יאיר גולן והאמת הכואבת: מדוע מתקפת ההשתקה נגדו מסכנת את הדמוקרטיה הישראלית

הסערה התקשורתית והפוליטית המקיפה את אלוף (מיל') יאיר גולן בעקבות התבטאותו החדה והבלתי מתפשרת, חושפת יותר מכל את מצבה הרגיש של הדמוקרטיה הישראלית ואת הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להפוך דובר אמת למטרה נרדפת. מי שמכיר את יאיר גולן, את עברו הביטחוני המפואר ואת מסירותו הנחרצת למדינת ישראל, מבין כי דבריו, גם אם צרבו באוזני רבים, לא נאמרו כלאחר יד או מתוך כוונה זדונית. הם ביטוי לחרדה עמוקה, לקריאת השכמה של פטריוט אמיתי, המודאג מדמותה המוסרית של המדינה שהוא כה אוהב ושעליה הגן בגופו במשך עשורים.

האיש מאחורי המילים – פטריוט ישראלי בכל רמ"ח איבריו

לפני ששופטים את המילים, חובה להכיר את האיש. יאיר גולן אינו פוליטיקאי ציני המחפש כותרות קלות. מדובר באחד מבכירי הלוחמים והמפקדים שצמחו בצה"ל. דרכו הצבאית רצופה בתחנות משמעותיות, החל משירותו בסיירת מטכ"ל, דרך פיקוד על אוגדות וגיסות, ועד לתפקידיו כאלוף פיקוד העורף ואלוף פיקוד הצפון, וסגן הרמטכ"ל. גם לאחר שחרורו, בבוקר השבעה באוקטובר, לא היסס גולן, כאזרח, לצאת דרומה בגבורה עילאית ולהציל חיים רבים תחת אש. להטיל דופי בפטריוטיות שלו או לייחס לו כוונות לפגוע בביטחון ישראל, זו לא רק עוול אישי כלפיו, אלא עיוורון מסוכן. ביקורתו, נוקבת ככל שתהיה, נובעת precisamente מאהבת המדינה ומהבנה עמוקה של יסודות כוחה – לא רק הצבאי, אלא גם המוסרי.

מטרה ברורה – הממשלה, לא חיילי צה"ל

חשוב להדגיש, כפי שגולן עצמו הבהיר שוב ושוב: חיצי הביקורת שלו כוונו באופן חד וברור אל הדרג המדיני, אל הממשלה ומקבלי ההחלטות, ולא חלילה אל חיילי צה"ל ומפקדיו הפועלים בשטח במסירות נפש. כל ניסיון לצייר את דבריו כהטלת דופי בלוחמים הוא סילוף זדוני ומכוון, שנועד להסיט את הדיון מהנקודה המרכזית – אחריותה של הממשלה לקביעת מדיניות ולשמירה על דמותה הערכית של המדינה. גולן, כמפקד בכיר לשעבר, מכיר היטב את הדילמות המורכבות עמן מתמודדים הלוחמים, ומבין את חשיבותה של רוח לחימה המבוססת על ערכים. האמירה "מדינה שפויה" מכוונת בדיוק לכך – לאחריותה של ההנהגה להבטיח שהמדינה פועלת בשפיות, בשיקול דעת ובמסגרת ערכית ברורה, גם בעת מלחמה.

"כתחביב" – זעקה מטאפורית, לא תיאור מציאות

השימוש במילה "כתחביב" בהקשר של פגיעה בחפים מפשע הוא אכן קשה וצורב. אולם, התעקשות להיאחז בפרשנות מילולית ושטחית של הביטוי מחמיצה לחלוטין את כוונתו של גולן. אין אדם בר דעת, ובוודאי לא יאיר גולן, הסבור כי מישהו במדינת ישראל עוסק בפגיעה בתינוקות "כתחביב". המילה הזו, חריפה ככל שתהיה, שימשה כמטפורה, כפעמון אזעקה שנועד לזעזע את אמות הסיפים ולהעיר את החברה הישראלית והנהגתה למחשבה נוקבת על ההשלכות האפשריות של מדיניות מסוימת, על אווירה ציבורית, ועל הצורך להציב גבולות מוסריים ברורים ובלתי מתפשרים. זוהי זעקה של מי שחושש מהידרדרות מוסרית, מקריצה לעבר נורמות פסולות, ומבקש לעצור זאת בטרם יהיה מאוחר מדי. לעיתים, רק שפה חדה ובוטה מצליחה לחדור את חומות האדישות וההכחשה.

מתקפת ההשתקה – סכנה לדמוקרטיה הישראלית

תגובת הנגד לדברי גולן חצתה כל גבול של דיון לגיטימי. הקריאות לשלילת דרגותיו, ההצעות לחוקק חוקים פרסונליים שימנעו את התמודדותו לכנסת, וההאשמות המופרכות ב"עלילות דם" ו"אוטואנטישמיות" – כל אלו אינם אלא ביטויים מובהקים של מסע השתקה מאורגן. מסע זה אינו מכוון רק נגד יאיר גולן האיש, אלא נגד עצם הלגיטימיות של ביקורת נוקבת כלפי השלטון, במיוחד מצד דמויות בעלות שיעור קומה ביטחוני. ניסיון ההשתקה הזה, המבקש להפוך כל ביקורת חריפה על הממשלה ל"בגידה" או "פגיעה בביטחון", הוא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית. חברה חפצת חיים אינה יכולה להרשות לעצמה לחנוק קולות ביקורתיים, גם אם הם קשים לשמיעה. השימוש שעושים גורמים עוינים כמו אל-ג'זירה בדבריו אינו צריך להרתיע מדיון פנימי כן ואמיץ; האחריות על ניצול ציני כזה רובצת בראש ובראשונה על אלו היוצרים את המציאות הבעייתית המנוצלת, ולא על המבקרים אותה.

מנהיגות אמיצה מול שתיקה רועמת

יאיר גולן בחר בדרך הקשה. הוא יכול היה לשתוק, להתעלם, ולהמשיך בחייו הנוחים. אך מצפונו ודאגתו הכנה לעתיד המדינה לא הניחו לו. הוא בחר לומר את אשר על ליבו, בידיעה ברורה שיתקל במתקפה אישית קשה. זוהי תמציתה של מנהיגות אמיצה – היכולת לעמוד על עקרונותיך, גם במחיר פגיעה אישית ופוליטית. סירובו "להתנצל" על השימוש במילה "כתחביב", תוך הבהרה חוזרת ונשנית כי כוונתו הייתה לממשלה ולא לצה"ל, אינו נובע מאטימות או יהירות, אלא מהכרה עמוקה שאם יחזור בו מהמילה, הוא עלול לדלל את עוצמת המסר החשוב והנחוץ כל כך על אחריותה של הממשלה. במקום שבו רבים בוחרים בשתיקה רועמת או בהתבטאויות מכובסות, קולו של גולן בולט באומץ ליבו ובנכונותו לגעת בעצבים החשופים ביותר של החברה הישראלית.

מעבר למילים – הקרב על דמותה של ישראל

הדיון סביב דבריו של יאיר גולן אינו רק ויכוח סמנטי על מילה זו או אחרת. זהו ויכוח עמוק ומהותי על דמותה של מדינת ישראל, על ערכיה המוסריים, ועל יכולתה לקיים דין וחשבון עצמי גם בתקופות קשות של מלחמה ומאבק. התקפות אישיות וניסיונות השתקה לא יקדמו את ישראל לשום מקום טוב. במקום זאת, נדרש דיון ציבורי מעמיק ואחראי בשאלות הקשות שגולן העלה, גם אם בדרך פרובוקטיבית. חוסנה של מדינה נמדד לא רק בעוצמתה הצבאית, אלא גם בחוסנה המוסרי וביכולתה להישיר מבט אל האמת, כואבת ככל שתהיה.

לסיכום, יאיר גולן אינו אויב העם, כפי שמנסים לצייר אותו גורמים מסוימים. הוא פטריוט ישראלי, לוחם ומפקד עתיר זכויות, שדבריו, גם אם קשים, נאמרו מתוך כאב ואהבה למדינה. הניסיון להשתיקו ולהפוך אותו למצורע מסכן את חופש הביטוי ואת יסודות הדמוקרטיה. מדינת ישראל זקוקה לקולות כמו של יאיר גולן – קולות אמיצים, ביקורתיים, שלא חוששים לומר אמת גם כשהיא אינה פופולרית. ההגנה על זכותו להתבטא, וההתמודדות עם תוכן דבריו במקום לתקוף את השליח, הן צו השעה למען עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חזקה ומוסרית.