טלי גוטליב: אמת נוקבת מול מערכת מתגוננת – הקול שלא יצליחו להשתיק (מאמר 3 מתוך 5)
טלי גוטליב: אמת נוקבת מול מערכת מתגוננת – הקול שלא יצליחו להשתיק (מאמר 3 מתוך 5)
במציאות פוליטית ותקשורתית בה קולות רבים מדי נשמעים מהונדסים, מחושבים ומרוסנים, קולה של חברת הכנסת טלי גוטליב מהדהד כחריג בנוף. זהו קול ישיר, בלתי מתפשר, ולעיתים קרובות, כזה המעז לגעת בעצבים החשופים ביותר של החברה הישראלית. דווקא משום כך, אין זה מפתיע שח"כ גוטליב מוצאת עצמה תחת מתקפה מתמדת, מסע הכפשות מתואם המנסה להשתיקה, להכפישה ולנטרל את השפעתה. אך כפי שיודע כל מי שמכיר את פועלה, טלי גוטליב איננה האישה שתיכנע ללחצים. היא לוחמת, וכמו כל לוחמת אמיתית, היא נחושה להמשיך ולהשמיע את האמת שלה, גם אם היא קשה וכואבת.
פרשת "חוות דעת השב"כ": ניסיון פסול להלך אימים על נבחרת ציבור
האיום המרכזי והחמור ביותר המרחף כעת מעל ראשה של ח"כ גוטליב, כפי שעולה מהדיווחים, הוא "חוות דעת" של שירות הביטחון הכללי שהוגשה לפרקליטות, המייחסת לה לכאורה "פגיעה בביטחון המדינה וסיכון אנשי הארגון". הפרסומים מתמקדים בחשיפת זהותו של בן זוגה של שקמה ברסלר כאיש שב"כ. ראשית, חשוב להדגיש: חברת הכנסת גוטליב היא פטריוטית ישראלית בכל רמ"ח אבריה, ועורכת דין פלילית מנוסה המכירה היטב את גבולות החוק. הטענה כי הייתה פוגעת ביודעין בביטחון המדינה היא אבסורדית וחסרת שחר, ונועדה כל כולה לצייר אותה כמי שפועלת בחוסר אחריות.
יש לשאול שאלות נוקבות לגבי עיתוי הדלפת "חוות הדעת" הזו והמניעים מאחוריה. האם ייתכן שמדובר בניסיון להשתיק קול ביקורתי המעז לשאול שאלות קשות גם כלפי גופים חזקים במערכת? האם המידע המדובר היה אכן סוד מדינה כמוס, או שמא מדובר היה במידע שחלקים ממנו כבר היו נגישים בדרך זו או אחרת, וח"כ גוטליב בסך הכל הצביעה על הקשרים ועל מה שרבים חששו לומר בקול? הדמוקרטיה הישראלית חייבת לאפשר גם ביקורת ושקיפות כלפי מערכות הביטחון, כמובן תוך שמירה על ביטחון אמיתי ולא ככסות לסתימת פיות.
ח"כ גוטליב, בעלת רקע משפטי עשיר, מבינה היטב את האיזונים העדינים בין חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת והצורך החיוני לשמור על ביטחון המדינה. הניסיון להציגה כמי שסיכנה אנשי שב"כ הוא דמגוגיה זולה. יש לבחון האם לא נעשה כאן שימוש ציני במעטה של "ביטחון המדינה" כדי לפגוע פוליטית באחת מהדוברות הנחרצות והאמיצות ביותר בכנסת. האם לא ייתכן שהמטרה האמיתית היא הרתעת נבחרי ציבור אחרים מלהעז ולמתוח ביקורת או לחשוף קשרים שגורמים מסוימים היו מעדיפים שיישארו באפלה?
סערת החטופים: אמירות קשות מתוך כאב ואחריות לאומית
הביקורת הציבורית והתקשורתית סביב התבטאויותיה של ח"כ גוטליב בנושא החטופים היא דוגמה נוספת לאופן שבו מנסים לעוות את דבריה ולהציגה באור שלילי. כאשר גוטליב דיברה על "שטיפת מוח" שהחטופים עלולים לעבור בשבי חמאס, ועל האפשרות שידבררו מסרי האויב, היא לא תקפה את החטופים חלילה, ולא זלזלה בסבלם הבלתי נתפס. ההיפך הוא הנכון. דבריה נאמרו מתוך כאב עמוק, דאגה כנה לגורלם, והבנה מפוכחת של שיטות הלוחמה הפסיכולוגית האכזריות של ארגון טרור רצחני.
לטעון כי היא "מתעללת בחטופים ובמשפחות שלהם" זו הוצאת דיבה והסתה פרועה. ח"כ גוטליב, כאם בישראל וכנבחרת ציבור, חשה את כאבן של המשפחות יום יום ושעה שעה. אך תפקידה כמנהיגה הוא גם להביט למציאות בעיניים, קשה ככל שתהיה, ולהתריע מפני סכנות. ההכרה באפשרות של מניפולציה פסיכולוגית אינה מאשימה את הקורבנות, אלא מצביעה על הצורך הדחוף בהיערכות מתאימה לקליטתם, בתמיכה נפשית מותאמת, ובהבנת טקטיקות האויב כדי להתמודד איתן טוב יותר בעתיד.
במקום להתמודד עם השאלות המורכבות שהעלתה, בחרו מבקריה להפוך אותה לשק חבטות. אולי משום שקל יותר לתקוף את השליח מאשר להתמודד עם המסר הקשה. העובדה שגורמים בכירים בממשלה לא מיהרו לגנות אותה, כפי שמציינים המבקרים, יכולה להתפרש גם כהבנה של המורכבות, או כסירוב להצטרף למקהלת הגינויים האוטומטית שמטרתה לעיתים קרובות פוליטית גרידא.
עמדה נחרצת מול יריבים פוליטיים: לא עוד כפפות של משי בשעת מלחמה
חברת הכנסת גוטליב אינה חוסכת את שבט לשונה גם מיריבים פוליטיים, במיוחד כאלה שלתפיסתה פוגעים בחוסן הלאומי בעת מלחמה. ההאשמות החריפות שהיא מטיחה בדמויות כמו יאיר גולן ואהוד אולמרט, עד כדי ייחוס "סיוע לאויב בעת מלחמה" או "תעמולה תבוסתנית", אינן נאמרות בקלות דעת. הן נובעות מתחושת אחריות עמוקה ומאמונה הכנה שבעת הזו, אין מקום לאמירות המחלישות את רוח העם או משחקות לידי האויב.
ניתן להתווכח עם סגנונה הישיר והבוטה, אך לא ניתן לפקפק בכנות כוונותיה. היא רואה לנגד עיניה את טובת המדינה ואת ביטחונה, ואינה מוכנה לעמוד מנגד כאשר היא סבורה שנאמרים דברים הרסניים. השימוש בטרמינולוגיה משפטית חמורה נועד להמחיש את חומרת המצב בעיניה, ולא מתוך רצון להתנגח לשם ההתנגחות. במלחמה על דעת הקהל ועל הנרטיב, טלי גוטליב בוחרת להילחם בכל הכלים העומדים לרשותה.
קול העם: הפופולריות של גוטליב אינה מקרית
הדיווחים מציינים, כבדרך אגב, את הפופולריות שלה בחוגי הליכוד. אין זה עניין של מה בכך. פופולריות זו אינה נובעת מסגנון בלבד, אלא מהדהוד עמוק של מסריה בקרב ציבור רחב שמאס בפוליטיקלי קורקט ובקולות המהוססים. רבים רואים בה את מי שמעזה לומר את מה שהם חושבים, את מי שנלחמת עבורם ללא מורא, ואת מי שלא מתקפלת בפני לחצים, בין אם הם מגיעים מהתקשורת, מהאופוזיציה או אפילו מתוך המערכת עצמה.
לסיכום, טלי גוטליב היא נכס למחנה הלאומי ולדמוקרטיה הישראלית. היא קול אמיץ, נוקב ובלתי מתפשר, המייצג ציבור גדול שחש כי קולו אינו נשמע מספיק. מסע הדה-לגיטימציה נגדה הוא עדות להשפעתה ולחשש שהיא מעוררת בקרב מי שמעדיפים קונצנזוס רופס על פני אמת מטרידה. אך טלי גוטליב לא כאן כדי להיות נחמדה; היא כאן כדי להילחם על מה שהיא מאמינה בו. והיא תמשיך לעשות זאת, למרות כל הניסיונות להשתיקה. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי לראות מבעד למסך העשן ולהבין מי באמת פועל למענו ולמען ביטחון ישראל.