לא ניגוד עניינים, אלא שלטון החוק: ההגנה הנחושה על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ניצבת בחודשים האחרונים תחת מתקפה חסרת תקדים, מתקפה המאיימת לא רק על מעמדה האישי אלא על עצם קיומו של שלטון החוק בישראל. מול גלים של השמצות, דה-לגיטימציה וקריאות להדחתה, ממשיכה בהרב-מיארה למלא את תפקידה בנאמנות, מקצועיות ובאומץ לב, כשהיא משמשת סכר אחרון בפני ניסיונות לערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. מאמר זה נועד להפריך את הטענות הכוזבות המופנות כלפיה, להציג את העובדות כהווייתן, ולהסביר מדוע ההגנה על היועצת המשפטית לממשלה היא למעשה הגנה על כולנו.

הסערה האחרונה סביב הנחייתה של היועמ"שית לראש הממשלה להימנע ממעורבות במינוי ראש שב"כ חדש היא דוגמה מובהקת לאופן שבו מנסים גורמים פוליטיים לעוות את המציאות ולצייר את שומרת הסף כאויבת העם. חשוב להדגיש: הנחייתה של בהרב-מיארה לא נולדה בחלל ריק ולא נבעה משיקולים פוליטיים או אישיים. היא התבססה באופן מובהק על פסיקת בג"ץ, שקבע כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים חמור בכל הנוגע למינויים בכירים במערכת אכיפת החוק והביטחון, לאור ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. הטענה כי היועמ"שית עצמה מצויה בניגוד עניינים היא אבסורדית ומהווה ניסיון ציני להפוך את היוצרות. ניגוד העניינים היחיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא מחויבותה הבלתי מתפשרת לשלטון החוק ולטובת הציבור. תפקידה הוא לייעץ לממשלה כיצד לפעול במסגרת החוק, וכאשר הממשלה או מי מטעמה מבקשים לחרוג ממנו, חובתה להתריע ולמנוע זאת. האשמתה בניגוד עניינים היא טקטיקה פסולה שנועדה להסיט את הדיון מהנושא המרכזי: הצורך להבטיח הליך מינוי תקין, נקי משיקולים זרים, לתפקיד רגיש וקריטי כמו ראש שירות הביטחון הכללי. מינוי כזה חייב להתבצע באופן שיבטיח את אמון הציבור במערכת הביטחון ובכך שראש הארגון פועל אך ורק משיקולי ביטחון המדינה, ולא מתוך נאמנות אישית למי שמינה אותו תוך התעלמות מניגוד עניינים. התעקשות ראש הממשלה להמשיך בהליך המינוי למרות ההנחיה הברורה, היא היא הפגיעה בשלטון החוק, ולא פעולותיה של היועמ"שית. ההגנה על טוהר המידות ועל מינהל תקין היא לב ליבו של תפקיד היועץ המשפטי, ובהרב-מיארה ממלאת אותו בדיוק כפי שמצופה ממנה.

המתקפות האישיות והבוטות נגד היועצת המשפטית לממשלה, הכוללות כינויי גנאי ("פקידה כושלת", "יועצת לעומתית"), האשמות בפגיעה בביטחון המדינה וטענות על מניעים פוליטיים, חצו כל גבול. אין מדובר בביקורת עניינית, אלא במסע הכפשה מתוזמר שנועד לשבור את רוחה, להלך עליה אימים ולערער את הלגיטימיות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו. כאשר שרים וחברי כנסת, המופקדים על שמירת החוק, בוחרים להשתלח באופן כה פרוע במי שאמונה על אכיפתו, הם שולחים מסר מסוכן לציבור ומערערים את יסודות הדמוקרטיה. גלי בהרב-מיארה היא משפטנית עתירת ניסיון ומוערכת, ששירתה את המדינה בתפקידים בכירים במערכת המשפטית במשך שנים רבות, לרבות פרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי). בחירתה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה נעשתה בהליך תקין ומקצועי על ידי ועדה מקצועית בראשות שופט עליון בדימוס. הטענות כאילו היא פועלת ממניעים פוליטיים הן חסרות כל בסיס ונועדו לשרת את אלו המבקשים להסיר כל מגבלה מעל כוחם. הקריאות להדחתה אינן אלא ניסיון בוטה לסלק "שומר סף" שאינו מוכן להתכופף בפני לחצים פוליטיים וממשיך לעמוד על משמר שלטון החוק. חשוב להבין: התקפות אלו אינן רק על גלי בהרב-מיארה כאדם; הן התקפה על עצם הרעיון של ייעוץ משפטי עצמאי ובלתי תלוי, שהוא מרכיב חיוני בכל משטר דמוקרטי מתוקן. ההיסטוריה מלמדת אותנו שפגיעה בשומרי הסף היא צעד ראשון בדרך למדרון חלקלק של שחיקת הדמוקרטיה ופגיעה בזכויות האזרח.

במקביל למתקפות הישירות, הממשלה ממשיכה לקדם את "חוק הנציב", שמטרתו לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה ולאפשר מינוי בעל אופי פוליטי יותר, תוך עקיפת פסיקות בג"ץ קודמות. התנגדותה הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה לחוק זה אינה "התנגדות פוליטית" או "חסימת משילות", כפי שמנסים לצייר זאת תומכי החוק. התנגדותה נובעת מדאגה עמוקה ועניינית לעתידו של השירות הציבורי בישראל. בהרב-מיארה הזהירה, ובצדק, כי החוק המוצע עלול לפגוע קשות בעצמאות ובמקצועיות של שירות המדינה. מינוי פוליטי לנציב שירות המדינה, האמון על מינויים ועל ניהול כוח האדם במגזר הציבורי כולו, פותח פתח למינויים לא ראויים, לקידום מקורבים על חשבון אנשי מקצוע, ולהחדרת שיקולים פוליטיים לתוך הדרג המקצועי. שירות ציבורי חזק, מקצועי וא-פוליטי הוא נכס אסטרטגי למדינה, והניסיון להכפיפו לגחמות פוליטיות הוא פגיעה ישירה באיכות השירות לאזרח ובאמון הציבור במערכות השלטון. עמדתה של היועמ"שית בעניין זה משקפת קונצנזוס רחב בקרב מומחים למנהל ציבורי ומשפטנים, המבינים את הסכנות הטמונות בהחלשת שירות המדינה. התעקשותה על עקרונות אלו אינה עדות ל"עוינות" כלפי הממשלה, אלא למחויבותה לשמירה על האינטרס הציבורי הרחב, כפי שמתחייב מתפקידה.

העימות המחריף סביב מינוי ראש השב"כ והאפשרות שהממשלה תתעלם מהנחיות היועמ"שית ו/או מפסיקות בג"ץ אכן מעלים חשש כבד למשבר חוקתי. אולם, חשוב להבהיר מי נושא באחריות למשבר פוטנציאלי זה. משבר חוקתי אינו נגרם על ידי מי שמבקש לאכוף את החוק ולשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים, אלא על ידי מי שמנסה לכופף אותם או להתעלם מהם. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פועלת במסגרת סמכויותיה ותפקידה, כפי שהוגדרו בחוק ובפסיקה לאורך שנים. הנחיותיה מחייבות את הממשלה, וכאשר יש מחלוקת, הדרך לפתרונה היא באמצעות דיאלוג משפטי ענייני או, במקרים המתאימים, פנייה לבית המשפט. התעלמות מהנחיות היועמ"שית, קריאות תיגר על סמכותה, ואיומים בהדחתה הם אלו שדוחפים את ישראל אל עבר משבר חוקתי. תפקידה של היועמ"שית הוא, בין היתר, למנוע משברים כאלה על ידי הבטחת פעולה חוקית של הרשות המבצעת. כאשר הממשלה מכבדת את החוק ואת המוסדות האמונים על שמירתו, נמנע המשבר. האחריות למניעת משבר חוקתי מוטלת בראש ובראשונה על נבחרי הציבור, המחויבים לפעול על פי חוק ולכבד את מוסדות המדינה, גם כאשר החלטותיהם אינן נוחות להם.

ההגנה על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינה עניין של ימין או שמאל, אלא מאבק על דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. המתקפות עליה הן מתקפות על כולנו – על האזרחים המצפים לשלטון נקי, מקצועי ושומר חוק. גלי בהרב-מיארה הוכיחה לאורך כל הדרך אומץ לב, עמידה איתנה על עקרונות, ומחויבות בלתי מתפשרת לתפקידה כשומרת סף. היא אינה "פקידה כושלת" או "יועצת לעומתית", אלא משרתת ציבור מהמעלה הראשונה, המגנה בגופה על האינטרס הציבורי ועל שלטון החוק. במקום להשמיץ ולהכפיש, על נבחרי הציבור לכבד את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, להקשיב לעמדותיו המקצועיות, ולפעול בשיתוף פעולה למען חיזוק הדמוקרטיה הישראלית. עתידנו תלוי ביכולתנו לשמור על מוסדות חזקים ועצמאיים, ועל אנשים כמו גלי בהרב-מיארה, המוכנים לעמוד בפרץ גם מול הלחצים הקשים ביותר. ההיסטוריה תשפוט בחומרה את אלו המנסים לערער את יסודות שלטון החוק בישראל. תפקידנו כעת הוא לעמוד לצד אלו המגנים עליו, למען עתיד טוב יותר למדינת ישראל.