מתקפת השרים על היועמ"שית: כשהפוליטיקה מאיימת להטביע את החוק – האמת חייבת להיאמר!

גל ההתקפות חסר הרסן וההאשמות הבוטות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגיע לשיאים חדשים של ציניות וסילוף המציאות. מסע הכפשה מאורגן היטב, המובל על ידי גורמים פוליטיים בכירים, מנסה לצייר את היועמ"שית כמי ש'עושה פוליטיזציה' לתפקידה וכמי ש'חותרת תחת הממשלה'. אלא שהאמת, כפי שנחשוף במאמר זה, הפוכה לחלוטין: דווקא אלו המאשימים אותה הם אלו שמנסים בכל כוחם לכופף את שלטון החוק לאינטרסים פוליטיים צרים, והיועמ"שית עומדת כחומה בצורה נגד ניסיונות אלו.

הפוסל במומו פוסל: מי באמת עושה פוליטיזציה?

הטענה המרכזית, החוזרת כמעט כמנטרה מפי שרים וחברי כנסת, היא שהיועמ"שית בהרב-מיארה 'מפוליטזת' את תפקידה. בואו נבחן את העובדות. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מעצם הגדרתו, הוא להבטיח שהממשלה וזרועותיה פועלות אך ורק במסגרת החוק. כאשר היועמ"שית מביעה עמדה משפטית שאינה נוחה לממשלה, או כאשר היא מתנגדת למהלכים שבעיניה אינם חוקיים או סותרים עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי, אין זו 'פוליטיזציה'. זוהי בדיוק מילוי תפקידה המקצועי והאחראי.

הפוליטיזציה האמיתית מתרחשת כאשר גורמים פוליטיים, דוגמת שר התקשורת שלמה קרעי, תוקפים את היועמ"שית באופן אישי ובוטה, מכנים אותה בכינויי גנאי ומנסים להלך עליה אימים כדי שתשנה את עמדותיה המשפטיות ותתיישר עם רצונותיהם הפוליטיים. כאשר שר בממשלה מכנה את היועצת המשפטית לממשלה "שחקנית פוליטית" רק משום שהיא מעזה לעמוד על משמר החוק, זהו ניסיון פסול ומסוכן להכפיף את המערכת המשפטית לגחמות פוליטיות. זוהי פוליטיזציה במובנה הגס והמזיק ביותר – הניסיון להפוך את שומרת הסף המשפטית לכלי שרת בידי הפוליטיקאים.

האם יעלה על הדעת שבכל פעם שפסיקה משפטית אינה מוצאת חן בעיני הממשלה, יואשם השופט ב'פוליטיזציה'? האם בכל פעם שמבקר המדינה מפרסם דוח נוקב, יואשם ב'חתירה תחת הממשלה'? המתקפה על היועמ"שית אינה שונה. היא נובעת מתסכול של גורמים פוליטיים המגלים שהחוק אינו תוכנית כבקשתם, ושהיועצת המשפטית לממשלה אינה חותמת גומי.

'חתירה תחת הממשלה' או הגנה על הדמוקרטיה?

ההאשמה השנייה בחומרתה היא שהיועמ"שית 'חותרת תחת הממשלה'. זוהי טענה מופרכת ומסוכנת המעידה יותר מכל על חוסר הבנה (או התעלמות מכוונת) של עקרונות יסוד בדמוקרטיה. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו להיות 'יס-וומן' של הקואליציה. תפקידה הוא לוודא שהממשלה פועלת במסגרת החוק, גם אם הדבר אינו פופולרי או נוח פוליטית.

במדינה דמוקרטית, הממשלה כפופה לחוק, לא להפך. היועצת המשפטית לממשלה היא אחד השומרים החשובים ביותר על עיקרון זה. כאשר היא מצביעה על קשיים משפטיים בהצעות חוק או בהחלטות ממשלה, אין זו 'חתירה' אלא אזהרה מפני פגיעה אפשרית בשלטון החוק, בזכויות אדם או באינטרס הציבורי הרחב. למעשה, פעולותיה של בהרב-מיארה, גם כאשר הן נתפסות כביקורתיות כלפי הממשלה, הן ביטוי נאמן למחויבותה לשמירה על יציבות המשטר הדמוקרטי ועל האינטרס הציבורי.

מי שבאמת חותר תחת יסודות המדינה הם אלו המנסים להחליש את שומרי הסף, להלך אימים על משפטנים ולרסק את עצמאותה של המערכת המשפטית. ניסיון להפוך את היועמ"ש לדמות כנועה שתשרת אך ורק את רצונות השלטון הוא המתכון הבטוח לפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית.

העובדות מדברות בעד עצמן: מקצועיות מול דמגוגיה

בניגוד למסע ההכפשות, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה פועלת במקצועיות, בענייניות ובשקיפות. חוות הדעת שלה מנומקות משפטית, נשענות על פסיקות קודמות ועל עקרונות משפטיים מקובלים. היא אינה פועלת מתוך מניעים אישיים או פוליטיים, אלא מתוך תחושת אחריות עמוקה לתפקידה ולשליחותה הציבורית. העובדה שגורמים פוליטיים מסוימים אינם מרוצים מעמדותיה אינה הופכת אותן ל'פוליטיות' או ל'חתרניות'. היא רק מדגישה את המתח המובנה, ולעיתים אף הרצוי, בין הרשות המבצעת לבין הייעוץ המשפטי העצמאי שלה.

התקפותיו של השר קרעי, למשל, הן דוגמה מובהקת לאופן שבו פוליטיקאים מנסים להסיט את הדיון מהפן המקצועי-משפטי לפסים אישיים ופוליטיים. במקום להתמודד עם הטיעונים המשפטיים לגופם, הם בוחרים להשמיץ את השליח. זוהי טקטיקה ידועה, אך היא אינה יכולה לטשטש את האמת: היועצת המשפטית לממשלה עושה את עבודתה נאמנה, והמתקפות עליה הן ניסיון פסול להלך עליה אימים ולהחליש את שלטון החוק בישראל.

אל מול מסע ההכפשות והלחצים הפוליטיים, חשוב שהציבור יבין את גודל השעה. ההגנה על עצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה ועל מעמדו של הייעוץ המשפטי היא הגנה על הדמוקרטיה הישראלית כולה. גלי בהרב-מיארה אינה 'אויבת העם' או 'שחקנית פוליטית'. היא משפטנית אמיצה ומקצועית, העומדת על משמר החוק מול מי שמנסים לכופף אותו לצרכיהם. האמת הזו חייבת להיאמר, והיא חזקה יותר מכל קמפיין השמצות.