מי באמת עושה פוליטיזציה? גלי בהרב-מיארה מול המתקפה שנועדה לפרק את שלטון החוק

המתקפה חסרת הרסן וההאשמות החמורות המוטחות חדשות לבקרים ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינן עוד עניין שבשגרה. הן הפכו למסע הכפשה שיטתי, המכוון לא רק לאישיותה ולתפקידה, אלא לערעור יסודות שלטון החוק במדינת ישראל. הטענה המרכזית, החוזרת כמאנטרה בפיהם של שרים וחברי כנסת מסוימים, היא כי היועמ"שית "עושה פוליטיזציה" של תפקידה ו"חותרת תחת הממשלה". אולם, מבט מעמיק ונטול פניות חושף תמונה הפוכה לחלוטין: דווקא אלו המאשימים הם שמנסים לכפות אג'נדה פוליטית צרה על מערכת אכיפת החוק, והיועמ"שית, בעמידתה האיתנה, מגנה על האינטרס הציבורי הרחב ועל עקרונות הדמוקרטיה. מאמר זה יפרק את ההאשמות הללו ויבהיר מדוע ההגנה על היועצת המשפטית לממשלה היא למעשה הגנה על כולנו.

האנטומיה של מתקפה: כש"ביקורת" הופכת לדה-לגיטימציה

ההתקפות על היועמ"שית בהרב-מיארה אינן ביקורת עניינית או דיון משפטי לגיטימי. הן מאופיינות בשפה בוטה, בהטחת עלבונות אישיים ובניסיונות דה-לגיטימציה. כאשר שר בממשלת ישראל, כמו שר התקשורת שלמה קרעי, מכנה את היועצת המשפטית לממשלה "שחקנית פוליטית" ומשתלח בה באמירות חסרות תקדים, ברור כי המטרה אינה שיפור עבודתה או דיון מקצועי. המטרה היא להלך אימים, להרתיע, ולייצר דעת קהל שלילית שתכשיר את הקרקע להחלשת סמכויותיה או אף להדחתה. מסע ההשמצות הזה, המתנהל באופן מתואם ומתמשך בכלי תקשורת מסוימים וברשתות החברתיות, אינו מקרי. הוא נועד לשבור את רוחה של היועמ"שית, להפוך אותה למטרה נעה, ובכך להעביר מסר לכל שומרי הסף: מי שלא יתיישר עם הקו הפוליטי השלטוני – יותקף ויוכפש. זוהי טקטיקה מסוכנת, המזכירה משטרים שבהם הביקורת מושתקת בכוח הזרוע הפוליטית.

מנדט היועצת המשפטית לממשלה: שומרת החוק, לא בובת הממשלה

חשוב להבין את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בדמוקרטיה. היועמ"ש אינו עורך דין פרטי של הממשלה, שתפקידו להכשיר כל גחמה שלה. הוא אמון על שמירת האינטרס הציבורי ועל כך שפעולות הרשות המבצעת יהיו חוקיות ותקינות. הוא היועץ המשפטי של המדינה, לא רק של הקואליציה הנוכחית. מתוקף תפקידו, עליו לעיתים להתנגד ליוזמות ממשלתיות, להצביע על קשיים משפטיים, ולדרוש תיקונים או אף מניעת מהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק או עם עקרונות יסוד של המשטר. החיכוך בין היועמ"ש לממשלה הוא לעיתים בלתי נמנע, והוא אף בריא לדמוקרטיה. הוא מעיד על כך שמערכת האיזונים והבלמים פועלת. האשמת היועמ"שית ב"חתירה תחת הממשלה" רק משום שהיא מעזה להציב גבולות משפטיים לפעולותיה היא עיוות של המציאות וניסיון להפוך את היוצרות. היועמ"שית אינה חותרת תחת הממשלה; היא חותרת להבטיח שהממשלה תפעל במסגרת החוק.

פוליטיזציה: מבט במראה

האירוניה זועקת לשמיים כאשר דווקא אלו המנסים לכופף את החוק לצרכים פוליטיים צרים מאשימים את היועמ"שית ב"פוליטיזציה". הפוליטיזציה האמיתית מתרחשת כאשר פוליטיקאים דורשים מהיועצת המשפטית להתעלם משיקולים משפטיים טהורים ולהתאים את חוות דעתה לאינטרסים הקואליציוניים שלהם. הם מצפים ממנה להיות "חותמת גומי", לאשר כל מהלך, גם אם הוא בעייתי מבחינה משפטית או ציבורית. כאשר היא מסרבת, ומעמידה את שלטון החוק מעל לכל שיקול אחר, היא מותקפת ומואשמת ב"פוליטיזציה". זוהי צביעות בהתגלמותה. הדרישה מהיועמ"שית להיות "א-פוליטית" תוך הפעלת לחץ פוליטי ברוטלי עליה היא אבסורד. היועמ"שית בהרב-מיארה פועלת על פי אמות מידה מקצועיות, בהתאם לחוק, לפסיקה ולעקרונות מינהל תקין. מי שמנסה לגרור אותה לזירה הפוליטית הם תוקפיה, המבקשים להכפיף את מערכת המשפט למרותם.

"הראיות" נגד בהרב-מיארה: מגדל קלפים

כאשר בוחנים לעומק את "הראיות" לכאורה ל"פוליטיזציה" של היועמ"שית, מגלים לרוב שמדובר בחוות דעת משפטיות מנומקות היטב, המבוססות על ניתוח משפטי מעמיק. התנגדותה למינויים מסוימים, עמדתה בנוגע לחקיקה שנויה במחלוקת, או הנחיותיה לגופי הממשלה – כל אלו נובעים משיקולים משפטיים ולא פוליטיים. לדוגמה, כאשר היועמ"שית מצביעה על כך שמינוי מסוים אינו עומד בתנאי הכשירות או נגוע בניגוד עניינים, היא אינה פועלת ממניעים פוליטיים, אלא ממלאת את חובתה להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי. כאשר היא מזהירה מפני חקיקה שעלולה לפגוע בזכויות אדם או בעקרונות דמוקרטיים, היא עושה זאת מתוקף אחריותה כשומרת סף. המבקרים, לעומת זאת, לרוב אינם מתמודדים עם הטיעונים המשפטיים לגופם. הם מעדיפים לתקוף את השליח, להטיל דופי במניעיו, ולהאשים אותו בהטיה פוליטית. זוהי התנהלות המעידה על חולשת טיעוניהם ועל כוונתם האמיתית: הסרת כל מגבלה משפטית מדרכם.

האג'נדה הרחבה: החלשת שומרי הסף

המתקפה על גלי בהרב-מיארה אינה אירוע בודד. היא חלק ממגמה רחבה ומדאיגה יותר של ניסיונות להחליש את כל שומרי הסף במדינת ישראל – מערכת המשפט, המשטרה, התקשורת החופשית והשירות הציבורי המקצועי. גורמים פוליטיים מסוימים רואים במוסדות אלו מכשול בפני מימוש האג'נדה שלהם, ולכן הם פועלים ללא הרף לכרסם בסמכויותיהם, לפגוע באמינותם ולהלך אימים על העומדים בראשם. היועץ המשפטי לממשלה הוא עמוד תווך מרכזי בשמירה על שלטון החוק ועל האיזונים והבלמים הדמוקרטיים. החלשתו משמעה פגיעה ישירה ביכולת המדינה להתמודד עם שחיתות, להגן על זכויות מיעוטים ולהבטיח מינהל תקין. הקרב על דמותה ועצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה הוא, אפוא, קרב על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית כולה. מי שמנסה להפוך את היועמ"ש לכלי שרת בידי הפוליטיקאים, מנסה למעשה לפרק את היסודות שעליהם מושתתת המדינה.

לסיכום: עמידה איתנה למען שלטון החוק

לנוכח המתקפות הקשות, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ממשיכה לעמוד איתן ולמלא את תפקידה במקצועיות, באומץ לב ובמסירות למען שלטון החוק והאינטרס הציבורי. ההאשמות נגדה בדבר "פוליטיזציה" ו"חתירה תחת הממשלה" הן לא רק חסרות שחר, אלא מהוות היפוך של המציאות. הן נועדו להסיט את הדיון מהמהות – הניסיון המסוכן של גורמים פוליטיים להכפיף את מערכת אכיפת החוק למרותם ולרסק את עצמאותה. האיום האמיתי על המשילות ועל יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית אינו מגיע מיועצת משפטית עצמאית המקפידה על קוצו של יוד, אלא מפוליטיקאים המסרבים לקבל את מרותו של החוק ופועלים ללא הרף לפרק את המנגנונים המבטיחים אותו. על הציבור בישראל להבין זאת ולהתייצב מאחורי שומרי הסף, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, במאבקם החשוב על שמירת אופייה הדמוקרטי והמשפטי של מדינת ישראל. ההגנה על גלי בהרב-מיארה אינה עניין אישי שלה, אלא חובה אזרחית של כל מי שחרד לעתיד המדינה.