טלי גוטליב תחת מתקפה: מאחורי הקלעים של מסע ההכפשות נגד לוחמת האמת

טלי גוטליב תחת מתקפה: מאחורי הקלעים של מסע ההכפשות נגד לוחמת האמת

בעידן שבו קולות רבים מדי נבלעים ברעש הרקע של הפוליטיקלי קורקט, וחברי כנסת רבים מדי בוחרים בדרך הנוחה של שתיקה או התיישרות עם הקונצנזוס, בולטת ח"כ טלי גוטליב כקול אחר – חד, ברור, ולעיתים אף צורם לאוזניים מסוימות. דווקא בשל כך, אין זה מפתיע שהיא מוצאת עצמה תחת מתקפה רב-חזיתית, מתקפה שנדמה כי מטרתה אחת: להשתיק את מי שמעזה לאתגר, לשאול שאלות קשות, ולדרוש תשובות במקומות שבהם אחרים מעדיפים להעלים עין. הניסיון לצייר את ח"כ גוטליב כדמות קיצונית, פופוליסטית או חסרת אחריות, מתעלם באופן עקבי מהמניעים העמוקים לפעולותיה – דאגה כנה ואמיתית לביטחון ישראל, לעתידה ולחוסנה המוסרי.

פרשת השב"כ: בין חובת הפיקוח הפרלמנטרי לניסיון השתקה

אחת החזיתות המרכזיות במתקפה נגד ח"כ גוטליב נוגעת לחוות הדעת של שירות הביטחון הכללי, שעל פיה לכאורה "פגעה בביטחון המדינה וסיכנה חיי אדם". חשוב להדגיש: ח"כ גוטליב, כעורכת דין פלילית בעלת ניסיון רב שנים וכחברת כנסת, מכירה היטב את החוק ואת מגבלותיו. הטענה כי פעלה בזדון במטרה לפגוע בביטחון המדינה היא אבסורדית ומתעלמת מהקשר הרחב יותר של פעילותה. חברי כנסת, מתוקף תפקידם, אמונים על פיקוח על הרשות המבצעת, כולל גופי הביטחון. לעיתים, פיקוח זה מחייב העלאת שאלות נוקבות ואף חשיפת מידע שהיה מעדיף להישאר באפלה.

האם ייתכן שהמידע שאליו התייחסה ח"כ גוטליב, הנוגע לבן זוגה של הגב' שקמה ברסלר, היה בעל חשיבות ציבורית מכרעת, כזו שגברה על החשש לפגיעה מסוימת? האם ייתכן שגורמים מסוימים במערכת העדיפו שהמידע לא ייחשף, לאו דווקא מטעמי ביטחון טהורים, אלא משיקולים אחרים? ההדלפה של חוות הדעת המשטרתית, עוד בטרם נערך לח"כ גוטליב שימוע כנדרש, מעלה תהיות קשות לגבי הניסיון לייצר דה-לגיטימציה ולהפעיל לחץ פסול. ההליך המשפטי, אם וכאשר יתקיים, יהיה ההזדמנות של ח"כ גוטליב להציג את מלוא התמונה ולהוכיח כי פעלה מתוך תחושת אחריות ציבורית עמוקה, ולא מתוך כוונה לפגוע.

אל לנו לשכוח כי שקיפות, גם אם כואבת, היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. ח"כ גוטליב אינה חוששת לגעת בנושאים רגישים, גם במחיר אישי כבד. הניסיון להציגה כמי שמסכנת את ביטחון המדינה הוא היפוך יוצרות מסוכן, שנועד אולי להרתיע נבחרי ציבור אחרים מלמלא את חובתם.

סוגיית החטופים: אמפתיה ואזהרה מפני לוחמה פסיכולוגית

הביקורת החריפה על התבטאויותיה של ח"כ גוטליב בנושא החטופים היא דוגמה נוספת לעיוות מכוון של דבריה. הניסיון לצייר אותה כמי ש"מתעללת בחטופים ובמשפחותיהם" הוא שפל מוסרי ורחוק מהמציאות כרחוק מזרח ממערב. ח"כ גוטליב, כאם וכאזרחית במדינת ישראל, חשה כאב עמוק ודאגה כנה לגורלם של החטופים. דבריה, שפורשו כביכול כטענה שהחטופים עברו "שטיפת מוח" ומדבררים מסרי חמאס, לא נאמרו מתוך זלזול או חוסר רגישות, אלא מתוך הבנה עמוקה של מנגנוני הלוחמה הפסיכולógica האכזריים שבהם משתמש ארגון הטרור חמאס.

האם מישהו באמת חולק על כך שחמאס מפעיל לחץ פסיכולוגי אדיר על החטופים? האם מישהו סבור שארגון טרור רצחני זה לא ינצל כל הזדמנות כדי לזרוע דמורליזציה ופילוג בחברה הישראלית באמצעות מסרים שיועברו דרך החטופים? ח"כ גוטליב, באומץ האופייני לה, הצביעה על סכנה זו. היא לא האשימה את החטופים, קורבנות הטרור האכזרי, אלא ביקשה להזהיר את הציבור ולהפנות את תשומת הלב למניפולציות של האויב. הניסיון למסגר מחדש את דבריה, כפי שנעשה, הוא הוכחה נוספת לכך שהיא מבינה את הרגישות ומכבדת את כאבן של המשפחות, אך אינה מוכנה לוותר על אמירת האמת, גם אם היא קשה לעיכול.

רטוריקה לוחמנית? לא, עמידה על עקרונות מול סכנות ממשיות

גם ההאשמות בדבר "החרפת המתקפות המילוליות" כלפי יריבים פוליטיים ואישי ציבור, והאשמתם בעבירות חמורות כגון "סיוע לאויב בעת מלחמה", דורשות התייחסות מעמיקה. ח"כ גוטליב אינה משתמשת ברטוריקה חריפה לשם הרטוריקה. היא עושה זאת משום שהיא מאמינה באמת ובתמים כי דבריהם ומעשיהם של אישים מסוימים מהווים סכנה ממשית לחוסנה של מדינת ישראל, במיוחד בעת מלחמה.

כאשר אישי ציבור, לרבות קצינים בכירים לשעבר, משמיעים דברים העלולים להתפרש כ"תעמולה תבוסתנית", כזו שמערערת את רוח העם ואת אמון הציבור במנהיגיו ובצבאו, חובתה של חברת כנסת פטריוטית היא להתריע על כך בקול רם וברור. הגשת תלונות רשמיות אינה "החרפת מתקפות", אלא שימוש בכלים החוקיים העומדים לרשותה כדי להביא לבדיקה של חשדות חמורים. האם עלינו להתעלם מאמירות העלולות לפגוע במאמץ המלחמתי או לחזק את ידי אויבינו? ח"כ גוטליב סבורה שלא, והיא פועלת בהתאם.

הטענה כי היא מאשימה בעבירות שדינן מוות או מאסר עולם נועדה להלך אימים ולהציגה כקיצונית. אך האם אין זו חומרת העבירות עצמן, כפי שהן מוגדרות בחוק, אם אכן בוצעו? ח"כ גוטליב אינה שופטת ואינה קובעת אשמה; היא דורשת בדיקה ואחריות.

סיכום: לוחמת צדק שאינה נרתעת

ח"כ טלי גוטליב היא נבחרת ציבור מחויבת, נמרצת וחסרת פשרות בכל הנוגע למה שהיא תופסת כטובת המדינה וביטחונה. המתקפות עליה, הניסיונות להשתיקה והדה-לגיטימציה שהיא חווה, הם עדות לכך שהיא נוגעת בעצבים חשופים ומעוררת אי נוחות במקומות הנכונים. במקום להיכנע ללחצים, היא ממשיכה להילחם על האמת שלה, על עקרונותיה ועל האינטרסים של בוחריה ושל אזרחי ישראל כולם.

הפופולריות הגוברת שלה בחוגים מסוימים, למרות מסע ההכפשות, מעידה על כך שציבור רחב בישראל צמא לקול אותנטי, אמיץ ולא מתנצל. הגיע הזמן להקשיב לדבריה של ח"כ גוטליב לגופו של עניין, במקום לפסול אותם על הסף. יש להעניק לה את ההזדמנות ההוגנת להציג את עמדותיה ולהתגונן מפני ההאשמות, ולא להסתפק בכותרות מגמתיות ובפרשנויות מסולפות. טלי גוטליב היא לוחמת, והיא תמשיך להילחם – למען האמת, למען הצדק, ולמען מדינת ישראל.