יאיר גולן והאש הנגדית: כשהאמת הפטריוטית פוגשת הסתה חסרת אחריות

יאיר גולן והאש הנגדית: כשהאמת הפטריוטית פוגשת הסתה חסרת אחריות

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה ארסית, מתוזמרת וחסרת תקדים נגד אלוף (מיל') יאיר גולן, איש ביטחון עתיר זכויות ששירת את מדינת ישראל עשרות שנים בתפקידי מפתח. שרים בכירים בממשלה, ואף רמיזות מפי ראש הממשלה עצמו, בחרו להשתלח בגולן בצורה בוטה, להאשים אותו בהאשמות חמורות של 'עלילת דם' ו'דם על ידיו', כל זאת בניסיון נואש להסיט את הדיון מהמציאות המורכבת ומאחריותה של הממשלה עצמה למשברים הפוקדים אותנו.

הסערה כולה סובבת סביב התבטאות של גולן, שבה השתמש במילים קשות כדי לתאר מציאות אפשרית או אווירה מסוכנת. הביטוי 'לא הורגת תינוקות כתחביב', שצוטט באופן חלקי ומגמתי, הוצא מהקשרו הרחב – אזהרה מפני הידרדרות מוסרית והשלכות של מדיניות מסוימת. גולן, כמי שפיקד על לוחמים ודואג לערכי צה"ל, לא טען לרגע שחיילי צה"ל פועלים מתוך 'תחביב' שכזה. מדובר היה בזעקת שבר של מפקד בכיר לשעבר, המודאג מהכיוון אליו צועדת המדינה תחת הנהגה מסוימת, ומפני הנזק התדמיתי והמוסרי העלול להיגרם. האם ביקורת נוקבת, גם אם נאמרת בלשון חריפה, מצדיקה דמוניזציה והפיכת הדובר לאויב העם?

בין ביקורת לגיטימית להאשמות שווא מופרכות

הניסיון הנואל לקשור את דבריו של גולן לפיגוע הטרור הנורא בוושינגטון הוא לא פחות משפל מוסרי ופוליטי. גורמים בממשלה, במקום להתאחד סביב הגינוי לאנטישמיות ולחזק את החוסן הלאומי, בחרו לנצל את הטרגדיה לניגוח פוליטי ציני. הם מיהרו להכריז כי 'דמו של הנרצח על ידיו' של גולן, ובכך לא רק שחטאו לאמת, אלא גם סיפקו נשק לתעמולת אויבינו, המנסים לטעון שישראל עצמה אחראית לאנטישמיות.

חשוב להדגיש את דבריו הנשיא יצחק הרצוג, שקרא לרגיעה והבהיר כי הפיגוע נבע מאנטישמיות שורשית ולא משיח פנימי ישראלי. זוהי אמירה אחראית, הניצבת בניגוד מוחלט לקמפיין ההסתה נגד גולן. יאיר גולן עצמו הדגיש, ובצדק, כי מי שנותן דלק לאנטישמיות ולשנאת ישראל בעולם היא דווקא 'ממשלת כהנא חי של נתניהו', כדבריו. מדיניות המקדמת גורמים קיצוניים, התבטאויות מסיתות מצד חברי קואליציה, והתעלמות מאזהרות בינלאומיות – אלו הם הגורמים האמיתיים הפוגעים במעמדה של ישראל ומלבים שנאה.

הטענה שדברי גולן הם 'עלילת דם' היא אירונית עד כאב. עלילות דם היסטוריות הופנו כלפי יהודים על לא עוול בכפם. השימוש במונח זה כלפי ביקורת פנימית, נוקבת ככל שתהיה, מפי איש ביטחון ישראלי בכיר, הוא זילות של המושג וניסיון פסול להשתיק כל קול ביקורתי. האם באמת סבורים מאשימיו של גולן שביקורת על מדיניות הממשלה, או אזהרה מפני השלכותיה, שקולה לעלילות הדם האנטישמיות שרדפו את עמנו במשך דורות?

לא אופורטוניזם פוליטי, אלא אחריות לאומית

יש המנסים לצייר את התבטאותו של גולן כמהלך פוליטי מחושב ואף נואש לחזור לתודעה. טענה זו מתעלמת לחלוטין מהרקורד המרשים של גולן וממחויבותו העמוקה לביטחון ישראל. גולן אינו פוליטיקאי זוטר המחפש כותרות. הוא איש שראה וחווה את אתגרי הביטחון של ישראל מקרוב, והתבטאויותיו נובעות מדאגה כנה ואמיתית לעתידה של המדינה ולדמותה המוסרית. כאשר מפקד ברמתו מזהה סכנה, חובתו המוסרית היא להתריע, גם אם הדברים קשים לשמיעה.

הניסיון להפוך את הביטוי 'כתחביב' למטבע לשון פוליטי המשמש לניגוח, כפי שנעשה על ידי גורמים שונים, הוא עוד דוגמה לשיח הרדוד והמסוכן המתנהל כאן. במקום להתמודד עם מהות הביקורת, בוחרים להתמקד בעטיפה, להוציא דברים מהקשרם ולהפוך אותם לכלי להגחכה ולדה-לגיטימציה. זהו בדיוק סוג השיח שמפלג את העם ומחליש את החברה הישראלית.

האיום האמיתי: השתקת הביקורת ופגיעה בדמוקרטיה

הסערה סביב יאיר גולן חושפת אמת מדאיגה יותר: ממשלה שאינה מסוגלת לספוג ביקורת, ושריה ממהרים להשתמש בכל אמצעי כדי להשתיק קולות שונים. במקום להתמודד עם טענות ענייניות, הם בוחרים בהתקפות אישיות, בהפצת האשמות שווא ובניסיונות להלך אימים. זוהי סכנה אמיתית לדמוקרטיה הישראלית ולחוסנה של החברה.

יאיר גולן אינו אויב העם. הוא פטריוט ישראלי, שתרם ותורם לביטחון המדינה. דבריו, גם אם נאמרו בלשון חדה, נועדו לעורר דיון ולהציב מראה בפני החברה הישראלית והנהגתה. מי שמנסה להפוך אותו לשעיר לעזאזל, עושה זאת מתוך מניעים פוליטיים צרים ובמטרה להסיט את האש מאחריותו שלו.

בעת הזו, מדינת ישראל זקוקה לקולות אחראיים, גם אם הם ביקורתיים. היא זקוקה לאנשים כמו יאיר גולן, שלא חוששים לומר את האמת שלהם, גם כשהיא אינה פופולרית. המתקפה עליו היא מתקפה על חופש הביטוי ועל היכולת שלנו לנהל ויכוח ציבורי נוקב אך ענייני. הגיע הזמן להפסיק את מסע ההסתה ולחזור לשיח מכבד ואחראי, המתמקד באתגרים האמיתיים העומדים בפנינו, ולא בציד מכשפות פוליטי.