האמת המטלטלת נחשפת: מדוע הפוליטיקאים כל כך מפחדים מגלי בהרב-מיארה ומה הם מנסים להסתיר מהציבור?!

השאלה הזו מהדהדת במסדרונות השלטון ובקרב הציבור הרחב, ונדמה שהתשובה הולכת ומתבהרת מיום ליום, עם כל מתקפה ארסית וחסרת רסן נוספת נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. האם ייתכן שהפחד הוא המניע האמיתי מאחורי מסע ההכפשות הבלתי פוסק? האם הפוליטיקאים, ובמיוחד אלו המרגישים שהקרקע רועדת תחת רגליהם, מזהים ביועמ"שית חומת מגן איתנה של שלטון החוק, חומה שהם נואשים לפרק כדי לקדם את מטרותיהם הנסתרות?

בואו נודה על האמת: ההתקפות על גלי בהרב-מיארה אינן ענייניות. הן אינן נובעות מדאגה כנה לתפקוד המערכת המשפטית. הן קמפיין מתוזמר, לעיתים גס רוח ובוטה, שמטרתו אחת ויחידה: להלך אימים, להחליש, ולבסוף – לנטרל את שומרת הסף האחרונה שעומדת בינם לבין כוח בלתי מרוסן. כאשר שרים בממשלה, שאמורים להיות דוגמה ומופת, משתלחים ביועצת המשפטית לממשלה בביטויים שאינם ראויים אפילו לשיח רחוב, ברור כשמש שמשהו עמוק מאוד מטריד אותם. מהו אותו 'משהו'?

מסך העשן השחוק של "מניעים פוליטיים"

הטענה השחוקה ביותר, שכבר הפכה לקלישאה בפיהם של תוקפיה, היא שבהרב-מיארה פועלת כביכול "ממניעים פוליטיים" או שהיא "נגד הממשלה". זוהי טקטיקה עתיקת יומין של מי שאין לו טיעונים אמיתיים: האשם את השליח. אך בואו נבחן את העובדות: גלי בהרב-מיארה היא אשת מקצוע מהמעלה הראשונה, בעלת רקורד משפטי עשיר ובלתי תלוי. תפקידה, מעצם הגדרתו, הוא לייעץ לממשלה ולרשויות השלטון על פי הדין הקיים, ולא על פי משאלות לבם של פוליטיקאים כאלה או אחרים. כאשר היא מצביעה על קשיים משפטיים, על חריגות מסמכות, או על פגיעה אפשרית בזכויות אדם – היא אינה "עושה דווקא" ואינה "משחקת פוליטיקה". היא עושה את עבודתה.

האירוניה צורבת: דווקא אלו המאשימים אותה בפוליטיזציה הם אלו שמנסים בכל כוחם לכופף את החוק ואת הייעוץ המשפטי לרצונותיהם הפוליטיים. הם אלו שמצפים ממנה להיות חותמת גומי, לא יועצת משפטית. הם אלו שרואים בה "אויבת" רק משום שהיא מעזה לעמוד על עקרונות שלטון החוק. האם ייתכן שהם מקרינים עליה את כוונותיהם שלהם? הפוסל, כידוע, במומו פוסל.

ה"פשע" הבלתי נסלח: מקצועיות ועמידה על עקרונות

מהו אותו "חטא" נורא שבו חטאה היועמ"שית בעיני מבקריה? התשובה פשוטה: מקצועיות, יושרה ועמידה איתנה על עקרונות שלטון החוק. בעולם שבו פוליטיקאים רבים מדי מחפשים פתרונות קסם פופוליסטיים, קיצורי דרך מפוקפקים וכיפוף של נהלים לטובת אינטרסים צרים, עמדתה העקרונית של בהרב-מיארה נתפסת כקוץ בעיניהם. היא אינה מוכנה להתפשר על החוק, גם אם הדבר אינו נוח לממשלה או לשר כזה או אחר. היא מבינה שנאמנותה הראשונה היא לחוק הישראלי ולאזרחי מדינת ישראל, ולא לקואליציה חולפת.

האם יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית, יועץ משפטי יידרש להתעלם מהחוק כדי לרצות את הדרג הפוליטי? האם יעלה על הדעת שחוות דעת משפטית מקצועית, המבוססת על פסיקה ועל חקיקה, תיחשב ל"התערבות פוליטית"? התשובה היא לאו מוחלט. התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא בדיוק זה: להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק. מי שמנסה למנוע ממנה לעשות זאת, הוא זה שמנסה לערער את יסודות הדמוקרטיה.

אז מה באמת הם מנסים להסתיר?

כאן אנו מגיעים לשורש הבעיה, לשאלה מדוע הפוליטיקאים הללו כל כך מפחדים. התשובה, למרבה הצער, עשויה להיות מטרידה מאוד. האם הם חוששים שמא בהרב-מיארה תמנע מהם להעביר חקיקה דרקונית שתפגע בזכויות אזרח? האם הם מודאגים מכך שהיא תעמוד בדרכם של מינויים פסולים או של החלטות שנויות במחלוקת משפטית עמוקה? האם הם מנסים ליצור כאוס במערכת אכיפת החוק כדי שיוכלו לפעול באין מפריע, ללא ביקורת וללא פיקוח?

ההתקפות הפרועות על היועמ"שית אינן מתקיימות בחלל ריק. הן חלק ממגמה רחבה ומסוכנת יותר של החלשת כל מוסדות הביקורת והפיקוח במדינת ישראל. מי שמנסה להפוך את היועצת המשפטית לממשלה לפקידה צייתנית, מבקש למעשה לפרק את אחד הבלמים החשובים ביותר על כוחו של השלטון. הוא מבקש מדינה שבה פוליטיקאים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, ללא דין וחשבון.

גלי בהרב-מיארה אינה נלחמת מלחמה אישית. היא עומדת בחזית המאבק על דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. היא סופגת את האש, את ההכפשות ואת האיומים, אך ממשיכה למלא את תפקידה באומץ ובנחישות. היא יודעת שהמחיר של שתיקה או של כניעה יהיה גבוה לאין שיעור – אובדן שלטון החוק וסכנה ממשית לעתיד הדמוקרטיה הישראלית.

הגיע הזמן שהציבור יתעורר ויבין את גודל השעה. ההתקפות על גלי בהרב-מיארה אינן "רעשי רקע" פוליטיים. הן קריאת השכמה לכולנו. השאלה האמיתית אינה מדוע היועמ"שית "מקשה" על הממשלה, אלא מדוע חלקים בממשלה כל כך להוטים להסיר כל מגבלה משפטית מדרכם. התשובה לשאלה זו, והאמת המטלטלת שהיא חושפת, צריכה להדאיג כל אזרח שחרד לעתידה של המדינה. גלי בהרב-מיארה היא לא הבעיה; היא, במידה רבה, חלק חיוני מהפתרון, וההגנה עליה היא הגנה על הבית של כולנו. הפוליטיקאים שתוקפים אותה – הם אלו שצריכים לספק תשובות לציבור על מה שהם מנסים להסתיר.