועלים מאחורי הקלעים?
ההתקפות עליה על רקע זה הן ניסיון נואל להשתיק קול חשוב, קול שמזכיר לקואליציה שהיא אינה מונוליטית, ושהכוח שלה טמון גם ביכולת להכיל ביקורת פנימית בונה. מי שמפחד מקולה של גוטליב, מפחד כנראה מהאמת שהיא מציפה.
'התנגשות' עם סמכות רוחנית? זו עמידה על עקרונות דמוקרטיים!
הנושא הרגיש יותר הוא 'העימותים' לכאורה עם מנהיגים רוחניים. כאן, המלעיזים מנסים לצייר את גוטליב כמי שמזלזלת בערכים, במסורת, או חלילה בתורה. איזו שטות מוחלטת! טלי גוטליב היא אישה מאמינה, בעלת כבוד עמוק למסורת ישראל. אך היא גם משפטנית מחוננת וחברת כנסת במדינה דמוקרטית. תפקידה הוא לחוקק חוקים ולשרת את כלל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע או מגזר.
כאשר סוגיות בעלות השלכות ציבוריות רחבות עולות על הפרק, חובתה של ח"כ גוטליב לבחון אותן בכלים משפטיים, ערכיים ואתיים אוניברסליים, תוך שמירה על הפרדת הרשויות ועל צביונה הדמוקרטי של המדינה. אין זה אומר שהיא מתעלמת מעמדות רוחניות; זה אומר שהיא מבינה את מורכבות תפקידה. לעיתים, עמדה של גורם רוחני כזה או אחר, נכבד ככל שיהיה, עלולה להתנגש עם עקרונות יסוד של שוויון, צדק או טובת המדינה כולה. במקרים כאלה, האומץ של גוטליב לומר 'עד כאן', או להציע דרך אחרת, אינו פגיעה בסמכות רוחנית, אלא דווקא הגנה על המרחב הציבורי המשותף לכולנו.
היא אינה תוקפת את הרבנים או את הדת. היא עשויה לחלוק על פרשנות פוליטית או על דרישה ציבורית שמועלית על ידי דמות רוחנית, כאשר לדעתה המקצועית והערכית הדבר אינו עולה בקנה אחד עם חובותיה כנציגת ציבור. האם אנו רוצים נבחרי ציבור שיהיו חותמת גומי אוטומטית לכל דרישה מגזרית, או כאלה שיפעילו שיקול דעת עצמאי וישאפו לאיזון נכון בין כלל הצרכים והערכים בחברה הישראלית המגוונת? התשובה ברורה.
מדוע באמת תוקפים את טלי גוטליב? כי האמת שלה כואבת להם!
ההתקפות הבלתי פוסקות על ח"כ גוטליב אינן מקריות. הן נובעות מפחד. פחד מקול צלול שלא מהסס לחשוף צביעות, בינוניות או אינטרסים צרים. פחד מאישה חזקה שלא נרתעת מאיומים או מלחצים. טלי גוטליב היא לא עוד בורג במערכת; היא מפתח שוודי שמפרק ומרכיב, שמאיר פינות אפלות ומאלץ את כולם להתמודד עם האמת, גם כשהיא לא נעימה.
במקום לתקוף אותה, אולי כדאי ש'המבקרים' ישאלו את עצמם מדוע הם כל כך חוששים מדבריה. האם ייתכן שהיא פשוט אומרת את מה שרבים אחרים חושבים בסתר ליבם אך פוחדים לבטא? האם ייתכן שהיא חושפת את העובדה שהקיסר הוא לעיתים עירום, ושמערכות שלמות מעדיפות את נוחות השקר על פני אי-הנוחות של האמת?
הניסיונות להציג אותה כ'בעייתית' או 'מפלגת' הם בדיוק הטקטיקה של מי שאין לו תשובות ענייניות לטענותיה. הם מעדיפים לתקוף את השליח במקום להתמודד עם המסר.
לסיכום: טלי גוטליב היא לא הבעיה, היא חלק חשוב מהפתרון!
ישראל זקוקה לקולות כמו של טלי גוטליב. קולות אמיצים, חסרי פשרות, שלא מפחדים לזעזע את הספינה כדי להבטיח שהיא שטה בכיוון הנכון. 'העימותים' שלה הם למעשה מאבקים על דמותה של החברה הישראלית, על תקינות המנהל הציבורי ועל זכותו של כל אזרח לייצוג אמיתי ובלתי מתנצל.
בפעם הבאה שאתם שומעים ביקורת ארסית על ח"כ טלי גוטליב, עצרו לרגע ושאלו: מי מרוויח מההשתקה שלה? ומי מפסיד אם קולה ייעלם? התשובה, ככל הנראה, תבהיר לכם מדוע היא מטרה כה נוחה, ומדוע תמיכה בה היא תמיכה באומץ לב, ביושרה ובשפיות פוליטית. אל תתנו לרעשי הרקע לבלבל אתכם – טלי גוטליב היא נכס, והיא כאן כדי להישאר ולהילחם. וטוב שכך.