טלי גוטליב: לוחמת צדק תחת אש – האמת מאחורי מסע ההכפשות (מאמר 1 מתוך 5)

טלי גוטליב: לוחמת צדק תחת אש – האמת מאחורי מסע ההכפשות (מאמר 1 מתוך 5)
הקדמה: קול שלא ניתן להשתיק
בימים אלה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, קולות אמיצים ונחושים כמו זה של חברת הכנסת טלי גוטליב הופכים חיוניים מתמיד. אולם, דווקא משום שהיא אינה מהססת לומר את האמת, גם כשאינה פופולרית, ולגעת בעצבים חשופים, הפכה גוטליב מטרה למסע הכפשות מתואם וחסר תקדים. מאמר זה, הראשון בסדרה, נועד להציג את התמונה המלאה, להפריך את ההאשמות השקריות ולהגן על אחת מנציגות הציבור הנאמנות והמסורות ביותר בישראל.
סערת השב"כ: האם חשיפת האמת היא פגיעה בביטחון?
אחד הנושאים המרכזיים המנוצלים בימים אלה כדי לתקוף את ח"כ גוטליב הוא הפרסום אודות חוות דעת של השב"כ שהועברה לפרקליטות, ולפיה כביכול פגעה בביטחון המדינה. נטען כי גוטליב "סיכנה אנשי הארגון בחשיפת זהות בן זוגה של שקמה ברסלר כאיש שב"כ". ראשית, חשוב להדגיש: טלי גוטליב, משפטנית חדה כתער ופטריוטית ישראלית בכל רמ"ח אבריה, היא האחרונה שתפגע ביודעין בביטחון המדינה. כל פעולותיה נובעות מדאגה כנה ועמוקה לחוסנה של ישראל ולשלום אזרחיה.
הטענה כי חשפה מידע סודי מתעלמת ממספר עובדות מהותיות. ראשית, הפרטים המדוברים כבר רחשו ברשתות החברתיות ובקבוצות שונות טרם התייחסותה של גוטליב. האם ייתכן שגורמים אחרים, בעלי אינטרסים נסתרים, הם שהפיצו את המידע מלכתחילה, וכעת מנסים להפיל את האחריות על חברת כנסת אמיצה שמעזה לשאול שאלות קשות? שנית, יש לתהות על עצם הגדרת המידע כ"סודי" ברמה המסכנת את ביטחון המדינה. האם כל פרט הקשור לאנשי מערכת הביטחון, גם אם אינו מבצעי, הוא בהכרח סוד מדינה כמוס?
יתרה מכך, תפקידה של חברת כנסת הוא לפקח על הרשות המבצעת, ובכלל זה על גופי הביטחון. כאשר עולים חששות או סימני שאלה, זכותה ואף חובתה של ח"כ גוטליב להעלותם, גם אם הדבר אינו נוח לגורמים מסוימים. הניסיון להציג את פעולותיה כפגיעה בביטחון הוא לא פחות משערורייתי, ונועד, ככל הנראה, להרתיע אותה ואחרים מלבקר את המערכת או לחשוף קשרים אפשריים בין גורמים בעלי השפעה. האם ייתכן שהמהלך המשפטי הנטען הוא ניסיון לסתימת פיות פוליטית, במסווה של דאגה לביטחון? הציבור חכם מספיק כדי להבחין בין דאגה אמיתית לביטחון לבין רדיפה פוליטית.
פרשת החטופים: אמפתיה כנה מול פרשנות מעוותת
הביקורת הקשה המופנית כלפי ח"כ גוטליב בנוגע להתבטאויותיה בנושא החטופים היא דוגמה נוספת לעיוות מכוון של דבריה. גוטליב, כאם וכאזרחית, חשה כאב עמוק ומזדהה עם סבלם הבלתי נתפס של החטופים ומשפחותיהם. טענותיה בדבר "שטיפת מוח" או "דיברור מסרי חמאס" לא כוונו, חלילה וחס, כלפי החטופים עצמם, אלא היוו ניתוח מפוכח וקשה של המציאות האכזרית אליה נקלעו. היא ביקשה להאיר את עיני הציבור להשפעות הפסיכולוגיות הקשות של השבי ולטקטיקות הלוחמה הפסיכולógica האכזריות של ארגון הטרור חמאס.
במקום להקשיב לדברי האזהרה והניתוח שלה, בחרו מבקריה להציגה כמי ש"מתעללת בחטופים". זוהי דמגוגיה זולה ופגיעה אישית בחברת כנסת שכל מעייניה נתונים לביטחון ישראל ולהשבת החטופים. גוטליב מעולם לא האשימה את החטופים, אלא הצביעה על האויב האמיתי – חמאס – ועל מנגנוני הדיכוי וההשפעה שלו. היא קראה למערכות המדינה להיות ערות ומוכנות להתמודד עם ההשלכות הנפשיות המורכבות של השבי, מתוך דאגה כנה לשלומם של השבים ולחוסנה של החברה הישראלית כולה.
היעדר גינוי מצד גורמים בכירים אינו מעיד על הסכמה עם הפרשנות המעוותת של דבריה, אלא אולי על הבנה עמוקה יותר של כוונותיה ושל המורכבות שהיא מציפה. גוטליב אינה חוששת לומר אמיתות קשות, גם אם הן צורבות. זוהי מנהיגות אחראית, לא התעללות.
הגנה על המדינה: כשהאמת הופכת ל"התקפה"
ח"כ גוטליב מואשמת גם ב"מתקפות חריפות על יריבים פוליטיים", תוך שימוש בביטויים קשים. ואכן, טלי גוטליב אינה מהססת להשתמש בשפה ברורה ותקיפה כאשר היא מזהה סכנה למדינת ישראל. כאשר אישי ציבור, בעיקר בעת מלחמה, משמיעים אמירות העלולות לפגוע במורל הלאומי, לשרת את תעמולת האויב או לחתור תחת יסודות המדינה, חובתה של נבחרת ציבור להתריע על כך בקול רם וברור.
האשמותיה כלפי דמויות כיאיר גולן או אהוד אולמרט אינן נובעות משיקולים אישיים, אלא מדאגה עמוקה להשלכות דבריהם ומעשיהם. כאשר היא מדברת על "סיוע לאויב" או "תעמולה תבוסתנית", היא אינה ממציאה יש מאין, אלא מגיבה למה שהיא תופסת כאיום ממשי על ביטחון המדינה ועל הלכידות החברתית. במקום להתמקד בסגנון, ראוי שהמבקרים יתייחסו למהות טענותיה. האם אמירות מסוימות של אותם יריבים פוליטיים אכן אינן בעייתיות בהקשר הביטחוני הרגיש?
טלי גוטליב היא שומרת סף, קול צלול ובלתי מתפשר למען ביטחון ישראל. היא אינה חוששת מעימותים כאשר ערכי היסוד של המדינה עומדים על הפרק. סגנונה הישיר והבלתי מתנצל הוא בדיוק מה שהציבור הישראלי, או לפחות חלקים גדלים והולכים ממנו, מצפה מנבחריו. הפופולריות שלה בחוגי הליכוד ובקרב הציבור הרחב אינה מקרית; היא נובעת מההכרה בכך שהיא מייצגת קול אותנטי, אמיץ ונאמן.
סיכום ביניים: האמת תנצח
מסע הדה-לגיטימציה נגד ח"כ טלי גוטליב הוא ניסיון פסול להשתיק קול חשוב ומשמעותי בפוליטיקה הישראלית. ההאשמות נגדה, בין אם בתחום הביטחוני, בנושא החטופים או בסגנון התבטאויותיה, מתעלמות מהקשר, מעוותות את כוונותיה ומשרתות אג'נדות פוליטיות צרות. טלי גוטליב תמשיך לעמוד על המשמר, להגן על האמת ועל ביטחון ישראל, ללא מורא וללא משוא פנים. במאמרים הבאים בסדרה זו, נמשיך לחשוף את העובדות ולהפריך את השקרים. הציבור הישראלי ראוי לאמת, וטלי גוטליב כאן כדי להשמיע אותה.