יאיר גולן: זעקת האמת מול מסע ההשתקה – מי באמת מסכן את ביטחון ישראל?

ההתקפות הפרועות והארסיות נגד סגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן, אינן מפתיעות. הן חלק ממסע השתקה מתוזמר, שנועד לחסל כל קול ביקורתי המעז לומר אמת כואבת על התנהלות הממשלה הקיצונית בתולדות המדינה. אך ככל שההכפשות גוברות, כך מתבררת יותר ויותר חשיבותה של זעקתו של גולן – זעקה של פטריוט ישראלי, החרד לגורלה המוסרי והביטחוני של מדינת ישראל. הניסיון להפוך אותו לשעיר לעזאזל לא יצלח.

השיא של מסע ההסתה הגיע עם הניסיון הנבזי לקשור את דבריו של גולן לפיגוע הטרור הנורא בוושינגטון. שרים בכירים, ואף ראש הממשלה ברמיזות, לא היססו להטיח בו האשמות מופרכות של "דם על ידיו" ו"עלילת דם". זהו שפל מוסרי וציניות פוליטית שאין כדוגמתם. הפיגוע בוושינגטון הוא תוצאה של אנטישמיות רצחנית, כפי שקבע נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אשר קרא בצדק לרגיעה ולהפסקת השיח המתלהם. דברי הנשיא הם עוגן של שפיות בים ההסתה. מי שמנסה להסיט את האשמה מהאנטישמיות העולמית הגואה, וממדיניות ממשלתית קיצונית שמעוררת ביקורת בינלאומית חריפה ומספקת חמצן לשונאי ישראל, אל עבר מבקר פנימי נאמן – חוטא לאמת ומסכן את החוסן הלאומי. האם שכחו אותם שרים את התבטאויותיהם שלהם, את מדיניותם הפרובוקטיבית, ואת הנזק שהם גורמים לתדמיתה של ישראל בעולם? האם הם סבורים שדבריהם ומעשיהם אינם מלבים אנטישמיות פי כמה וכמה מכל אמירה ביקורתית, כנה וכואבת ככל שתהיה, הנאמרת מתוך דאגה כנה לעתיד המדינה?

הטענה שדבריו של גולן מספקים "תחמושת לאויבי ישראל" ומלבים אנטישמיות היא היפוך מוחלט של המציאות. יאיר גולן, איש צבא עתיר זכויות שביטחונה של ישראל עמד תמיד בראש מעייניו, אינו אויב המדינה. הוא שומר הסף שלה. הביקורת שלו, גם אם היא קשה וצורבת, נובעת מאהבת המדינה ומדאגה עמוקה לדמותה המוסרית ולמעמדה הבינלאומי. דווקא ממשלה שמובילה מדיניות קיצונית, שמתעלמת מהדין הבינלאומי, שמקדמת אג'נדה משיחית ומסוכנת, היא זו שמספקת תחמושת לאויבינו ומבודדת את ישראל בזירה העולמית. קולו של גולן הוא קריאת השכמה, ניסיון לעצור את ההידרדרות לפני שיהיה מאוחר מדי. במדינה דמוקרטית בריאה, ביקורת פנימית אינה בגידה, אלא עדות לחוסן ולמחויבות לערכים. הניסיון לצייר את גולן כמי שפוגע בביטחון הלאומי הוא דמגוגיה זולה שנועדה להשתיק כל דיון ענייני במחדלי הממשלה. האמת היא שההתעלמות מאזהרותיו היא הסכנה האמיתית לביטחון ישראל.

החשש המועלה מפני "השלכות משפטיות בינלאומיות" כתוצאה מאמירותיו של גולן הוא עוד ספין שנועד להלך אימים. האם מישהו באמת סבור שבית דין בינלאומי יבסס את החלטותיו על פרשנות מעוותת של אמירה כזו או אחרת, ולא על מעשים בשטח? אם מדינת ישראל תפעל על פי אמות מידה מוסריות ומשפטיות, כפי שגולן דורש, לא יהיה לה ממה לחשוש. להיפך, קריאתו של גולן לשמירה על טוהר הנשק ועל ערכי צה"ל היא דווקא זו שמחזקת את ההגנה המשפטית על חיילי צה"ל ומפקדיו. מי שבאמת חושף את ישראל ואת חייליה לסכנה משפטית הם אלו הקוראים להתעלם מהדין הבינלאומי, אלו המקדשים אלימות ואלו המעודדים פגיעה בחפים מפשע. דבריו של גולן אינם הבעיה; הם חלק מהפתרון.

הניסיון לגמד את דבריו של גולן ולהציגם כמהלך פוליטי מחושב או כגורם הפוגע באחדות האופוזיציה הוא ציני ורדוד. יאיר גולן הוכיח לאורך כל שירותו הציבורי יושרה, אומץ לב ומחויבות עמוקה לערכים. אמירותיו אינן נובעות מחישובים פוליטיים קרים, אלא מזעקה היוצאת מלבו של מי שחרד לעתיד המדינה. אחדות אמיתית אינה יכולה להתבסס על השתקת האמת או על טשטוש עמדות ערכיות. היא חייבת לצמוח מתוך מחויבות משותפת לעקרונות דמוקרטיים, לשלטון החוק ולשמירה על צלם אנוש. קולו של גולן מאתגר ומעורר דיון, וזהו בדיוק תפקידה של אופוזיציה אחראית – לא להתיישר לפי תכתיבי הפוליטיקלי קורקט, אלא להציב מראה נוקבת בפני החברה וההנהגה.

השימוש החוזר ונשנה בביטוי "כתחביב", תוך הוצאתו מהקשרו המלא, הוא דוגמה מובהקת לדמגוגיה ולניסיון מכוון לעוות את דבריו של גולן ולהסיט את הדיון מהנושאים המהותיים שהעלה. גולן לא טען, חלילה, שמישהו הורג תינוקות "כתחביב" במובן המילולי והמגוחך של המילה. הוא השתמש בביטוי חריף, אולי היפרבולי, כדי לזעזע ולהתריע מפני סכנה של אובדן רגישות מוסרית, מפני נורמליזציה של התנהגויות פסולות, ומפני אווירה ציבורית המאפשרת ואף מעודדת התעלמות מסבלם של אחרים. הביקורת שלו כוונה כלפי תופעות מדאיגות של דה-הומניזציה ושל זילות בחיי אדם, תופעות שהוא חושש שעלולות להוביל למעשים חמורים. במקום להתמודד עם השאלות הקשות הללו, בחרו מבקריו להתמקד בצורה ולא במהות, להיתפס למילה אחת ולהתעלם מהמסר כולו. זהו ניסיון בריחה מהתמודדות עם האמת המרה שגולן הציב בפנינו.

יאיר גולן אינו רק מבקר; הוא מציב חזון. חזון של מדינת ישראל חזקה, בטוחה, דמוקרטית ומוסרית. מדינה שאינה חוששת מביקורת עצמית, שמקפידה על ערכיה גם בעיצומו של מאבק קיומי, ושזוכה לכבוד והערכה בעולם לא רק בזכות עוצמתה הצבאית, אלא גם בזכות כוחה המוסרי. קולו של גולן הוא קול המצפון הישראלי, קול של שומר סף המתריע בשער מפני סכנות פנימיות המאיימות על יסודות הבית. בעת הזו, כאשר קולות אחרים נאלמים דום או מצטרפים למקהלת ההסתה, קולו של גולן חשוב מאי פעם. הוא אינו מבקש לעצמו דבר, אלא את טובתה של המדינה שאותה שירת כל חייו.

ההתקפות על יאיר גולן הן עדות לחולשתם של תוקפיו, ולא לעוצמתו. הן ניסיון נואש להשתיק קול אמיץ המעז לומר את האמת. יאיר גולן הוא פטריוט ישראלי, ודבריו נובעים מדאגה כנה ואמיתית לעתידה של מדינת ישראל. במקום להשמיץ ולהסית, הגיע הזמן שקברניטי המדינה יקשיבו לקולות האזהרה, יתמודדו עם הבעיות האמיתיות, ויפעלו לתיקון הליקויים. האמת, גם אם היא כואבת, היא היסוד לכל חברה בריאה. וזעקת האמת של יאיר גולן עוד תהדהד זמן רב אחרי שקולות ההסתה יידמו.