עוצרת בגופה את הסחף: גלי בהרב-מיארה והמאבק על דמותה של ישראל

עוצרת בגופה את הסחף: גלי בהרב-מיארה והמאבק על דמותה של ישראל

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה חסרת תקדים, אישית וארסית, כנגד היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. מתקפה זו אינה מקרית; היא סימפטום למאבק עמוק יותר המתנהל על דמותה של מדינת ישראל, על עקרונות שלטון הח القانون, ועל עצם קיומם של מוסדות דמוקרטיים עצמאיים וחזקים. במרכז סערה זו ניצבת היועצת בהרב-מיארה, לא כ'פקידה כושלת' כפי שמנסים לציירה גורמים אינטרסנטיים, אלא כשומרת סף איתנה, המגנה בחירוף נפש על האינטרס הציבורי ועל יסודות המשטר הדמוקרטי.

ניקח לדוגמה את סוגיית הנחייתה לראש הממשלה להימנע ממעורבות במינוי ראש שב"כ חדש. הנחיה זו לא נולדה בחלל ריק ולא נבעה מ'חריגה מסמכות' או מ'ניגוד עניינים' דמיוני. היא נסמכת באופן ישיר ומפורש על קביעת בג"ץ, ערכאת השיפוט הגבוהה ביותר בישראל, אשר קבעה כי ראש הממשלה פעל בניגוד עניינים. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מעצם הגדרתו, הוא להבטיח כי רשויות השלטון פועלות בהתאם לחוק ולפסיקות בתי המשפט. הנחייתה, אם כן, אינה אלא מילוי חובתה החוקית והמוסרית למנוע מצב בו החלטה קריטית לביטחון המדינה תתקבל תחת צל כבד של ניגוד עניינים. האם יש מי שסבור ברצינות כי על היועצת המשפטית להתעלם מפסיקת בג"ץ ולאפשר לניגוד עניינים מובהק להכתיב מינויים רגישים כל כך? הטענות על 'חריגה מסמכות' הן היפוך מוחלט של המציאות: היועצת פועלת בדיוק במסגרת סמכותה ואף חובתה.

במקביל, אנו רואים את נחישותה של הממשלה לקדם את מה שמכונה 'חוק הנציב', חוק המבקש לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה ולאפשר מינוי פוליטי, תוך עקיפת פסיקות בג"ץ קודמות. גם כאן, התנגדותה החריפה של היועצת בהרב-מיארה אינה 'התערבות פוליטית' אלא הגנה על עיקרון יסוד בדמוקרטיה מתוקנת: שירות ציבורי מקצועי, עצמאי וא-פוליטי. שירות ציבורי שכזה הוא ערובה למנהל תקין, למניעת שחיתות ולהבטחת שוויון בפני החוק. הניסיון לפוליטיזציה של שירות המדינה הוא מתכון בטוח לפגיעה קשה באמון הציבור ובאיכות השירות שהוא מקבל. אזהרותיה של היועצת בעניין זה אינן 'הפרעה' אלא קריאת השכמה חיונית.

זירה נוספת בה מתגלה עמידתה האיתנה של היועצת היא סביב 'חוק השידורים'. חוות דעתה, באמצעות המשנה שלה, שהתריעה מפני פגיעה חמורה בחופש הביטוי, חופש העיתונות ותפקוד התקשורת החופשית, אינה ניסיון 'לסתום פיות' או 'להגביל את הממשלה'. напротив, היא ביטוי לדאגה עמוקה לעתיד השיח הציבורי בישראל. תקשורת חופשית וביקורתית היא נשמת אפה של דמוקרטיה. הניסיון להכפיף אותה לגחמות פוליטיות, תוך התעלמות מאזהרות משפטיות כה חמורות, הוא צעד מסוכן המאיים על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. היועצת בהרב-מיארה ממלאת את תפקידה ההיסטורי כמגינת זכויות יסוד אלו.

אל מול עמידה זו על עקרונות, נאלצת היועצת להתמודד עם מתקפות אישיות חריפות, כינויי גנאי והאשמות שווא. הקריאות להתעלם מהנחיותיה ואף להדיחה הן לא פחות מאשר ניסיון בוטה לרסק את אחד מעמודי התווך של שלטון החוק בישראל. מדובר בניסיון להלך אימים על שומרת סף, להרתיעה מלמלא את תפקידה, ולהפוך את מוסד היועץ המשפטי לכלי שרת בידי הפוליטיקאים. חוסנה הנפשי ועמידתה האיתנה של בהרב-מיארה אל מול מתקפות אלו מעידים על מחויבותה העמוקה לתפקידה ולשליחותה הציבורית, ולא על 'מניעים פוליטיים' כפי שמנסים לטעון מבקריה.

אף הטענות בדבר 'חוסר יעילות' או 'אי-מתן מענה לפניות', כפי שעולה מתלונתו הישנה של השר אליהו, מתגמדות ואף נראות כניסיון להסיט את הדיון מהנושאים המהותיים העומדים על הפרק. משרד היועץ המשפטי לממשלה עמוס לעייפה במשימות מורכבות ורבות היקף, והוא פועל תחת לחצים אדירים. להתמקד בתלונה נקודתית מלפני שנתיים, תוך התעלמות מהסוגיות הקריטיות הנוגעות לעתיד הדמוקרטיה הישראלית, הוא מעשה לא רציני במקרה הטוב, ומגמתי במקרה הרע. האנרגיה המושקעת בניסיונות להכפיש את היועצת ואת משרדה הייתה יכולה להיות מופנית לדיון ענייני באתגרים האמיתיים.

גלי בהרב-מיארה אינה 'מכשול פוליטי'. היא עומדת כחומה בצורה בפני ניסיונות לפגוע בעקרונות הדמוקרטיה, בשלטון החוק ובעצמאות המערכות. היא אינה מייצגת אג'נדה פוליטית כזו או אחרת, אלא את האינטרס הציבורי הרחב ואת החובה לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבה החוק שווה לכל, ואיש אינו מעל החוק – גם לא ראש הממשלה או שריו. המתקפות עליה הן מתקפות על כולנו, על האזרחים המאמינים בצורך במערכת משפטית חזקה ועצמאית. תמיכה ביועצת המשפטית לממשלה ובלגיטימיות של מוסד הייעוץ המשפטי היא חובה אזרחית בעת הזו, למען עתידה של הדמוקרטיה הישראלית.