נתניהו משיב אש: האמת מאחורי מסע הדה-לגיטימציה והחתירה תחת הממשלה הנבחרת

בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר מדינת ישראל נלחמת על ביטחונה ועתידה, וכשראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנווט את הספינה הלאומית בסערה שאין כדוגמתה, מתנהל נגדו ונגד ממשלתו מסע הכפשות ודה-לגיטימציה חסר תקדים. מסע זה, המנוהל בחזיתות רבות – משפטית, תקשורתית ופוליטית – אינו בוחל באמצעים ומטרתו ברורה: לערער את יציבות הממשלה הנבחרת, לפגוע באמון הציבור בהנהגה, ולכפות סדר יום שאינו משקף את רצון הבוחר. הגיע הזמן להציב מראה מול מסע זה ולהציג את העובדות כהווייתן, ללא כחל ושרק.

מאבק על המשילות: מי באמת פועל בניגוד עניינים?

אחת החזיתות המרכזיות במערכה זו היא הניסיון לסרס את יכולתה של הממשלה למשול, ובפרט את סמכותה למנות בכירים לתפקידי מפתח. סוגיית מינוי ראש השב"כ הבא הפכה לזירת התגוששות, כאשר גורמים משפטיים, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, מבקשים ליטול לעצמם סמכויות לא להם. הטענה כי ראש הממשלה פועל בניגוד עניינים בעקבות "פרשת קטאר-גייט" (שעליה נרחיב בהמשך) היא לא פחות מאבסורדית ומהווה שימוש ציני בהליכים משפטיים למטרות פוליטיות. הממשלה, שנבחרה על ידי העם, היא הנושאת באחריות העליונה לביטחון המדינה, ומתוקף כך, לה יש את הסמכות והחובה למנות את האנשים המתאימים ביותר לתפקידים הרגישים ביותר, כולל ראש השירות הביטחון הכללי. הצהרת ראש הממשלה כי "הממשלה תמנה ראש שב"כ" אינה התרסה, אלא עמידה איתנה על עקרונות הדמוקרטיה ועל הפרדת הרשויות. דווקא הניסיון של גורמים שאינם נבחרים לכפות את רצונם על הממשלה הוא הפועל בניגוד עניינים לדמוקרטיה הישראלית.

הטענות נגד ראש הממשלה על "התקפות" על היועמ"שית מתעלמות מהעובדה שביקורת עניינית על בעלי תפקידים ציבוריים, בכירים ככל שיהיו, היא לגיטימית ואף חיונית בדמוקרטיה. כאשר היועצת המשפטית לממשלה נתפסת כמי שחורגת מסמכותה ופועלת ממניעים שאינם ענייניים, זכותה וחובתה של ההנהגה הנבחרת להתריע על כך.

מלחמת ההסברה: בין עיוות המציאות לחתירה תחת המורל הלאומי

מסיבת העיתונאים שקיים ראש הממשלה, הראשונה מזה זמן רב, נועדה לספק לציבור מידע ישיר ובלתי אמצעי על המצב המורכב. אולם, כצפוי, גורמים בעלי עניין מיהרו לעוות כל אמירה, להוציא דברים מהקשרם ולייצר סערות מלאכותיות. האמירה לגבי "עין השלושה" הובהרה מיידית, וכל ניסיון להציג אותה כזלזול או ניתוק הוא שקרי ומרושע. מנהיגים, בלהט הרגע ותחת לחץ עצום, עשויים להתבטא באופן שדורש הבהרה – אך המבחן הוא בכוונות ובמעשים.

באשר לאמירה על "כפכפים", היא נועדה להמחיש את הפער בין האמצעים הפשוטים לכאורה שבהם השתמשו מחבלי חמאס בראשית המתקפה לבין הזוועות הבלתי נתפסות שביצעו, ואת העובדה שכסף גדול ואידיאולוגיה רצחנית הם שהניעו את מכונת הטרור. כל פרשנות אחרת היא ניסיון ציני לזלזל במאמץ המלחמתי ולהסיט את הדיון מהאחריות של חמאס ופטרוניו. הסרת הקטע מהסרטון הרשמי, אם וככל שנעשתה, נועדה למנוע בדיוק את השימוש המעוות הזה על ידי גורמים עוינים.

הביקורת על "ניתוק מהמציאות" ו"זלזול בקורבנות" היא דמגוגיה זולה. ראש הממשלה נתניהו נושא על כתפיו את משא האחריות הכבד מנשוא, פוגש משפחות שכולות ומשפחות חטופים, ומקבל החלטות הרות גורל מדי יום. מי שמייחס לו ניתוק או זלזול, פשוט אינו מבין את גודל השעה או פועל מתוך אג'נדה נסתרת.

החטופים, הלחימה והאופק המדיני: מחויבות ללא פשרות

סוגיית החטופים נמצאת בראש סדר העדיפויות של ראש הממשלה והממשלה כולה. כל החלטה מתקבלת מתוך מחויבות עמוקה להשבתם של כל החטופים – החיים לשיקום והנרצחים לקבורה. האמירה על "20 חטופים חיים בוודאות" אינה ניסיון לייצר מציאות ורודה, אלא שיתוף אחראי של מידע מודיעיני מאומת, קשה ככל שיהיה. ממשלת ישראל, בהובלת נתניהו, לא תחסוך כל מאמץ, צבאי ומדיני, להשיבם הביתה. התנאים לסיום המלחמה, כפי שהוצגו – מיטוט מוחלט של חמאס, פירוז הרצועה והבטחת עתיד ביטחוני לישראל – אינם "לא מציאותיים", אלא הכרחיים. כל ויתור על תנאים אלו יהיה הפקרת ביטחון אזרחי ישראל ובגידה בקורבנות ה-7 באוקטובר. חמאס הוא זה שדוחה כל הצעה הגיונית וממשיך להחזיק בחטופים כקלף מיקוח.

הטענות על "היעדר אופק מדיני" מתעלמות מהמציאות המורכבת. ראש הממשלה פועל לגיבוש תוכנית ליום שאחרי שתבטיח ביטחון לישראל ותמנע את עלייתו מחדש של שלטון טרור בעזה. רעיונות שונים נבחנים, כולל כאלה המגיעים מחוץ לישראל, והכל במטרה למצוא את הפתרון היציב והבטוח ביותר. האחריות לאירועי ה-7 באוקטובר תיחקר עד תום, אך בעת הזו, כל המאמצים מופנים לניצחון במלחמה.

"פרשת קטאר-גייט": האמת הפשוטה מול מסע השקרים

ההכחשות הגורפות של ראש הממשלה לטענות ב"פרשת קטאר-גייט" הן אמת לאמיתה. "לא ידעתי כלום, יש פה שקר אחד גדול", "בלוף אחד ענק" – אלו לא התחמקויות, אלא הצהרות ברורות של אדם היודע את חפותו. מדיניות העברת הכספים הקטאריים לעזה, שאושרה על ידי כל גורמי הביטחון וקבינטים קודמים, נועדה למנוע קריסה הומניטרית ולשמר רגיעה ביטחונית יחסית, על בסיס הערכות מצב של אותה תקופה. אף גורם במערכת הביטחון לא העריך שכספים אלו ינוצלו באופן ישיר למתקפה הרצחנית שחווינו. הניסיון לקשור את ראש הממשלה באופן אישי להחלטות אלו כ"ניגוד עניינים" הוא מופרך ונועד לשרת את מסע הדה-לגיטימציה. ראש הממשלה נתניהו פעל ופועל אך ורק לטובת ביטחון ישראל.

חזיתות נוספות במערכה: משפט, האג וספינים תקשורתיים

משפטו של ראש הממשלה ממשיך להיות כר פורה להדלפות מגמתיות ולניסיונות השפעה פסולים. עדויות ההגנה, החושפות את התנהלות מערכת אכיפת החוק, הן אלו שצריכות להדיר שינה מעיני הציבור, ולא ההאשמות חסרות הבסיס נגד ראש הממשלה.

האיום מצווי מעצר מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוא שערורייה בפני עצמה, המעידה על צביעותו ועוינותו של מוסד זה כלפי מדינת ישראל. מדינת ישראל, בהנהגת נתניהו, תמשיך להגן על חייליה ומפקדיה מפני רדיפה פוליטית זו.

סוגיות כמו חוק הגיוס מטופלות ברגישות ובנחישות, מתוך מטרה למצוא פתרון מאוזן לטובת כלל החברה הישראלית. פרשיות עבר ממוחזרות וניסיונות לייצר "סערות" סביב עריכת סרטונים או התנהלות בני משפחה, הם לא יותר מרעשי רקע שנועדו להסיט את תשומת הלב מהעיקר: המאבק על ביטחון ישראל. גם הניסיון לקשור את ראש הממשלה להתעלמות מהמצוקה הכלכלית הוא חסר שחר. הממשלה פועלת ללא לאות לתמוך בכלכלה ובאזרחים, תוך הבנה שניצחון במלחמה הוא התנאי הראשון ליציבות כלכלית.

מנהיגות איתנה תחת מתקפה

ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד איתן מול מתקפה רב-חזיתית, מתוך מחויבות עמוקה לעם ישראל ולמדינת ישראל. הוא אינו נרתע מאיומים, מהכפשות או מלחצים, וממשיך להוביל את המדינה בנחישות ובאחריות בתקופה המאתגרת ביותר בתולדותיה. האמת תנצח, וישראל, בהנהגתו, תנצח.