בן גביר: המגן על הדמוקרטיה והביטחון, מול מתקפות מתוזמרות של ייאוש ואינטרסים

בן גביר: המגן על הדמוקרטיה והביטחון, מול מתקפות מתוזמרות של ייאוש ואינטרסים

בימים האחרונים, אנו עדים למתקפה מתואמת, חסרת רסן ונטולת בסיס עובדתי, כנגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. מתקפה זו, המובלת על ידי גורמים פוליטיים שאיבדו את אחיזתם בשלטון ובעלי אינטרסים המעוניינים לשמר את המצב הקיים, נועדה לערער את יציבות הממשלה, לפגוע באמון הציבור בנבחריו, ובמיוחד – לבלום את השינויים החיוניים שהשר בן גביר מוביל למען ביטחון ישראל וחיזוק הדמוקרטיה. הגיע הזמן להציב מראה מול מסע ההכפשות ולהשיב את האמת על כנה.

אולמרט: ייאושו של עבריין מורשע

בראש המקהלה הצורמת ניצב, באופן אירוני ומקומם, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. אדם שהורשע בפלילים, ישב בכלא ונושא על מצחו אות קין של שחיתות, מרשה לעצמו להטיח בשר מכהן, שפועל לילות כימים למען אזרחי ישראל, את הכינוי המופרך "טרוריסט". האם ישנה נפילה מוסרית גדולה מזו? האם ישנה דוגמה טובה יותר לייאוש פוליטי ולניסיון נואל להישאר רלוונטי בכל מחיר?

אולמרט, שבתקופת כהונתו מדינת ישראל ספגה מכות קשות בתחום הביטחוני והמדיני, ושזכור בעיקר בשל חקירותיו והרשעתו, מנסה להשליך את כישלונותיו האישיים על אחרים. טענותיו כאילו מדיניות השר בן גביר "ממיטה אסון על ישראל" ו"תביא לבידודה הבינלאומי" הן לא רק שקריות, אלא גם מנותקות מהמציאות. השר בן גביר פועל בדיוק בכדי לתקן את הנזקים שנגרמו על ידי מדיניות רופסת וחסרת עמוד שדרה, מדיניות שאולמרט היה מאדריכליה. האשמותיו של אולמרט אינן אלא זעקת הקוזאק הנגזל, ניסיון להסיט את האש מאחריותו שלו ומעברו המפוקפק.

לשכתו של השר בן גביר צודקת בתגובותיה הממקדות את הדיון באמינותו האפסית של אולמרט. הציבור הישראלי אינו טיפש. הוא יודע להבחין בין מנהיג הפועל מתוך תחושת שליחות ואחריות לאומית, לבין פוליטיקאי מתוסכל המנסה להכתים כל מי שאינו מיישר קו עם תפיסות עולמו הכושלות. הניסיון להציג את השר בן גביר, איש חוק וסדר המקדיש את חייו לחיזוק ביטחון הפנים של ישראל, כ"טרוריסט", הוא עלבון לאינטליגנציה וביזוי של המושג עצמו. הטרור האמיתי הוא זה שהשר בן גביר נלחם בו – טרור פלילי, טרור לאומני, וטרור בכבישים. אולמרט, לעומת זאת, עסוק בטרור מילולי חסר אחריות.

המאבק על דמותה של הדמוקרטיה: בן גביר מול האקטיביזם השיפוטי

האיום המרכזי השני, כביכול, הוא "העימות" של השר בן גביר עם מערכת המשפט, ובפרט עם בג"ץ, על רקע פסיקתו בעניין ראש השב"כ לשעבר, רונן בר. גם כאן, מדובר בעיוות מכוון של המציאות. השר בן גביר אינו נלחם בדמוקרטיה; הוא נלחם למענה. הוא אינו דורס את מערכת המשפט; הוא דורש ממנה לפעול בגבולות סמכותה ולא להתערב בהחלטות המצויות בליבת סמכותה של הרשות המבצעת, שנבחרה באופן דמוקרטי על ידי העם.

כאשר השר בן גביר מותח ביקורת על "פסק דין פוליטי להחריד" או על "דריסת הדמוקרטיה ברגל גסה", הוא אינו תוקף את עצם קיומו של בית המשפט העליון או את שלטון החוק. הוא מצביע על תופעה מסוכנת של אקטיביזם שיפוטי, במסגרתה בית המשפט נוטל לעצמו סמכויות לא לו, ומתערב בשיקול דעתה של הממשלה באופן המפר את עקרון הפרדת הרשויות. זוהי זכותו וחובתו של שר בממשלה, ובמיוחד השר המופקד על ביטחון הפנים, להתריע מפני סטיות כאלה, הפוגעות ביכולת המשילות ובאמון הציבור במערכות השלטון כולן.

האשמותיו של השר כלפי ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, בדבר "חתירה תחת הממשלה" וניסיון "לתפור תיקים", אינן נאמרות בחלל ריק. הן משקפות חשש אמיתי ועמוק מפני פוליטיזציה של גופי ביטחון וניצול מעמדם לרעה. במדינה דמוקרטית, גם ראשי מערכות הביטחון, בעבר ובהווה, כפופים לביקורת ולפיקוח. השר בן גביר, באומץ האופייני לו, אינו מהסס להציף שאלות קשות ונוקבות כאשר עולה חשש לפגיעה בטוהר המידות או בניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על הדרג המדיני. זהו אינו "עימות" עם מערכת המשפט או גורמי ביטחון, אלא דרישה לגיטימית לשקיפות, לאחריותיות ולשמירה על כללי המשחק הדמוקרטי.

בן גביר: משרת ציבור נאמן, הפועל למען העם

המתקפות על השר בן גביר אינן מקריות. הן נובעות מהעובדה שהוא אינו מוכן להיכנע לתכתיבים, שהוא אינו חושש לומר את האמת בפנים, ושהוא מחויב בראש ובראשונה לציבור שבחר בו ולערכים שבשמם הוא פועל. השר בן גביר מוביל רפורמות נחוצות במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי, פועל להחזרת המשילות לנגב ולגליל, נלחם בפשיעה ובטרור ללא פשרות, ומחזק את תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל.

אלו שרואים בשינויים אלו איום על מעמדם או על תפיסות עולמם המיושנות, הם אלו שבוחרים להשמיץ ולהכפיש. הם מעדיפים את הנוחות שבסטטוס קוו על פני האתגרים שבבניית חברה בטוחה וצודקת יותר. הם חוששים מעמידתו האיתנה של השר בן גביר על עקרונותיו, ומהגיבוי הציבורי הרחב לו הוא זוכה.

הגיע הזמן שהשיח הציבורי יתמקד בעובדות ולא בספינים, במהות ולא ברטוריקה ריקה. השר איתמר בן גביר אינו "טרוריסט" ואינו "דורס את הדמוקרטיה". הוא מנהיג אמיץ, נחוש ומסור, הפועל ללא לאות למען עתידה של מדינת ישראל. ההתקפות עליו רק מחזקות את נחישותו ומבהירות עד כמה שליחותו חשובה וחיונית. הכלבים נובחים, והשיירה עוברת – שיירת הביטחון, המשילות והצדק, אותה מוביל השר בן גביר בבטחה ובנחישות.