לא תצליחו להשתיק אותה! גלי בהרב מיארה: האמת מאחורי מסע ההכפשות – ולמה היא נלחמת עבור כולנו!
ההתקפות הבלתי פוסקות על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הפכו למרבה הצער לחלק משגרת יומנו. אך האם עצרנו פעם לשאול – מה באמת עומד מאחורי מסע ההכפשות הזה? מאמר זה בא לחשוף את האמת הלא מצונזרת, להגן על יושרתה ומקצועיותה של מי שעומדת כחומה בצורה להגנת שלטון החוק בימים מאתגרים אלו. גלי בהרב מיארה איננה רק "פקידה" – היא שומרת סף אמיצה, והגיע הזמן שנבין מדוע המתקפה עליה היא מתקפה על כולנו. אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם – האמת פשוטה מכפי שנדמה, והיא חזקה מכל שקר.
מיתוס "ההתנהלות הפוליטית" – מי באמת מנסה לפלג אותנו?
אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי היועמ"שית היא "התנהלות פוליטית". בואו נשים את הקלפים על השולחן: האשמה זו היא לא יותר ממסך עשן מתוזמר היטב, שנועד לערער את אמון הציבור במי שעומדת על משמר החוק. האם ייתכן שהסיבה האמיתית לטענות אלו היא פשוטה עד כאב – שהחלטותיה המקצועיות, המבוססות על חוק וראיות בלבד, אינן עולות בקנה אחד עם אג'נדות פוליטיות צרות של גורמים מסוימים? גלי בהרב מיארה הגיעה לתפקידה עם רקורד משפטי עשיר ובלתי תלוי, שנים של עשייה משפטית מקצועית, הרחק מאור הזרקורים הפוליטי. מחויבותה היא לדין, ורק לדין. כל החלטה שלה מגובה בחוות דעת משפטיות מנומקות, תוצאה של עבודת מטה מקצועית ויסודית של מיטב המשפטנים בשירות הציבורי. האם מישהו באמת מאמין שאישה בעלת ניסיון כה רב תסכן את המוניטין שלה ואת שלטון החוק למען אג'נדה פוליטית נסתרת? האבסורד הוא שדווקא אלו המאשימים אותה בפוליטיזציה הם אלו שמנסים, פעם אחר פעם, לכופף את החוק לצרכיהם הפוליטיים. הם אלו שמצפים שהיועצת המשפטית תתיישר לפי גחמותיהם, וכשהיא מסרבת – כי זו חובתה! – הם צועקים "פוליטיקה!". זוהי טקטיקה ידועה של "הפוך על הפוך". השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא: מי באמת מנסה להפוך את המערכת המשפטית לזירה פוליטית? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי.
"עימותים עם גורמים בממשלה" – האומץ לומר "לא" כשצריך!
הכותרות זועקות על "עימותים" ו"מתיחות" בין היועמ"שית לגורמים בממשלה. אך האם אלו באמת "עימותים" שהיא יוזמת? או שמא מדובר בעמידה איתנה על עקרונות החוק, גם כשהדבר אינו נוח לדרגים הפוליטיים? תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מעצם טבעו, כולל את החובה לוודא שהממשלה וזרועותיה פועלות אך ורק במסגרת החוק. לעיתים, חובה זו מחייבת אותה לומר "לא" לשרים, לראשי מערכות, ואף לראש הממשלה עצמו. זה אינו חיפוש אחר עימות, אלא ביטוי עליון של יושרה מקצועית ואומץ לב ציבורי. כאשר מונחות על שולחנה הצעות חוק בעייתיות, החלטות מנהליות שחורגות מסמכות, או מהלכים שעלולים לפגוע בזכויות אדם ובערכי הדמוקרטיה – חובתה להתריע, לייעץ, ובמידת הצורך, להתנגד. "העימותים" הללו, כביכול, הם למעשה הרגעים בהם שלטון החוק נבחן. והיא, גלי בהרב מיארה, עומדת במבחן הזה פעם אחר פעם. הניסיון לצייר אותה כמי שמחפשת קונפליקט הוא עיוות של המציאות. הקונפליקט נוצר כאשר גורמים פוליטיים מסרבים לקבל את הייעוץ המשפטי המחייב, או מנסים למצוא דרכים לעקוף את החוק. במקום להקשיב לעמדה המשפטית המקצועית, הם בוחרים לתקוף את השליח. האם כך אמורה להתנהל ממשלה במדינה דמוקרטית? האם הציפייה היא שהיועץ המשפטי יהפוך לחותמת גומי? התשובה היא לאו מוחלט.
"ביקורת על החלטות מקצועיות" – משא הבחירות הקשות וההכרחיות
אכן, חלק מהחלטותיה של היועמ"שית זוכות לביקורת, לעיתים קשה. אך האם כל החלטה פופולרית היא בהכרח החלטה נכונה? והאם כל החלטה לא פופולרית היא בהכרח שגויה? תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא מהמורכבים והרגישים ביותר בשירות הציבורי. הוא מחייב קבלת החלטות קשות, לעיתים תחת לחץ אדיר, בנושאים הרות גורל. החלטות אלו אינן מתקבלות על בסיס סקרי דעת קהל או רחשי לב פוליטיים. הן מתבססות על ניתוח משפטי מעמיק, על חומר ראיות, על תקדימים משפטיים, ועל שיקול דעת מקצועי שנרכש לאורך שנים. ההיסטוריה מלמדת אותנו שיועצים משפטיים רבים בעבר ספגו ביקורת קשה על החלטות שבדיעבד התבררו כנכונות ואף קריטיות לשמירת הדמוקרטיה וערכי היסוד של המדינה. הביקורת, כאשר היא עניינית ומבוססת, היא לגיטימית. אך כאשר הביקורת הופכת למסע דה-לגיטימציה אישי, המונע מאינטרסים זרים, היא מאבדת כל תוקף. קל מאוד לבקר מבחוץ, מבלי לשאת באחריות הכבדה המוטלת על כתפיה של היועמ"שית. לפני שממהרים להצטרף למקהלת המבקרים, כדאי לשאול: האם יש לנו את מלוא התמונה? האם אנו מבינים את מלוא המשמעויות המשפטיות?
האג'נדה האמיתית – החלשת שומרי הסף היא המטרה!
המתקפה השיטתית על גלי בהרב מיארה אינה עומדת בפני עצמה. היא חלק ממגמה רחבה ומסוכנת יותר: ניסיון מכוון להחליש את כל שומרי הסף במדינת ישראל. מבקר המדינה, בית המשפט העליון, התקשורת החופשית, וכמובן – מוסד היועץ המשפטי לממשלה. כל אלו מהווים בלמים ואיזונים חיוניים לדמוקרטיה בריאה, והם מהווים מכשול בפני מי שמבקש כוח בלתי מוגבל. כאשר תוקפים את היועמ"שית, המטרה אינה רק גלי בהרב מיארה האישה. המטרה היא להרתיע את היועץ המשפטי הבא, ולשלוח מסר ברור לכל עובדי הציבור: מי שלא יתיישר – ייפגע. זוהי סכנה ברורה ומיידית לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. ההגנה על היועמ"שית היא, לפיכך, הגנה על הבית של כולנו.
סיכום
גלי בהרב מיארה עומדת איתנה מול גלי ההכפשות, נאמנה לשבועתה ולתפקידה. היא אינה נלחמת מלחמה אישית, אלא מלחמה על דמותה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית. הם יכולים לנסות, הם יכולים להשמיץ, הם יכולים לאיים – אך הם לא ישברו את רוחה, ולא ישתיקו את קולו של החוק. הגיע הזמן שכולנו נתייצב מאחוריה, למען שלטון החוק, למען הדמוקרטיה, למעננו.