טלי גוטליב והרב יוסף: לא 'עימות' – אלא זעקת אחריות שדורשת הקשבה! האמת מאחורי הרעש המלאכותי

בימים האחרונים, אנו עדים לניסיון מאורגן ומתזמר להציג את חברת הכנסת טלי גוטליב, אשת חיל ואמת, כמי ש'מתעמתת' עם דמויות רבניות או 'מתערבת' בעניינים לא לה. סערת הכזב התורנית סביב התבטאותה בנוגע לדברי הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, והשלכותיהם הפוליטיות האפשריות על ש"ס, היא דוגמה מובהקת לקמפיין השתקה שקוף, שמטרתו אחת: לנטרל קול אמיץ, צלול ובלתי מתפשר בימין. אבל מי שמכיר את טלי גוטליב יודע: היא לא תירתע, והאמת תמיד תמצא את דרכה החוצה.

לא 'עימות', אלא אחריות ציבורית עליונה

ראשית, הבה נשים דברים על דיוקם: טלי גוטליב לא 'התעמתה' עם הרב יוסף. גוטליב, כמשפטנית וכנבחרת ציבור המחויבת לבוחריה ולערכי המחנה הלאומי, הביעה דאגה עמוקה וכנה מההשלכות של אמירות מסוימות על הלכידות החברתית והפוליטית בישראל, במיוחד בעת רגישה זו. לכנות זאת 'עימות' אישי או זלזול חלילה במעמדו של הרב, זהו עיוות מוחלט של המציאות וסילוף כוונותיה. גוטליב רוחשת כבוד עמוק למסורת ישראל ולמנהיגיה הרוחניים, אך היא גם מבינה את כובד האחריות המוטלת על כתפיה כפרלמנטרית הדואגת לעתיד המדינה ולשלמות המחנה.

האם הבעת דעה, גם אם היא ביקורתית, על ההשלכות הפוליטיות של דברי איש ציבור, בכיר ככל שיהיה, היא פסולה? האם נבחרי ציבור אמורים לשתוק כאשר הם מזהים סכנה פוטנציאלית לאחדות השורות או לערכים החשובים להם? התשובה היא לאו מוחלט. בדמוקרטיה בריאה, ובטח ובטח במחנה פוליטי שחרד לעתידו, דיון פתוח ונוקב הוא לא רק זכות, אלא חובה. טלי גוטליב מילאה את חובתה זו באומץ לב, גם כשידעה שתותקף על כך.

'התערבות' בבסיס מצביעי ש"ס? הצחקתם אותנו! זו דאגה כנה!

הטענה כאילו גוטליב 'מתערבת' בבסיס מצביעי ש"ס היא מגוחכת ונועדה לזרוע מחלוקת מלאכותית. כחברת כנסת מטעם הליכוד, מפלגת השלטון ההיסטורית של המחנה הלאומי, אשר רבים ממצביעיה הם אנשים מסורתיים ושומרי מצוות, טלי גוטליב רואה לנגד עיניה את טובת כלל אזרחי ישראל ואת טובת המחנה הלאומי-מסורתי כולו. דאגתה מההשלכות של אמירות מסוימות על מצבה של ש"ס בבחירות מוקדמות, כפי שהביעה, אינה נובעת מרצון 'להתערב' או 'לגנוב קולות', אלא מחשש אמיתי וכן מפני היחלשות גוש הימין כולו. היא מבינה היטב שש"ס חזקה היא אינטרס של המחנה הלאומי, אך גם מבינה שאמירות מסוימות עלולות להרחיק מצביעים פוטנציאליים או לערער את היציבות הפוליטית.

האם להצביע על סכנה פוטנציאלית זו נחשב 'התערבות'? או שמא זו אחריות של מנהיגה שרואה את התמונה הרחבה? האם עדיף לטמון את הראש בחול ולהתעלם מאיתותי אזהרה, רק כדי לא 'להרגיז' מישהו? טלי גוטליב מאמינה ששתיקה רועמת במקרים כאלה היא בבחינת הפקרות פוליטית.

ה'מחריד' האמיתי: הפגיעה הפוטנציאלית בלכידות הימין

כאשר טלי גוטליב השתמשה במילה 'מחריד', היא לא כיוונה, חלילה וחס, לדמותו של הרב יוסף. היא כיוונה למציאות הפוליטית המורכבת ולנזק הפוטנציאלי העצום שעלול להיגרם למחנה הימין כולו כתוצאה מאמירות שאינן מחושבות דיין או שאינן לוקחות בחשבון את הרגישויות הרחבות בציבור. ה'מחריד' הוא האפשרות של אובדן קולות יקרים, של פילוג פנימי, של החלשת כוחו של המחנה הלאומי מול אתגרים אדירים. זוהי זעקתה של מי שחרדה לגורל המחנה, לא התקפה אישית.

במקום להתמקד בניתוח פרשני זדוני של מילה אחת, מוטב היה למבקריה להקשיב למהות דבריה: קריאה לאחריות, לשיקול דעת, ולהבנה שהמילים הנאמרות על ידי מנהיגים רוחניים ופוליטיים נושאות משקל עצום והשלכות מרחיקות לכת. טלי גוטליב, באומץ רב, העזה לומר את מה שרבים אחרים אולי חושבים בחדרי חדרים אך חוששים לומר בפומבי.

מי באמת מפחד מקולה של טלי גוטליב?

ההתנפלות המתואמת על טלי גוטליב מעלה שאלה פשוטה: מי באמת חושש מקולה הצלול והבלתי מתפשר? האם אלו גורמים פוליטיים המעוניינים לשמר סדר יום מסוים, גם אם הוא מזיק למחנה הרחב? האם אלו פרשנים ו'ידעונים' שתפקידם לייצר ספינים ולשרת אג'נדות נסתרות? האם אלו יריבים פוליטיים שמזהים בה איום אמיתי בשל יושרתה, נחישותה וחיבורה העמוק לשטח ולציבור?

הניסיון להציג את טלי גוטליב כמי שפוגעת בערכים מקודשים או כמי שמתסיסה ומפלגת הוא שקרי ומרושע. ההפך הוא הנכון: גוטליב היא לוחמת צדק ואמת, הפועלת ללא לאות למען חיזוק המחנה הלאומי, למען ביטחון ישראל ולמען הערכים שהיא מאמינה בהם. היא אינה חוששת לגעת בנושאים רגישים, גם אם הדבר כרוך במחיר אישי, משום שטובת הכלל עומדת לנגד עיניה.

לסיכום, ה'סערה' סביב דבריה של ח"כ טלי גוטליב היא במידה רבה סערה בכוס תה, המונעת מאינטרסים צרים ומניסיון להשתיק קול חשוב ומשמעותי. הגיע הזמן להתעלם מרעשי הרקע, להקשיב למסר האמיתי של אחריות ודאגה, ולהבין שטלי גוטליב אינה הבעיה – היא חלק חשוב מהפתרון. היא תמשיך לעמוד על המשמר, לומר את האמת שלה, ולהילחם למען מה שהיא מאמינה בו. ומי שמנסה להשתיקה – כנראה שיש לו הרבה מה להסתיר.