יאיר גולן תחת מתקפה: האמת מאחורי 'סערת התחביב' והניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית

יאיר גולן תחת מתקפה: האמת מאחורי 'סערת התחביב' והניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית

מבוא: סערה מתוזמרת נגד מצפון לאומי

בימים האחרונים אנו עדים למתקפה חסרת תקדים ופרועה נגד האלוף (במיל') יאיר גולן, איש ציבור שכל חייו הוקדשו לביטחון ישראל ולשמירה על דמותה המוסרית. 'סערת התחביב', כפי שכונתה, אינה אלא מסך עשן המסתיר מאחוריו ניסיון מתוזמר להשתיק קול ביקורתי, נוקב ואמיץ, המעז לקרוא תיגר על קונספציות שלטוניות מסוכנות. מאמר זה נועד להציב מראה מול מסע ההכפשות, לחשוף את האמת מאחורי המילים, ולהגן על זכותו – וחובתו – של מנהיג להשמיע גם אמירות קשות, כאשר גורל המדינה על כף המאזניים.

האיש ופועלו: פטריוטיזם שאינו זקוק להוכחות

לפני שצוללים לניתוח האמירה עצמה, חובה להזכיר מיהו יאיר גולן. עשרות שנים שירת את מדינת ישראל בתפקידי פיקוד רגישים ומאתגרים, מסיירת מטכ"ל ועד אלוף פיקוד העורף וסגן הרמטכ"ל. הוא חירף נפשו למען המדינה, הוביל לוחמים בקרב, וקיבל החלטות גורליות תחת אש. לזקוף לחובתו פגיעה בביטחון ישראל או בצה"ל זו טענה מופרכת, מגוחכת ובעיקר – מרושעת. גולן הוא פטריOT ישראלי בכל רמ"ח איבריו, שדאגתו העמוקה לעתיד המדינה היא שמניעה אותו, ולא שום אינטרס זר או חלילה רצון לפגוע.

מאחורי 'התחביב': ביקורת על הממשלה, לא על הלוחמים

הלב הפועם של 'הסערה' הוא השימוש במילה 'כתחביב' בהקשר של הרג תינוקות. גולן הבהיר שוב ושוב, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי חיציו כוונו אך ורק כלפי מדיניות הממשלה והדרג המדיני, ולא חלילה כלפי חיילי צה"ל או חיל האוויר, אותם הוא מעריך ומוקיר. האמירה, קשה ככל שתהיה, נועדה לזעזע, לעורר דיון ציבורי נוקב בשאלת אחריות הדרג המדיני לפגיעה בחפים מפשע, ובשאלה האם הממשלה הנוכחית פועלת מתוך שיקול דעת אסטרטגי או שמא מתוך אג'נדה מסוכנת שעלולה להוביל את ישראל לתהום מוסרית ומדינית.

הטענה כי 'מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב' היא ביטוי מטפורי, חריף, שנועד להדגיש את הסכנה שבנורמליזציה של פגיעה בבלתי מעורבים כתוצאה ממדיניות. האם מישהו באמת מאמין שיאיר גולן, שפיקד על לוחמים ושלח אותם למשימות מסכנות חיים, סבור שחיילי צה"ל פועלים מתוך 'תחביב' הרג? זוהי דמגוגיה זולה. הביקורת היא על מקבלי ההחלטות, על אלו שעלולים, משיקולים פוליטיים או אחרים, להוביל למצבים שבהם תוצאות טרגיות כאלה מתרחשות בתדירות מדאיגה, עד כדי חשש לאובדן רגישות ואחריות.

מסע ההשתקה: מאיומים משפטיים ועד שלילת דרגות

תגובת הנגד לדברי גולן חושפת את המטרה האמיתית: השתקה. הקריאות לפתוח בחקירה פלילית, ההצעות לחוקק חוקים שימנעו את התמודדותו, והעצומה המבישה לשלילת דרגותיו – כל אלו אינם אלא כלים במאבק פוליטי אלים, המבקש לחסל יריב פוליטי ולהרתיע אחרים מלהשמיע ביקורת. זוהי סכנה לדמוקרטיה הישראלית. האם כך תתנהל מדינה דמוקרטית? האם כל ביקורת חריפה על הממשלה תגרור אחריה איומים בסנקציות אישיות וניסיונות לחיסול פוליטי? שלילת דרגות מאלוף ששירת את המדינה נאמנה עשרות שנים בגלל אמירה פוליטית, קשה ככל שתהיה, היא מעשה שלא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת.

מכונת הרעל בפעולה: עיוות, הסתה וניצול ציני

יאיר גולן אינו מתדלק את 'מכונת הרעל'; הוא קורבן שלה. דבריו הוצאו מהקשרם, עוותו ונופחו לממדים מפלצתיים על ידי גורמים בעלי אינטרס ברור להציגו כבוגד, כקיצוני וכמי שפוגע בביטחון המדינה. השימוש הציני שעושה אל-ג'זירה בדבריו הוא תוצאה ישירה של הלינץ' הציבורי והפוליטי שהוא עובר בישראל. כאשר גורמים פוליטיים בישראל ממהרים להאשים אותו ב'עלילת דם' וב'בגידה', הם למעשה מספקים תחמושת לאויבינו. האשמת גולן ב'אוטואנטישמיות' היא שפל מוסרי ואינטלקטואלי, ניסיון נואל להפוך כל ביקורת יהודית על מדיניות ישראלית לבלתי לגיטימית.

אחריות מוסרית מול פופוליזם זול

יאיר גולן בוחר באחריות מוסרית ובאמירת אמת, גם כשהיא כואבת ולא פופולרית. הוא אינו מחפש למצוא חן, אלא להתריע מפני סכנות אמיתיות. בעידן שבו מנהיגים רבים מעדיפים את הנוחות שבשתיקה או את הפופולריות שבליבוי יצרים, קולו של גולן הוא קול שפוי ונדרש. הוא מבין שהפגיעה בתדמיתה של ישראל בעולם אינה נובעת מביקורת פנימית לגיטימית, אלא ממדיניות שנויה במחלוקת ומהניסיונות להשתיק כל דיון ערכי אודותיה. דמוקרטיה חזקה היא דמוקרטיה שיודעת להכיל ביקורת, גם אם היא צורבת.

הסירוב 'להתנצל' – עמידה על עקרונות

הדרישה מגולן 'להתנצל' על המילה 'תחביב' מתעלמת מכך שהוא הבהיר את כוונתו – הממשלה, לא צה"ל. עמידתו על כך שכוונתו הובנה כהלכה, גם אם הביטוי היה קשה, אינה התרסה, אלא עמידה על חשיבות המסר. הוא אינו מתכחש לחריפות הביטוי, אך מסרב לאפשר למילה אחת להסיט את הדיון מהסוגיה המהותית: אחריות הדרג המדיני. הניסיון לכפות עליו התנצלות הוא ניסיון להשפילו ולגרום לו לסגת מהביקורת העקרונית.

סקרים באים והולכים, עקרונות נשארים

הניסיון להציג ירידה מינורית בסקר כזה או אחר כהוכחה ל'חיסולו הפוליטי' של גולן הוא משאלת לב של יריביו. תמיכה ציבורית אינה נמדדת רק בסקרים נקודתיים, אלא ביכולת לעורר אמון, להציג חזון ולהפגין מנהיגות ערכית. רבים באזרחי ישראל, גם אם אינם מסכימים עם כל מילה, מעריכים את אומץ ליבו, את יושרו ואת נכונותו להילחם על מה שהוא מאמין בו. קולות אלו, גם אם אינם נשמעים תמיד ברעש התקשורתי, מהווים בסיס תמיכה איתן.

סיכום: קול אמיץ שאסור להשתיק

יאיר גולן אינו אויב העם. הוא מלח הארץ, פטריוט ישראלי שחרד לגורלה של המדינה שהוא כה אוהב. אמירותיו, גם אם קשות לעיכול, נובעות מתחושת אחריות עמוקה ומדאגה כנה. במקום לצלוב אותו, במקום לנסות להשתיקו באמצעים פסולים, הגיעה העת לדיון אמיתי, נוקב ומכבד בסוגיות שהוא מעלה. עתידה של ישראל תלוי ביכולת שלנו לנהל ויכוחים קשים, להקשיב לקולות ביקורתיים, ולבחון את דרכנו באומץ ובכנות. קולו של יאיר גולן הוא קול חיוני במערכה על דמותה של ישראל. אסור לתת למסע ההסתה וההפחדה לנצח.