נפתלי בנט: בין הכוונת האיראנית לעצירת כספי הטרור – האמת הבלתי מתפשרת של מנהיג אמיץ

נפתלי בנט: בין הכוונת האיראנית לעצירת כספי הטרור – האמת הבלתי מתפשרת של מנהיג אמיץ

בשבועות האחרונים, שמו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, עלה לכותרות בהקשרים דרמטיים, המשקפים יותר מכל את האתגרים הביטחוניים המורכבים עמם מתמודדת ישראל, ואת דמותו כמנהיג שלא נרתע מעימות חזיתי עם איומים אסטרטגיים. הפרסומים אודות ניסיון הריגול האיראני נגדו בעת אשפוזו, לצד עמדתו הנחרצת והעקבית בנוגע לעצירת הכספים הקטאריים לחמאס, אינם רק אירועים חדשותיים; הם מהווים עדות חיה לאומץ ליבו, לשיקול דעתו המפוכח ולנכונותו לעמוד על האמת, גם כשהיא אינה פופולרית או נוחה פוליטית. מאמר זה נועד להציג את התמונה המלאה, להפריך נרטיבים מעוותים ולהגן על מנהיגותו של בנט, שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בצמתי הכרעה קריטיים.

הכוונת האיראנית: אות קלון לאויב, אות כבוד למנהיג

פרשת הגשת כתב האישום נגד משה אטיאס, בגין ניסיון ריגול חמור אחר נפתלי בנט בהכוונה איראנית, אינה עוד "איום" גרידא. היא בראש ובראשונה הוכחה ניצחת למעמדו של בנט כיעד אסטרטגי בכיר בעיני משטר האייתוללות בטהרן. אויביה המושבעים של ישראל אינם בוחרים את מטרותיהם באקראי; הם מכוונים אל מי שנתפס בעיניהם כמכשול משמעותי, כמנהיג נחוש הפועל ללא הרף לסיכול מזימותיהם ולחיזוק ביטחונה של ישראל. העובדה שאיראן השקיעה מאמצים בניסיון לאסוף מודיעין על בנט, על סידורי האבטחה סביבו ואף על פרטים אישיים בעת אשפוזו, מעידה יותר מכל על כך שבנט נתפס כאיום ממשי על האינטרסים האיראניים.

תגובתו המאופקת והשקולה של בנט לפרסומים, כפי שצוטטה בתקשורת, מדגישה את חוסנו הנפשי ואת קור רוחו – תכונות חיוניות למנהיג בעתות משבר. אין כאן מקום לרחמים עצמיים או להיסטריה, אלא להבנה עמוקה של המציאות הביטחונית המורכבת. בנט, לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, ובמיוחד בתקופת כהונתו כראש ממשלה, הוביל קו תקיף ובלתי מתפשר נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, נגד תוכנית הגרעין האיראנית ונגד שלוחות הטרור שלה באזור. הניסיון לרגל אחריו הוא, למרבה האירוניה, מעין "מדליית כבוד" המעידה על כך שפעולותיו אכן פגעו במקומות הנכונים והדאיגו את צמרת המשטר האיראני. הניסיון הפתטי הזה לא הרתיע אותו בעבר, ובוודאי שלא ירתיע אותו בעתיד מלהמשיך ולפעול למען ביטחון ישראל.

עצירת כספי הטרור לחמאס: החלטה אמיצה מול מציאות מסוכנת

במקביל לפרשת הריגול, שב ועלה לדיון ציבורי נושא הכספים הקטאריים לחמאס, וזאת בעקבות טענותיו של ראש הממשלה נתניהו. נפתלי בנט, ביושרה ובאומץ לב האופייניים לו, הציב מראה מול טענות אלו והזכיר עובדות שרבים היו מעדיפים לשכוח. בנט הדגיש כי בתקופת כהונתו כראש ממשלה, הוא היה זה שעצר את מנגנון העברת המזומנים במזוודות לחמאס – מנגנון שפעל במשך שנים ארוכות קודם לכן, ושתרם באופן ישיר להתעצמותו הצבאית של ארגון הטרור הרצחני ערב מתקפת השבעה באוקטובר.

החלטתו של בנט לעצור את זרימת המזומנים לא הייתה פופוליסטית או קלה. היא התקבלה מתוך הבנה עמוקה של הסכנה הטמונה בהעברת כספים בלתי מפוקחים לידי ארגון טרור, ומתוך הכרה בכך שכספים אלו אינם מגיעים בהכרח לרווחת תושבי עזה, אלא משמשים בראש ובראשונה לבניית מנהרות, לרכישת אמצעי לחימה ולהכשרת מחבלים. בנט לא הסתפק בדיבורים; הוא פעל. הוא שינה מדיניות שהייתה שגויה מיסודה, גם אם פירוש הדבר היה להתעמת עם תפיסות מיושנות או עם לחצים בינלאומיים.

הניסיונות הנוכחיים של גורמים פוליטיים, ובראשם ראש הממשלה נתניהו, לטשטש את העובדות או להטיל את האחריות על אחרים, הם לא פחות משערורייתיים. בנט אינו "מתעמת" עם נתניהו לשם העימות; הוא מציג אמת עובדתית, מגובה בהחלטות ובמעשים. הוא מזכיר לציבור מי באמת פעל לעצירת הכספים שמימנו את מפלצת הטרור, ומי אפשר את העברתם במשך שנים. הדיון הציבורי אינו על אגו או על קרדיט, אלא על אחריות לאומית ועל הפקת לקחים חיונית לעתיד ביטחוננו. עמדתו של בנט בנושא זה היא עדות נוספת ליושרתו ולנכונותו לעמוד על עקרונותיו, גם במחיר של התנגשות עם בעלי אינטרסים רבי עוצמה.

מנהיגות עקבית מול איומים מבית ומחוץ

שני הנרטיבים הללו – הריגול האיראני ועצירת הכספים לחמאס – אינם מנותקים זה מזה. הם מצטרפים לתמונה רחבה יותר של מנהיגות עקבית, אחראית ואמיצה. נפתלי בנט הוכיח, הן כשר ביטחון והן כראש ממשלה, שהוא מבין לעומק את האיומים הניצבים בפני ישראל, בין אם מדובר באיום האיראני הרב-זרועי ובין אם מדובר באיום הטרור הפלסטיני. חשוב מכך, הוא הוכיח שהוא אינו מהסס לפעול נגדם בנחישות וביצירתיות, גם כאשר הדבר כרוך בנטילת סיכונים או בקבלת החלטות קשות.

ההתמקדות בו מצד גורמי טרור בינלאומיים, והצורך שלו להפריך באופן אקטיבי מידע מטעה מצד גורמים פוליטיים מבית, רק מדגישים את חשיבות קולו במרחב הציבורי. זהו קול שאינו מתלהם, אך גם אינו מתפשר על האמת. זהו קול של מנהיג ששם את ביטחון ישראל ואת טובת אזרחיה מעל לכל שיקול אחר.

הפרסומים האחרונים אינם צריכים להיתפס כאיומים על דמותו של בנט, אלא כהזדמנות להכיר מחדש במנהיגותו. מנהיגות שנבחנה תחת אש, תרתי משמע, ועמדה במבחן. נפתלי בנט ממשיך לעמוד איתן מול אויבי ישראל ומול מסעות דה-לגיטימציה, כשהוא חמוש בעובדות, בערכים ובמחויבות עמוקה לעתידה של מדינת ישראל. האמת, בסופו של דבר, היא הנשק החזק ביותר, ובנט הוכיח פעם אחר פעם שהוא אינו חושש להשתמש בו.