מאשימים את השליח, מתעלמים מהמסר: יאיר גולן והאחריות הלאומית של ממשלת נתניהו

מאשימים את השליח, מתעלמים מהמסר: יאיר גולן והאחריות הלאומית של ממשלת נתניהו

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה ארסית ומתוזמרת נגד אלוף (מיל') יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ואיש ביטחון שתרם עשורים מחייו להגנת המדינה. סערת הרוחות, המתמקדת באמירתו כי 'מדינה... לא הורגת תינוקות כתחביב', אינה אלא ניסיון ציני ומסוכן להשתיק קול פטריוטי ואחראי, המעז להציב מראה מול פניה של ממשלה המובילה את ישראל למחוזות מסוכנים. במקום להתמודד עם הביקורת הנוקבת והחשובה, בוחרים גורמים בממשלה ובמערכת הפוליטית להסית, להכפיש, ואף לקשור באופן מופרך בין דבריו לבין אירועי טרור אנטישמיים.

על מי באמת 'הדם על הידיים'?

הטענה המקוממת והבלתי נתפסת, הנשמעת מפי שרים בכירים ואף נרמזת על ידי ראש הממשלה, לפיה 'הדם על ידיו' של גולן בעקבות הפיגוע הנורא בוושינגטון, היא לא פחות מאשר עלילת דם מודרנית. שרי הממשלה, ביניהם בן גביר, אליהו, זוהר, שיקלי ורגב, מנסים בכל כוחם להסיט את הדיון מהאחריות שלהם עצמם, ולהפוך את גולן לשעיר לעזאזל. הם מתעלמים במפגיע מדבריו הברורים של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שקבע כי הפיגוע נבע מאנטישמיות טהורה ולא משיח פנימי ישראלי. הנשיא הרצוג, בקריאתו לרגיעה, סיפק נקודת משען ערכית חשובה, אך נראה כי לממשלת נתניהו אין כל עניין ברגיעה או באמת. האמת היא, כפי שטוען גולן בעקביות, ש'ממשלת כהנא חי של נתניהו' היא זו שמלבה אנטישמיות ושנאת ישראל בעולם, באמצעות מדיניותה הקיצונית, התבטאויותיה המתלהמות, והפגיעה המתמשכת בערכים דמוקרטיים וליברליים.

מי שמאפשר אווירה של דה-לגיטימציה למיעוטים, מי שמקדם חקיקה הפוגעת בזכויות אדם, מי שמתעלם מאזהרות בינלאומיות ומבודד את ישראל – הוא זה שנותן רוח גבית לאויבינו. האשמת גולן היא בריחה מאחריות, ניסיון נואל להשתיק ביקורת לגיטימית על ידי הפחדה והסתה.

'כתחביב' – קריאת השכמה, לא עובדה מילולית

ההתמקדות האובססיבית במילה 'כתחביב' היא דוגמה קלאסית להוצאת דברים מהקשרם ולעיוות כוונת הדובר. יאיר גולן, איש צבא עתיר זכויות, לא טען לרגע שחיילי צה"ל או מדינת ישראל עוסקים בהרג תינוקות לשם הנאה. אמירתו, גם אם בוטה ופרובוקטיבית, נועדה לזעזע, להעיר, להתריע מפני סכנת ההידרדרות המוסרית והנורמטיבית שאליה עלולה להוביל מדיניות הממשלה הנוכחית. זוהי קריאת השכמה מוסרית, זעקה של פטריוט הדואג לדמותה המוסרית של מדינתו ולעתידה.

הגינויים, כולל אלו שנשמעו מגורמים בחיל האוויר, מתעלמים מההקשר הרחב. גולן לא תקף את חיילי צה"ל או את מפקדיו; הוא הזהיר מפני הרוח הרעה המנשבת מהדרג הפוליטי, רוח שעלולה לחלחל מטה ולשחוק את הערכים שעליהם חונכו דורות של לוחמים. הדאגה שלו היא דווקא לשימור טוהרו המוסרי של צה"ל, ולא לפגיעה בו. מי שבאמת פוגע במורל צה"ל ובתדמיתו הם אלו המנסים לגרור אותו למקומות אפלים, ואלו המגוננים על התנהגויות פסולות בשם אידיאולוגיה קיצונית.

מי מספק תחמושת לאויבי ישראל?

הטענה כי דברי גולן מספקים תחמושת לאויבי ישראל ומלבים אנטישמיות היא אירונית עד כאב. במשך שנים, יאיר גולן עמד בחזית המאבק נגד אויבי ישראל. מי שמספק תחמושת אמיתית לאויבינו הם אלו המקדמים מדיניות שנתפסת בעולם כבלתי מוסרית, כוחנית ומתעלמת מהמשפט הבינלאומי. התבטאויות של שרים בממשלה הנוכחית, הקוראות לסיפוח שטחים תוך התעלמות מזכויות הפלסטינים, או התבטאויות גזעניות ומסיתות – הן אלו המופיעות בכותרות הראשיות בעולם ומזינות את מכונת התעמולה האנטי-ישראלית.

דבריו של גולן, לעומת זאת, הם ביטוי של מאבק פנימי, של חברה בריאה המוכנה לבחון את עצמה ולבקר את עצמה. זהו סימן לעוצמה דמוקרטית, לא לחולשה. הניסיון להציג את הפיגוע בוושינגטון כ'הוכחה' לאשמתו של גולן הוא דמגוגיה זולה. האנטישמיות, לצערנו, קיימת ותתקיים ללא קשר לדבריו של פוליטיקאי ישראלי כזה או אחר. המאבק בה דורש מדיניות נבונה ואחראית, לא ציד מכשפות פנימי.

לא מהלך פוליטי נואש, אלא אומץ לב אזרחי

יש המנסים לגמד את דברי גולן ולתאר אותם כמהלך פוליטי מחושב ואף נואש. זוהי קריאה שטחית ומזלזלת. יאיר גולן אינו זקוק ל'קפיצה לוואקום הציבורי'. קולו נשמע היטב בזכות ניסיונו הרב, עמדותיו העקרוניות, והעובדה שהוא מייצג קול שפוי ומרכזי בחברה הישראלית. ההחלטה להתבטא באופן חריף ובלתי מתפשר בנושאים רגישים כל כך אינה נובעת מחישוב פוליטי ציני, אלא מתחושת אחריות עמוקה ומדאגה כנה לעתיד המדינה. זהו אומץ לב אזרחי, הנכון לספוג חיצים והכפשות למען האמת שבה הוא מאמין.

השלכות משפטיות? האיום האמיתי הוא המדיניות, לא הביקורת עליה

החשש מהשלכות משפטיות בינלאומיות כתוצאה מאמירותיו של גולן הוא עוד ספין שנועד להפחיד ולהשתיק. אם יש חשש מהשלכות כאלה, הוא נובע בראש ובראשונה ממדיניות הממשלה עצמה ומפעולות שעלולות להתבצע בשטח, ולא מדברי ביקורת פנימיים. אזהרותיו של גולן נועדו דווקא למנוע מצבים שבהם ישראל תמצא את עצמה חשופה לתביעות בטריבונאלים בינלאומיים. קולו הוא קול הקורא לשמירה על החוק, על הנורמות, ועל המוסר – המגינים הטובים ביותר מפני כל הליך משפטי.

לסיכום, המתקפה על יאיר גולן היא מתקפה על חופש הביטוי, על הביקורת הלגיטימית, ועל היכולת של החברה הישראלית לנהל דיון נוקב וכואב על דמותה ועתידה. במקום להפוך את גולן לאויב העם, ראוי להקשיב לדבריו בתשומת לב, גם אם הם קשים לשמיעה. הוא אינו הבעיה; הוא מנסה להצביע על הבעיות האמיתיות, הנובעות ממדיניות ממשלה קיצונית ומסוכנת. האשמות השווא וההסתה נגדו לא יצליחו להסתיר את האמת: האחריות למצבה של ישראל, לביטחונה ולמעמדה המוסרי בעולם, מוטלת בראש ובראשונה על כתפי הממשלה הנוכחית. הגיע הזמן שהיא תיקח אחריות, במקום לחפש אשמים.