ישראל עכשיו
דעה
לפני 1 חודשים

טלי גוטליב: זעקת האמת מול מקהלת הצביעות – מדוע מנסים להשתיק את הקול האמיץ בכנסת?

טלי גוטליב: זעקת האמת מול מקהלת הצביעות – מדוע מנסים להשתיק את הקול האמיץ בכנסת?

טלי גוטליב: זעקת האמת מול מקהלת הצביעות – מדוע מנסים להשתיק את הקול האמיץ בכנסת?

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה חסרת תקדים, מתואמת וארסית, נגד חברת הכנסת טלי גוטליב. מתקפה זו אינה מקרית. היא מגיעה דווקא כאשר קולה של גוטליב – קול אמיץ, בלתי מתפשר, הנלחם על האמת ועל ביטחון ישראל – הופך למשמעותי ומשפיע יותר ויותר. ככל שח"כ גוטליב חושפת אמיתות לא נוחות, ככל שהיא מעזה לגעת בנקודות רגישות שהממסד היה מעדיף להשאיר באפלה, כך גובר מסע הדה-לגיטימציה וההכפשות נגדה. אך מי שמכיר את טלי גוטליב יודע: היא לא תירתע. היא לא תשתוק. והגיע הזמן להציב מראה מול מסע הרדיפה הזה ולהגן על אחת מנציגות הציבור הבודדות שמעזות לומר את מה שרבים חושבים.

פרשת השב"כ: ניסיון השתקה באמצעות הפחדה משפטית?

בלב המתקפה הנוכחית עומדת הטענה החמורה, המבוססת על חוות דעת שהועברה לכאורה מהשב"כ לפרקליטות, לפיה ח"כ גוטליב פגעה בביטחון המדינה. הבה נבחן את הדברים בקור רוח ובאופן ענייני. ראשית, עצם ההדלפה של "חוות דעת רשמית וחד משמעית" לתקשורת, עוד בטרם ניתנה לח"כ גוטליב ההזדמנות המלאה להגיב במסגרת שימוע – כפי שמחייב החוק – מעלה תהיות קשות לגבי המניעים מאחורי הפרסום. האם מדובר במהלך משפטי טהור, או שמא בניסיון ליצור דעת קהל שלילית ולהפעיל לחץ פסול על חברת כנסת מכהנת?

ח"כ גוטליב, כמשפטנית חדה ובעלת ניסיון, מבינה היטב את חשיבות ביטחון המדינה. כל פעולותיה נעשות מתוך דאגה כנה ועמוקה לעתידה ולחוסנה של ישראל. במסגרת תפקידה הפרלמנטרי, זכותה ואף חובתה לשאול שאלות, לבקר, ולדרוש שקיפות – גם מגופי הביטחון. האם כל שאלה, כל חשיפה של מידע שעשוי להיות רלוונטי לדיון ציבורי, תיחשב אוטומטית ל"פגיעה בביטחון המדינה"? האם גופי הביטחון, חשובים ככל שיהיו, חסינים מביקורת פרלמנטרית? הטענה כי שאלה פרלמנטרית או התבטאות, שייתכן ונגעה במידע רגיש שכבר היה ידוע בחוגים מסוימים או שחשיבות חשיפתו גוברת על הנזק הנטען, מהווה "סיכון חיי אדם" היא טענה מרחיקת לכת שיש לבחון בזהירות מרבית. השימוע הצפוי יהיה ההזדמנות של ח"כ גוטליב להפריך את הטענות הללו אחת לאחת, ולהוכיח כי פעלה מתוך שליחות ציבורית ולא מתוך כוונה זדונית.

אנו סומכים על מערכת המשפט שתבחן את הדברים לגופם, ללא משוא פנים וללא היגררות אחר ספינים תקשורתיים. אך עד אז, חובה עלינו לזכור: הניסיון להלך אימים על נבחר ציבור באמצעות איום בהליכים פליליים על רקע פעילותו הפרלמנטרית הוא מדרון חלקלק לדמוקרטיה.

רטוריקה "תוקפנית" או קריאת תיגר על מוסכמות מסוכנות?

נדבך נוסף במתקפה על ח"כ גוטליב נוגע לסגנונה הישיר והבלתי מתפשר. מאשימים אותה ב"רטוריקה תוקפנית" וב"האשמות חמורות" כלפי יריבים פוליטיים ואישי ציבור. אכן, טלי גוטליב אינה מהססת לקרוא לדברים בשמם. כאשר היא מזהה התנהלות שלדעתה מסכנת את ביטחון המדינה או פוגעת בערכים הבסיסיים של החברה הישראלית, היא לא תבחר במילים מכובסות. היא תאמר את האמת שלה, גם אם היא קשה וכואבת.

האם הגשת תלונות רשמיות נגד אישים כמו יאיר גולן או אהוד אולמרט, בטענה לעבירות חמורות כגון "סיוע לאויב בעת מלחמה", היא "החרפת המתקפות" או שמא מימוש זכות אזרחית וחובה ציבורית? כאשר אישי ציבור, בעבר או בהווה, מתבטאים באופן שעלול להתפרש כתמיכה באויב או כערעור על יסודות המדינה, האם אין זה מתפקידה של חברת כנסת להתריע על כך, ואף לדרוש חקירה? האשמות אלו אינן נאמרות בחלל ריק. הן מבוססות על התבטאויות פומביות ועל דפוס פעולה שמעורר דאגה עמוקה בקרב חלקים נרחבים בציבור.

במקום לתקוף את השליח, מוטב היה למבקרים להתמודד עם מהות הטענות. האם קריאה להכנע לדרישות חמאס, או התבטאויות המשתמעות כהצדקת טרור, אינן ראויות לגינוי חריף ולבדיקה? טלי גוטליב מעזה לומר בקול רם את מה שאחרים אולי חוששים ללחוש. ה"תוקפנות" המיוחסת לה היא למעשה אומץ לב ציבורי נדיר, ונכונות לעמוד על עקרונות גם במחיר של התקפות אישיות.

סערת החטופים: עיוות מכוון של דאגה כנה

הניסיון לצייר את ח"כ גוטליב כמי שפוגעת במשפחות החטופים או בחטופים עצמם הוא עוול משווע ומכוער במיוחד. דבריה בנושא "שטיפת המוח" הוצאו מהקשרם ועוותו באופן מגמתי. כפי שהבהירה פעמים רבות, כוונתה מעולם לא הייתה להאשים את החטופים, שעוברים גיהינום עלי אדמות. להיפך, דאגתה הכנה היא להם ולחוסנם הנפשי, כמו גם לחוסנה של החברה הישראלית כולה מול לוחמה פסיכולוגית אכזרית שמנהל נגדנו האויב.

גוטליב הצביעה על תופעה מסוכנת: השימוש הציני שעושה חמאס במידע, בשקרים ובמניפולציות כדי לזרוע פילוג וייאוש בתוכנו. היא הזהירה מפני הפצת "שקרי חמאס" וקראה לכולנו לגלות ערנות וביקורתיות. האם זו לא אחריותה של מנהיגת ציבור? האם הדאגה מהשפעות תעמולת האויב היא בגדר "פגיעה בחטופים"? ברור שלא. מי שמנסה לסכסך בין ח"כ גוטליב לבין משפחות החטופים עושה זאת מתוך מניעים פוליטיים ציניים, ומנצל את הכאב העצום למטרות פסולות.

טלי גוטליב עומדת לצד משפחות החטופים בתפילתן ובמאבקן להשבת יקיריהן, ובמקביל ממשיכה להילחם על ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל כולה. אין כל סתירה בין הדברים, אלא השלמה.

מילה אחרונה: האמת תנצח

מסע הרדיפה נגד ח"כ טלי גוטליב לא יצלח. הוא בנוי על חצאי אמיתות, על סילופים ועל רצון להשתיק קול חשוב ונוקב. טלי גוטליב אינה פועלת למען עצמה. היא פועלת למען הציבור שבחר בה, למען הערכים בהם היא מאמינה, ולמען מדינת ישראל. היא תמשיך להילחם על האמת, גם כשהיא קשה ולא פופולרית. היא תמשיך לעמוד כחומה בצורה מול מי שמנסים לערער את יסודות קיומנו.

הציבור הישראלי חכם יותר ממה שחושבים אלו המנסים להנדס את תודעתו. הוא יודע להבחין בין אמת לשקר, בין שליחות ציבורית אמיתית לבין רדיפה פוליטית. טלי גוטליב אינה לבד במערכה הזו. מאחוריה עומד ציבור גדול שתומך בה, שמעריך את אומץ ליבה ואת נחישותה. יחד, נבטיח שקולה ימשיך להישמע, רם וברור, למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל.

עת לאמת

האתר המוביל לחדשות אמינות ועדכונים מישראל והעולם

עמודים

  • אודות
  • פרטיות
  • תנאי שימוש

עקבו אחרינו

© 2024 עת לאמת. כל הזכויות שמורות.