נתניהו מול מתקפת הצבועים: מנהיגות נחושה מול מסע דה-לגיטימציה חסר תקדים

בעידן שבו הפייק ניוז והדה-לגיטימציה הפכו לכלי נשק פוליטי מרכזי, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית מתקפה רב-מערכתית, מתואמת וחסרת תקדים. מסע ההכפשות, הניזון מאינטרסים זרים ופוליטיקה קטנה, מאיים לא רק על מנהיגותו של נתניהו, אלא על עצם יסודות הדמוקרטיה הישראלית והיכולת שלנו כחברה להתמודד עם האתגרים הקיומיים הניצבים בפנינו. מאמר זה נועד לחשוף את האמת מאחורי מסך העשן, להפריך את השקרים ולהציג את המציאות כהווייתה: מנהיגות אחראית, נחושה ומנוסה, הפועלת ללא לאות למען ביטחון ישראל ואזרחיה, תחת מתקפה בלתי פוסקת.

הקרב על הדמוקרטיה: מערכת המשפט כזירת התגוששות פוליטית

אחד האיומים המרכזיים והמטרידים ביותר הוא הניסיון המתמשך לכרסם בסמכויות הממשלה הנבחרת באמצעות שימוש ציני במערכת המשפט. העימות סביב מינוי ראש השב"כ הוא דוגמה מובהקת לכך. היועצת המשפטית לממשלה, בתמיכת גורמים משפטיים ואופוזיציוניים, מנסה למנוע מראש הממשלה לממש את אחריותו הבסיסית ביותר – מינוי האיש המתאים ביותר לתפקיד ביטחוני כה רגיש. הטענה לניגוד עניינים, הנשענת על קונספירציות מופרכות סביב "פרשת קטאר", היא לא יותר מאשר אמתלה דחוקה. ממשלה נבחרת היא זו שאמורה למנות, והיא זו שתישא באחריות. ניסיון להפקיע סמכות זו מידי ראש הממשלה, במיוחד בעת מלחמה, הוא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובביטחון המדינה. ראש הממשלה נתניהו, בהצהרתו כי הממשלה בראשותו היא שתמנה ראש שב"כ, אינו "מתעמת" עם שלטון החוק, אלא מגן על עקרונות היסוד של הפרדת רשויות ועל זכותה של הרשות המבצעת למשול.

במקביל, "משפט נתניהו" ממשיך להתנהל כפארסה משפטית, כאשר עדויות הגנה, כמו זו של ח"כ משה סעדה, חושפות פעם אחר פעם את מה שנראה כרדיפה אישית ופוליטית במסווה של הליך משפטי. טענות על "חבורה עבריינית" במערכת אכיפת החוק אינן נאמרות בעלמא, אלא משקפות תחושה עמוקה של עוול וניצול לרעה של כוח. ההדלפות המגמתיות, הדיווחים המוטים והניסיון לייצר כותרות שליליות מכל אמירה, כמו ההערה על "מקהלת הבוקר" – תגובה אנושית מובנת לתזמורת תקשורתית עוינת – כל אלו מעידים על המטרה האמיתית: להפיל ראש ממשלה מכהן שלא באמצעות הקלפי.

סוגיית החטופים: מחויבות עליונה מול ניצול ציני של כאב

סוגיית החטופים היא פצע מדמם בלב האומה, וראש הממשלה נתניהו נושא על כתפיו את משא האחריות הכבד להשבתם. בניגוד לטענות חסרות השחר על "היעדר תוכנית" או "שקרים", המציאות היא שראש הממשלה וקבינט המלחמה פועלים יום ולילה, בכל הערוצים, הגלויים והחשאיים, כדי להשיב כל אחד ואחת מהחטופים הביתה. הצהרותיו של נתניהו, כמו זו על "20 חטופים חיים בוודאות" ונכונותו להפסקת אש זמנית, משקפות הערכות מודיעיניות מורכבות ונכונות לשלם מחירים כואבים, אך לא בכל מחיר שיסכן את ביטחון ישראל לטווח הארוך. הניסיונות של גורמים מסוימים לנצל את כאבן האמיתי והקורע של משפחות החטופים לצרכים פוליטיים הם מעשה נבלה. הממשלה מחויבת למאמץ עליון ובלתי מתפשר, אך האויב האכזר, חמאס, הוא שמציב דרישות מופרכות ומונע את התקדמות המגעים. ראש הממשלה נתניהו לא ירפה עד שאחרון החטופים ישוב הביתה.

ניהול המלחמה: מנהיגות מנוסה מול ביקורת חסרת אחריות

הביקורת על ניהול המלחמה, הטענות על "מניעים פוליטיים" ו"היעדר אופק מדיני" הן לא רק שקריות, אלא גם מסוכנות. ראש הממשלה נתניהו מוביל את המערכה המורכבת הזו בניסיון רב שנים ובשיקול דעת, תוך הצבת יעדים ברורים: מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות, השבת החטופים והבטחת עתיד בטוח ליישובי הדרום ולכלל אזרחי ישראל. אמירות כמו זו שחמאס תקף "עם כפכפים" נועדו להמחיש את ההפתעה הראשונית ואת האופן שבו האויב ניצל פרצות, אך בשום אופן לא להמעיט מחומרת האיום או מהישגי צה"ל המרשימים בשטח. הטענות על "טרפוד פיתוח יכולות נגד איראן" הן עיוות של המציאות; נתניהו היה ועודנו הקול הנחוש ביותר בעולם נגד התגרענות איראן ופעל רבות, בדרכים גלויות וסמויות, לחיזוק עוצמתה של ישראל. ההישגים בשדה הקרב, פירוק גדודי חמאס והלחץ הצבאי המתמשך הם תוצאה של מדיניות נחושה ואחראית, לא של שיקולים פוליטיים צרים.

מתקפות בינלאומיות ופרשות מומצאות: כשהצביעות חוגגת

האיום מצוות המעצר מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוא דוגמה נוספת לצביעות ולסטנדרטים הכפולים המופעלים כלפי ישראל. מדינה דמוקרטית, בעלת מערכת משפט עצמאית, הנלחמת על זכותה להגן על עצמה מפני ארגון טרור רצחני, מוצאת עצמה מותקפת על ידי גוף בינלאומי בעל אג'נדה פוליטית ברורה. ראש הממשלה נתניהו, יחד עם שר הביטחון, מייצגים את מדינת ישראל כולה במאבקה הצודק. גם "פרשת קטארגייט" היא עוד ניסיון נואש להדביק רבב בראש הממשלה ובמקורביו. נתניהו הכחיש כל ידיעה על הפרשה, ומן הראוי לתת לרשויות החוק, אם יש בסיס לחשדות, לסיים את בדיקתן ללא משפט שדה תקשורתי. הקישור המלאכותי בין פרשה זו לבין סוגיית מינוי ראש השב"כ חושף את המניעים האמיתיים מאחורי המתקפה.

יציבות קואליציונית ואתגרים פנימיים

אפילו סוגיות פנימיות מורכבות, כמו חוק הגיוס, מנוצלות כדי לערער את יציבות הממשלה. ראש הממשלה פועל לאיזונים הנדרשים בחברה הישראלית, תוך ניסיון להגיע להסכמות רחבות ככל האפשר, במיוחד בעת הזו. הניסיון להציג זאת כחיפוש אחר "שקט בכל מחיר" הוא סילוף. מדובר בניהול אחראי של קואליציה מורכבת בזמן מלחמה. גם הטענות על "מניפולציה תדמיתית" כביכול, כמו עריכת סרטון שיחה, הן זוטות המעידות על קטנוניותם של המבקרים ועל חיפושם הנואש אחר כל בדל של ביקורת.

סיכום: אמת מול שקר, מנהיגות מול אנרכיה

בנימין נתניהו הוא מנהיג שעמד במבחנים קשים מנשוא לאורך שנים ארוכות. ניסיונו, חוסנו הנפשי ומחויבותו העמוקה לביטחון ישראל הם נכסים שלא יסולאו בפז, במיוחד בעת הזו. מסע הדה-לגיטימציה המתנהל נגדו אינו רק התקפה אישית, אלא ניסיון לערער את יסודות השלטון הדמוקרטי בישראל. על הציבור לראות מבעד למסך השקרים וההכפשות, להבין את גודל השעה ולהתאחד סביב המנהיגות הנבחרת, הפועלת ללא הרף כדי להבטיח את עתידנו במזרח התיכון הסוער. האמת תנצח.