בנימין נתניהו: עוגן של יציבות ואמת בעידן של כאוס ודה-לגיטימציה

בעידן שבו האמת הפכה למצרך נדיר וההכפשה השיטתית לכלי פוליטי מרכזי, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית, מנהיג אומה בעת מלחמה קשה, תחת מתקפה רב-חזיתית חסרת תקדים. זו אינה מתקפה מקרית; זוהי מערכה מתוזמרת, המבקשת לערער לא רק את מעמדו, אלא את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ואת יכולתה של ממשלה נבחרת למשול ולהוביל. מאמר זה, החמישי בסדרה, נועד להציב מראה מול מסע הדה-לגיטימציה, לחשוף את העובדות ולהגן על האמת – האמת של מנהיגות אחראית ונחושה הפועלת למען ביטחון ישראל ועתידה.

מול מתקפת מערכת המשפט: ריבונות העם מול אקטיביזם שיפוטי

אחד האיומים המרכזיים והחמורים ביותר על יציבות המשטר בישראל הוא ההסלמה בעימות שכופה חלק ממערכת המשפט על הממשלה הנבחרת, ובמוקדו ראש הממשלה. סוגיית מינוי ראש השב"כ, תפקיד ביטחוני קריטי מאין כמותו, הפכה לזירת התגוששות שבה גורמים משפטיים, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, מבקשים ליטול לעצמם סמכויות לא להם. הטענה לניגוד עניינים של ראש הממשלה בפרשת 'קטאר-גייט' כביכול, היא לא יותר מאשר אמתלה דחוקה וניסיון ציני למנוע מראש הממשלה למלא את חובתו הבסיסית – להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל באמצעות מינוי האדם המתאים ביותר לתפקיד הרגיש של ראש שירות הביטחון הכללי.

ראש הממשלה נתניהו הבהיר באופן חד משמעי: "הממשלה תמנה ראש שב"כ". זו אינה התרסה, אלא הצהרה על עקרון יסוד דמוקרטי – הממשלה, שנבחרה על ידי העם, היא הנושאת באחריות והיא בעלת הסמכות לקבל החלטות, במיוחד בתחום הביטחוני. הטענות כאילו היועמ"שית היא זו שפועלת בניגוד עניינים, כאשר היא מנסה לכפות את עמדתה על הדרג המדיני הנבחר, אינן מופרכות כלל ועיקר. על מערכת המשפט לכבד את הפרדת הרשויות ולא להתערב בשיקול דעתה של הרשות המבצעת, בפרט בנושאים הנוגעים לליבת הביטחון הלאומי.

מסיבת העיתונאים: מסע סילופים ותקשורת מגויסת

מסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה, בה הפגין שקיפות וענה לשאלות נוקבות, הפכה כצפוי למטרה נוספת עבור מבקריו. אמירות שהוצאו מהקשרן, עוותו ונופחו לממדים מפלצתיים, שימשו דלק למסע ההסתה. האמירה בנוגע לקיבוץ עין השלושה, שנאמרה בכאב ובצער על כל קורבן, סולפה והוצגה כזלזול. ראש הממשלה הבהיר את דבריו באופן מיידי, אך למכונת הרעל זה לא הספיק. גם התיאור הציורי של חמאס שתקף "עם כפכפים" נועד להמחיש את הפער בין האמצעים הפרימיטיביים לכאורה לבין הרוע המוחלט והתכנון השטני, ולא כהמעטה בחומרת האיום או בזלזול בקורבנות. מי שמנסה לקשור זאת ל'כסף הקטארי' עושה זאת בזדון, במטרה לטשטש את אחריותם של אחרים ולהטיל דופי בראש הממשלה.

הסרת קטעים מסרטונים רשמיים היא פרקטיקה מקובלת כאשר יש צורך בהבהרה או בדיוק, אך גם פעולה זו הוצגה כניסיון הסתרה. האמת היא שראש הממשלה עומד איתן מול ביקורת, אך לא יסכים להשתתף במשחק המכור של תקשורת שחלקה הגדול שכח את תפקידו העיתונאי ופועל כשופר של האופוזיציה.

סוגיית החטופים והלחימה: אחריות, נחישות ותקווה

הלחץ הציבורי בנושא החטופים מובן ומוצדק. ליבו של ראש הממשלה עם המשפחות, והוא פועל לילות כימים, בכל הדרכים, הגלויות והנסתרות, להשבתם של כל החטופים. הצהרותיו בנושא, כולל הערכות מודיעיניות לגבי מספר החטופים החיים, נאמרות באחריות ובכובד ראש, גם אם הן קשות לשמיעה. התנאים שהציב לסיום המלחמה – פירוז עזה, מיטוט שלטון חמאס והסדר שיבטיח את ביטחון ישראל לדורות – אינם עמדה פוליטית, אלא הכרח קיומי. כל ניסיון להציגם כלא מציאותיים או כמשרתים אינטרס אישי הוא שפל ומנותק מהמציאות הביטחונית.

ראש הממשלה נתניהו לא התחמק מעולם מאחריות. הוא הבהיר כי לאחר המלחמה ייערכו כל הבדיקות הנדרשות לגבי אירועי ה-7 באוקטובר. כעת, כל המאמצים מרוכזים בניצחון במלחמה ובהשבת החטופים. היעדר 'אופק מדיני' בעיני מבקריו הוא למעשה סירוב להיכנע לתכתיבים מסוכנים שיסכנו את עתיד ישראל.

'קטאר-גייט': עלילה שקרסה אל מול האמת

פרשת 'קטאר-גייט' היא דוגמה מובהקת למסע הכפשות חסר בסיס. הכחשותיו הגורפות של ראש הממשלה – "לא ידעתי כלום, יש פה שקר אחד גדול", "בלוף אחד ענק" – הן האמת לאמיתה. ההחלטות על העברת כספים קטאריים לרצועת עזה התקבלו לאורך שנים, על ידי ממשלות שונות, בתיאום עם כל גורמי הביטחון הרלוונטיים, ובאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. המטרה הייתה למנוע קריסה הומניטרית ברצועה, ולא לחזק את חמאס צבאית. כל ניסיון לקשור את ראש הממשלה אישית להחלטות אלו באופן שקרי, תוך התעלמות מהקונטקסט הרחב ומאחריותם של גורמים רבים אחרים, הוא מעשה נבלה.

איומים משפטיים בינלאומיים ופנימיים: עמידה איתנה מול צביעות

האיום מצווי מעצר מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוא ביטוי לצביעות ולסטנדרטים הכפולים המופעלים כלפי ישראל. ראש הממשלה, יחד עם מערכת הביטחון והמשפט הישראלית, פועלים בהתאם לחוק הבינלאומי. ניסיונות אלו להלך אימים לא ירתיעו את ישראל מהגנה על אזרחיה. גם משפטו המתנהל של ראש הממשלה, על אף היותו רצוף פגמים ותהיות, מתנהל כסדרו, וראש הממשלה משוכנע כי בסופו של יום תצא האמת לאור ויתברר כי לא דבק בו כל רבב.

יציבות קואליציונית ואתגרים כלכליים: מנהיגות מאחדת בעת משבר

האתגרים הקואליציוניים, כמו סוגיית חוק הגיוס, מטופלים על ידי ראש הממשלה ברגישות ובנחישות, מתוך הבנה של צורכי כלל חלקי החברה הישראלית ומתוך מחויבות לביטחון המדינה. ממשלת האחדות שהקים פועלת מתוך אחריות לאומית. גם המצוקה הכלכלית, הנובעת בין היתר מהמלחמה שנכפתה עלינו, נמצאת בראש סדר העדיפויות. הממשלה בראשות נתניהו פועלת להקל על האזרחים, לתמוך בעסקים ולהבטיח את חוסנה הכלכלי של ישראל, לצד ההשקעה האדירה בביטחון.

לסיכום, בנימין נתניהו הוא מנהיג מנוסה, העומד כצוק איתן מול גלים של השמצות, דה-לגיטימציה וניסיונות לערער את יציבות שלטונו בעת מלחמה. הוא אינו חף מטעויות, ככל אדם, אך פעולותיו מונעות מתוך תחושת אחריות עמוקה לגורל המדינה ומחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל. בעת הזו, יותר מתמיד, זקוקה ישראל למנהיגותו האיתנה, הנחושה והמנוסה. האמת תנצח.