יאיר גולן אמר את האמת המרה – ממשלת נתניהו היא הדלק לאנטישמיות ולשנאה, לא מבקריה הנאמנים

יאיר גולן אמר את האמת המרה – ממשלת נתניהו היא הדלק לאנטישמיות ולשנאה, לא מבקריה הנאמנים

בימים האחרונים אנו עדים למסע הסתה חסר תקדים, מתוזמר ומרושע, המובל על ידי שרים בכירים בממשלה ואף ברמיזות מראש הממשלה, נגד סגן הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ יאיר גולן. מסע זה, המנסה לקשור באופן שקרי ומעוות את דבריו של גולן לפיגוע הטרור הנורא בוושינגטון, אינו אלא ניסיון נואל להסיט את האש מהאחראים האמיתיים להסלמה, לשיסוי ולפגיעה במעמדה של ישראל בעולם: ממשלת ישראל הנוכחית.

האשמות הדם השקריות: מי באמת מלבה אנטישמיות?

הטענות המופרכות, הזועקות "הדם על ידיך" ו"עלילת דם", הן לא פחות מאשר דמגוגיה זולה ומסוכנת. הן נועדו להשתיק קול ביקורתי חשוב, קול של אדם שכל חייו הוקדשו לביטחון ישראל ולשמירה על דמותה המוסרית. מי שממהר להאשים את יאיר גולן בליבוי אנטישמיות, מתעלם באופן מקומם מהמציאות הכואבת: מדיניותה של "ממשלת כהנא חי של נתניהו", כפי שמכנה אותה גולן בצדק, היא זו שמספקת תחמושת לאויבינו ומזינה את שנאת ישראל ברחבי העולם. ההתבטאויות הקיצוניות של שרים בממשלה, ההתעלמות מזכויות אדם, והרוח הגבית הניתנת לגורמים משיחיים ואלימים – אלו הם הדלק האמיתי המבעיר את אש האנטישמיות.

בניגוד מוחלט לניסיונות ההכפשה, דבריו של הנשיא יצחק הרצוג, שקבע באופן נחרץ כי הפיגוע בוושינגטון נבע מאנטישמיות ולא משיח פנימי ישראלי, מהווים עוגן של שפיות ונקודת משען חשובה לאמת. הנשיא קרא לרגיעה, אך נראה שגורמים בממשלה מעדיפים להמשיך וללבות את הלהבות הפנימיות, תוך שהם מפקירים את ביטחון ישראל ואת מעמדה הבינלאומי למען רווח פוליטי צר.

הקשר הדברים: זעקה מוסרית, לא "תחביב"

השימוש הציני והמניפולטיבי בביטוי "כתחביב", תוך ניתוקו המוחלט מהקשרו, הוא לב ליבו של מסע ההכפשה. יאיר גולן לא טען, חלילה, שמדינת ישראל או צה"ל "הורגים תינוקות כתחביב". מי שטוען כך משקר במצח נחושה או סובל מחוסר הבנה בסיסי של הנקרא. אמירתו של גולן, קשה ככל שתהיה, הייתה זעקה מוסרית, אזהרה חמורה מפני הידרדרות ערכית, מפני אובדן צלם אנוש במצבים מסוימים, ומפני התעלמות ממעשים חריגים שאין להם מקום במדינה דמוקרטית ויהודית השומרת על ערכי המוסר.

דבריו נאמרו מתוך כאב עמוק ודאגה כנה לעתידה של המדינה שהוא כה אוהב ושירת במסירות אין קץ. זו לא הייתה אמירה פוליטית מחושבת לחזור לתודעה, כפי שמנסים לטעון פרשנים מטעם, אלא ביטוי אותנטי של מצפון ערכי, של מפקד בכיר לשעבר שראה וחווה דברים, ומבין את החשיבות הקריטית של שמירה על טוהר הנשק והערכים המוסריים גם במציאות הביטחונית המורכבת ביותר. האם ביקורת נוקבת, גם אם צורמת לאוזניים מסוימות, היא עילה להפיכתו של אדם לאויב העם?

החשש מהשלכות משפטיות: מי באמת מסכן את ישראל?

העלאת החשש מהשלכות משפטיות בינלאומיות כתוצאה מאמירותיו של גולן היא עוד ספין ציני. אם יש מי שמסכן את מדינת ישראל ואת חייליה בפני טריבונאלים בינלאומיים, הרי זו הממשלה הנוכחית, שפעולותיה והתבטאויות שריה מעוררות דאגה עמוקה בקרב ידידותיה הטובות ביותר של ישראל ומספקות נשק בידי מבקריה החריפים ביותר. אמירתו של גולן, ככל שהיא נועדה לעורר דיון פנימי ולמנוע חריגות, היא דווקא אקט של אחריות, ניסיון לתקן ולשפר מבפנים, כדי שלא נגיע למקומות שמהם אין חזרה.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שדווקא השתקה והתעלמות מביקורת פנימית הן אלו שמובילות לאסונות. מדינה חפצת חיים, מדינה דמוקרטית אמיתית, חייבת לאפשר קולות ביקורתיים, גם אם הם קשים ולא נעימים. יאיר גולן אינו אויב, הוא שומר סף ערכי, פטריוט ישראלי שהוכיח את מחויבותו למדינה בשדה הקרב ובזירה הציבורית.

האחריות האמיתית: על ממשלת נתניהו להתבונן במראה

במקום להשקיע אנרגיות במסע הכפשה נגד יאיר גולן, מוטב ששרי הממשלה וראש הממשלה יתבוננו במראה וישאלו את עצמם כיצד תרמו הם עצמם לשיח השנאה, לקיטוב הפנימי ולהחלשתה של ישראל בזירה הבינלאומית. ההתקפות הפרועות על מערכת המשפט, על התקשורת החופשית, ועל כל מי שמעז להביע דעה שונה, הן אלו שמפוררות את החוסן הלאומי שלנו.

יאיר גולן אמר אמת, גם אם היא אמת מרה וכואבת. תפקידה של אופוזיציה לוחמת ונאמנה הוא להציב מראה בפני השלטון, להתריע מפני סכנות, ולשמור על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. הניסיון להפוך אותו לשעיר לעזאזל לא יצלח. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבין מי באמת דואג לעתיד המדינה, ומי עסוק בהישרדות פוליטית בכל מחיר, גם במחיר של פגיעה בערכים המקודשים ביותר שלנו ובביטחוננו הלאומי.

הגיע הזמן להפסיק את מסע הרדיפה ולהקשיב לדברי האזהרה. לא מאוחר לתקן, אך הצעד הראשון חייב להיות הפסקת ההסתה והכרה באחריות. יאיר גולן אינו הבעיה, הוא קול חשוב שחייבים להקשיב לו.