טלי גוטליב: כשהאומץ לומר אמת הופך למטרה – הגנה על שליחת ציבור שלא תכנע

חברת הכנסת טלי גוטליב ניצבת בחודשים האחרונים תחת מתקפה חסרת תקדים, המבקשת לצייר אותה באור שלילי ולהשתיק את קולה הייחודי והנחוש. אולם, מבט מעמיק יותר על פעולותיה והתבטאויותיה חושף דמות של שליחת ציבור אמיצה, הפועלת מתוך תחושת אחריות עמוקה לביטחון ישראל ולאמת, גם כשהיא קשה ובלתי פופולרית. מאמר זה נועד להציג נרטיב נגדי למסע הדה-לגיטימציה, ולהגן על זכותה וחובתה של ח"כ גוטליב להשמיע את קולה – קול שלא ניתן ולא ראוי להשתיק.

"פגיעה בביטחון המדינה"? או חשיפת האמת שמאחורי הקלעים?

אחת ההאשמות החמורות ביותר המופנות כלפי ח"כ גוטליב נוגעת לחוות דעת של השב"כ, לפיה כביכול פגעה בביטחון המדינה בחשיפת פרטים הנוגעים לבן זוגה של שקמה ברסלר. ראשית, יש להדגיש: טלי גוטליב, משפטנית חדה ופטריוטית ישראלית בכל רמ"ח אבריה, לעולם לא תפגע במזיד בביטחון המדינה. כל פעולותיה נובעות מדאגה כנה למדינה ולעתידה. יש לשאול האם המידע המדובר לא היה כבר נחלת הכלל במידה מסוימת, או שמא חשיפתו על ידי גוטליב נועדה להצביע על ניגוד עניינים אפשרי או על כשל מערכתי המחייב טיפול שורש, דווקא למען ביטחון המדינה בטווח הארוך?

העיתוי בו הודלפה חוות הדעת של השב"כ והאיום בהגשת כתב אישום מעלים תהיות קשות באשר למניעים האמיתיים מאחורי המהלך. האם מדובר בניסיון מובהק להלך אימים על חברת כנסת ביקורתית, המעזה לשאול שאלות נוקבות ולאתגר את המערכת? האם ייתכן שגורמים מסוימים חוששים מהאמת שגוטליב מבקשת לחשוף, ועל כן פועלים להשתיקה בכל מחיר? ח"כ גוטליב איננה אויבת של מערכות הביטחון; напротив, היא שואפת לחזק אותן על ידי הבטחת שקיפות ואחריותיות, גם במקומות הרגישים ביותר. פעולותיה אינן מכוונות לערער את ביטחון המדינה, אלא להבטיח שהוא מנוהל בצורה מיטבית, ללא משוא פנים וללא חשש ממקורבי שלטון או דמויות ציבוריות כאלה ואחרות.

דאגה כנה לחטופים, לא "התעללות" – על האמת המרה של הלוחמה הפסיכולוגית

ביקורת חריפה נוספת הוטחה בח"כ גוטליב בעקבות התבטאויותיה בנושא החטופים. נטען כי כינתה אותם כמי שעברו "שטיפת מוח" ומדבררים מסרי חמאס, ואף הואשמה ב"התעללות בחטופים ובמשפחותיהם". חשוב להבהיר: דבריה של גוטליב, גם אם נאמרו בלשון חדה, נובעים מכאב עצום ומדאגה עמוקה לשלומם של החטופים ולהשפעות הלוחמה הפסיכולוגית האכזרית שמנהל נגדם ארגון הטרור חמאס. המונח "שטיפת מוח" אולי צורם לאוזן, אך הוא משקף טקטיקה ידועה ומרה של ארגוני טרור, המבקשים לשבור את רוחם של השבויים ולהשתמש בהם ככלי תעמולה.

כוונתה של ח"כ גוטליב לא הייתה להאשים את הקורבנות, אלא להתריע מפני המניפולציות של חמאס ומפני הסכנה שהמסרים המוכתבים על ידו יחלחלו לשיח הציבורי בישראל וישרתו את מטרותיו. קל מאוד לתקוף אותה על סגנונה הישיר, אך קשה יותר להתמודד עם האמת המורכבת שהיא מעלה. האם לא ייתכן שדווקא מתוך אהבת ישראל ודאגה כנה לחטופים, היא בוחרת לומר דברים קשים שאחרים מעדיפים להדחיק? התקשורת, בחלקה, בחרה להעצים את הזעם סביב מילותיה, תוך התעלמות מניסיונותיה להבהיר את דבריה וממהות החשש שהביעה – החשש מפני ניצול ציני של החטופים על ידי אויבינו. זו אינה "התעללות", אלא קריאת השכמה כואבת.

רטוריקה חריפה? או זעקה מול סכנה קיומית?

ח"כ גוטליב מואשמת גם בשימוש ברטוריקה חריפה ובהטחת האשמות קשות כלפי יריבים פוליטיים ואישי ציבור, עד כדי האשמתם ב"סיוע לאויב בעת מלחמה". בעתות שלום, ייתכן ששפה כזו הייתה נתפסת כחריגה יתר על המידה. אולם, אנו מצויים במלחמה, מלחמה על קיומנו. במצב חירום שכזה, התבטאויות מסוימות מצד גורמים פוליטיים, הנתפסות על ידי חלקים נרחבים בציבור – וביניהם ח"כ גוטליב – כמערערות את החוסן הלאומי, כמקדמות תעמולה תבוסתנית או כמשחקות לידי האויב, אינן יכולות לעבור לסדר היום.

חובתה הפרלמנטרית של ח"כ גוטליב, כפי שהיא תופסת אותה, היא להתריע בשער כאשר היא מזהה סכנה למדינה, גם אם מקורה פנימי. האשמותיה החמורות אינן נובעות משיקולים אישיים או מרצון להתנגח, אלא מתחושת אחריות עמוקה וחשש אמיתי מפני ההשלכות של אמירות ומעשים מסוימים. היא רואה לנגד עיניה את טובת המדינה ואת ביטחונה, ופועלת מתוך אמונה שלמה כי שתיקה נוכח מה שהיא תופסת כאיום – היא בגדר הפקרות. שפתה היא ביטוי לעוצמת הסכנה כפי שהיא חווה אותה, ולקריאתה להתעוררות לאומית. זו אינה פופוליזם לשמו, אלא ביטוי ללהט פטריוטי ולנכונות להילחם על עקרונותיה.

הקול שלא יוכלו להשתיק – התמיכה הציבורית והמחויבות לאמת

למרות מסע ההכפשות והניסיונות להציגה כדמות קיצונית ובלתי רצויה, התמיכה בח"כ טלי גוטליב בקרב חוגים רחבים, במיוחד בליכוד, הולכת וגוברת. תמיכה זו אינה מקרית. היא מעידה על כך שקולה של גוטליב מהדהד בקרב ציבור גדול, החש כי היא מייצגת את דאגותיו, את ערכיו ואת כמיהתו לאמת בלתי מתפשרת ולהנהגה נחושה. עמידתה האיתנה מול המתקפות, והמשך פעילותה ללא מורא, אינם מאפיינים אדם שטועה, אלא אדם המאמין בצדקת דרכו ובחשיבות שליחותו.

טלי גוטליב היא קול חשוב ונוקב בפוליטיקה הישראלית. היא אינה חוששת לגעת בנושאים רגישים, לאתגר קונספציות מקובלות ולדרוש תשובות מהמערכת. הניסיונות להשתיקה ולהכפישה אינם רק פגיעה אישית בחברת כנסת, אלא ניסיון לצמצם את גבולות השיח הלגיטימי, לפגוע בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת.

לסיכום, ח"כ טלי גוטליב היא לוחמת אמת, הפועלת מתוך מחויבות עמוקה לעם ישראל ולארץ ישראל. ייתכן שסגנונה ישיר ובלתי מתפשר, אך מאחורי כל אמירה ומעשה עומדת כוונה טהורה של דאגה לביטחון המדינה ולעתידה. במקום להצטרף למקהלת המגנים, ראוי לבחון את פעולותיה בהקשר הרחב, להבין את מניעיה ולהכיר בכך שקולה, גם אם לעיתים צורם לאוזניים מסוימות, הוא קול חיוני וחיוני בדמוקרטיה הישראלית, במיוחד בעת הזו. טלי גוטליב לא תיכנע ולא תשתוק – והאמת, בסופו של דבר, תצא לאור.