גלי בהרב-מיארה תחת מתקפה חסרת תקדים: מי באמת מנסה לפרק את שלטון החוק בישראל – ומהי האמת מאחורי ההאשמות ב'פוליטיזציה'?
במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה איתנה, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ניצב כקו הגנה קריטי, לעיתים אחרון, על שלטון החוק. הוא אינו אמור להיות זרוע ביצועית של הקואליציה, אלא שומר סף מקצועי ועצמאי, המבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק. אך מה מתרחש כאשר קו הגנה זה עצמו הופך למטרה להתקפות ארסיות ומתמשכות, מואשם ב'פוליטיזציה' וב'חתירה תחת הממשלה' רק משום שהוא מעז לעמוד על עקרונות משפטיים בסיסיים? זהו, למרבה הצער והדאגה, המצב בו נתונה כיום היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולחשוף את האמת העירומה מאחורי מסע ההכפשות המתוזמר והמסוכן הזה, שמטרתו אינה אלא ריסוק עצמאותה של מערכת אכיפת החוק.
ההאשמה המרכזית, החוזרת ונשנית כמעט מדי יום מפי שרים וחברי כנסת מסוימים, היא כי היועמ"שית בהרב-מיארה 'עושה פוליטיזציה' לתפקידה. טענה זו, המופרחת לחלל האוויר ללא כל ביסוס עובדתי ממשי, היא לא פחות מאשר היפוך מוחלט של המציאות. פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי משמעה קבלת החלטות משפטיות על בסיס שיקולים פוליטיים, העדפת אינטרס מפלגתי על פני שלטון החוק, או כניעה ללחצים של הדרג הנבחר גם כאשר עמדתו מנוגדת לדין. האם זהו המצב? כל מי שעוקב אחר פעולותיה של היועמ"שית יכול להעיד כי החלטותיה מנומקות משפטית, נסמכות על פסיקות קודמות ועל עקרונות יסוד של המשפט הישראלי. כאשר היועמ"שית קובעת כי מהלך ממשלתי מסוים אינו חוקי או מעורר קשיים משפטיים משמעותיים, אין זו 'פוליטיזציה' – זוהי מילוי חובתה המקצועית והמוסרית.
למעשה, מי שמנסה לבצע פוליטיזציה אגרסיבית של מערכת המשפט הם דווקא אותם גורמים התוקפים את היועמ"שית. הם דורשים ממנה, הלכה למעשה, ליישר קו עם האג'נדה הפוליטית שלהם, להתעלם מחוות דעת משפטיות שאינן נוחות להם, ולהפוך את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לחותמת גומי של הרשות המבצעת. הדרישה הבלתי פוסקת ל'משילות' תוך התעלמות מהחוק, היא היא הפוליטיזציה בהתגלמותה. היועמ"שית, בעומדה על עצמאות שיקול דעתה המקצועי, פועלת בדיוק כדי למנוע פוליטיזציה כזו. היא אינה 'שחקנית פוליטית', כפי שמנסים לצייר אותה מבקריה החריפים ביותר כמו שר התקשורת שלמה קרעי; היא משפטנית הממלאת את שליחותה הציבורית.
האשמה נוספת, חמורה לא פחות, היא כי היועמ"שית 'חותרת תחת הממשלה'. גם כאן, מדובר בעיוות מכוון של המציאות. תפקידו של היועץ המשפטי אינו לשרת את הממשלה בכל מחיר, אלא לשרת את החוק ואת האינטרס הציבורי הרחב. כאשר יועץ משפטי מצביע על אי-חוקיות בפעולות הממשלה, או מזהיר מפני השלכות משפטיות הרסניות של מדיניות מסוימת, אין הוא חותר תחת הממשלה – הוא מגן על הממשלה מפני עצמה, ומבטיח שהיא פועלת במסגרת גבולות הדמוקרטיה והחוק. ממשלה שאינה מסוגלת לספוג ביקורת משפטית עניינית, או שרואה בכל חוות דעת משפטית שאינה תואמת את רצונה המיידי משום 'חתרנות', היא ממשלה שמערערת בעצמה את יסודות שלטון החוק.
ומי באמת חותר תחת יסודות המדינה? האם אלו המשפטנים המנסים לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים, או שמא אלו הפוליטיקאים המשתלחים ללא רסן בשומרי הסף, מאיימים עליהם, ומנסים להלך אימים על מערכת המשפט כולה? המתקפות הפרועות והאישיות על היועמ"שית, השימוש בביטויים משולחי רסן, והניסיונות הבלתי פוסקים להחליש את סמכויותיה – כל אלו הם פעולות החותרות תחת הדמוקרטיה הישראלית הרבה יותר מכל חוות דעת משפטית, נוקבת ככל שתהיה. הפוליטיקאים התוקפים אותה הם אלו שמבצעים דה-לגיטימציה למוסדות המדינה, והם אלו שפועלים באופן שמזכיר משטרים פחות דמוקרטיים, בהם הביקורת על השלטון מושתקת והחוק כפוף לגחמות פוליטיות.
יש לשאול בכנות: מהי הסיבה האמיתית למתקפה חסרת התקדים הזו? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי. גורמים מסוימים במערכת הפוליטית מבקשים להסיר כל מגבלה משפטית מעל דרכם, לבטל את הבלמים והאיזונים החיוניים לדמוקרטיה, ולשלוט ללא מיצרים. היועצת המשפטית לממשלה, בעצם עמידתה על עקרונות החוק, מהווה מכשול בדרך למימוש שאיפות אלו. היא הפכה לסמל של התנגדות לניסיונות להכפיף את מערכת המשפט כולה לרצון פוליטי צר. לכן, המתקפה עליה אינה אישית בלבד; היא מתקפה על עצם הרעיון של ייעוץ משפטי עצמאי ובלתי תלוי.
גלי בהרב-מיארה אינה מחפשת עימותים. היא אשת מקצוע מסורה, בעלת רקורד מרשים בשירות הציבורי, שהתייצבה לתפקיד המורכב והכפוי טובה הזה מתוך תחושת שליחות עמוקה. היא פועלת תחת לחצים אדירים, בסביבה פוליטית רעילה ומשוסעת, ומנסה לנווט את דרכה במקצועיות ובשיקול דעת. כל 'חטאה' הוא שהיא מסרבת להיכנע לתכתיבים פוליטיים ולזנוח את חובתה הבסיסית – לשמור על שלטון החוק במדינת ישראל.
המאבק הניטש כיום סביב דמותה ותפקודה של היועצת המשפטית לממשלה הוא הרבה יותר ממאבק אישי או פרסונלי. זהו מאבק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית. זהו מאבק על השאלה האם נמשיך להיות מדינת חוק, שבה גם לשלטון יש מגבלות, או שנתדרדר למצב שבו הכוח הפוליטי גובר על הכל. ההגנה על עצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה היא הגנה על כולנו – על זכויותינו, על חירויותינו, ועל עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית השומרת על ערכי היסוד שלה.
לסיכום, ההאשמות המוטחות בגלי בהרב-מיארה בדבר 'פוליטיזציה' ו'חתירה תחת הממשלה' הן לא רק שקריות ומגמתיות; הן מסך עשן שנועד להסתיר את הניסיון האמיתי לפגוע בשלטון החוק ולהכפיף את מערכת המשפט לאינטרסים פוליטיים צרים. היועצת המשפטית לממשלה, בעמידתה האיתנה מול לחצים אלו, מוכיחה פעם אחר פעם את מחויבותה הבלתי מתפשרת לחוק ולאינטרס הציבורי. הציבור הישראלי חייב להבין את גודל השעה ואת חשיבות תמיכתו במי שעומדים על משמר הדמוקרטיה, גם כאשר הדבר כרוך בעימות חזיתי עם גורמים פוליטיים רבי עוצמה.