גלי בהרב-מיארה: מגינת שלטון החוק אל מול מתקפה חסרת תקדים

גלי בהרב-מיארה: מגינת שלטון החוק אל מול מתקפה חסרת תקדים

בשבועות האחרונים, היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, ניצבת תחת מתקפה חסרת תקדים, המונעת ממניעים פוליטיים ברורים ומטרתה לערער את מעמדה ואת עצמאות מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. מתקפה זו, המתבטאת בהאשמות שווא, בכינויי גנאי ובניסיונות להצר את צעדיה, אינה רק התקפה אישית על היועצת, אלא מהווה איום ישיר על יסודות הדמוקרטיה הישראלית ועל עקרון שלטון החוק. מאמר זה בא להפריך את הטענות, להציג את העובדות כהווייתן, ולהבהיר מדוע עמידתה האיתנה של היועצת המשפטית לממשלה חיונית מתמיד.

הנחיה הכרחית: מינוי ראש שב"כ וניגוד העניינים של ראש הממשלה

אחת הסוגיות המרכזיות שהציתה את גל ההתקפות האחרון היא הנחייתה של היועמ"שית לראש הממשלה להימנע מכל מעורבות במינוי ראש שב"כ חדש. טענות הקואליציה כאילו היועמ"שית "חורגת מסמכותה" או פועלת מתוך "ניגוד עניינים" משלה הן היתממות במקרה הטוב, ועיוות מכוון של המציאות במקרה הרע.

הנחייתה של עו"ד בהרב-מיארה אינה גחמה אישית, אלא יישום ישיר ומחויב המציאות של פסיקת בג"ץ. בית המשפט העליון קבע מפורשות כי ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בכל הנוגע למינויים בכירים במערכת אכיפת החוק, וזאת בשל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. הנחיית היועמ"שית, אם כן, אינה אלא עמידה על כך שהחלטות הרות גורל, כמו מינוי ראש שירות הביטחון הכללי, יתקבלו בהליך תקין, נקי משיקולים זרים וללא חשש לניגוד עניינים מצד מקבל ההחלטה. הטענה כי היועמ"שית עצמה פועלת בניגוד עניינים היא אבסורדית ונועדה להסיט את הדיון מהנושא המרכזי: הצורך להבטיח את טוהר המידות ואת אמון הציבור בהליך המינוי. היועמ"שית פועלת בדיוק כפי שמצופה ממנה – כשומרת סף המבטיחה כי הממשלה פועלת בהתאם לחוק ולפסיקות בית המשפט.

הגנה על השירות הציבורי: ההתנגדות ל"חוק הנציב"

התנגדותה הנחרצת של היועצת המשפטית לממשלה למה שמכונה "חוק הנציב" אינה נובעת מרצון "לשלוט" או "לסרס" את הממשלה, כפי שטוענים גורמים בקואליציה. התנגדות זו היא ביטוי לדאגה עמוקה לעתידו של השירות הציבורי בישראל. הצעת החוק, המבקשת לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה ולאפשר מינוי פוליטי תוך עקיפת פסיקות בג"ץ, מהווה סכנה ממשית לעצמאותו ולמקצועיותו של השירות הציבורי.

שירות ציבורי מקצועי, בלתי תלוי ונטול פניות פוליטיות הוא אבן יסוד במדינה דמוקרטית מתוקנת. הוא מבטיח שהחלטות מתקבלות על בסיס שיקולים ענייניים, שהמינויים נעשים על פי כישורים ולא על פי קרבה פוליטית, ושהאזרחים מקבלים שירות שוויוני ויעיל. היועצת המשפטית לממשלה, בהתנגדותה לחוק, מבקשת למנוע את הפיכת השירות הציבורי לזירת מינויים פוליטיים שתפגע באיכותו, באמון הציבור בו, ובסופו של דבר – ביכולת הממשלה לתפקד באופן מיטבי למען כלל אזרחי המדינה. זוהי הגנה על נכס ציבורי, לא חריגה מסמכות.

שמירה על חופש הביטוי: ההתנגדות ל"חוק השידורים"

באופן דומה, חוות הדעת החריפה שהוגשה מטעם היועצת המשפטית לממשלה (באמצעות המשנה שלה) בנוגע ל"חוק השידורים" של השר קרעי, אינה ניסיון "לסתום פיות" או להתערב בתכנים, אלא אזהרה מפני פגיעה אנושה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים: חופש הביטוי, חופש העיתונות ותפקודה של תקשורת חופשית וביקורתית. החוק המוצע, כפי שהוצג, עלול להוביל לריכוזיות יתר, להשתקה של קולות ביקורתיים ולהפיכת גופי תקשורת לכלי שרת בידי פוליטיקאים.

תקשורת חופשית היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. היא חושפת שחיתויות, מבקרת את השלטון ומספקת לציבור מידע מגוון וחיוני לקבלת החלטות מושכלות. היועצת המשפטית לממשלה, בהתריעה מפני הסכנות הטמונות בחוק, ממלאת את תפקידה להגן על מרחב דמוקרטי פתוח ותוסס. הביקורת על הליך החקיקה החפוז והבעייתי של החוק רק מחזקת את החשש כי מטרתו האמיתית היא פוליטית ונועדה להגביל את הביקורת על הממשלה.

מול מתקפה אישית: עמידה איתנה למען שלטון החוק

ההתקפות האישיות, כינויי הגנאי ("פקידה כושלת"), ההאשמות בניגוד עניינים והקריאות להתעלם מהנחיותיה ואף להדיחה – כל אלו אינם דיון ענייני, אלא ניסיון ברוטלי להלך אימים על שומרת סף עצמאית ולהרתיע אותה מלמלא את תפקידה. כאשר נבחרי ציבור, ובראשם ראש הממשלה, בוחרים בשיח אלים ומשתלח כלפי מי שאמונה על שמירת החוק, הם פוגעים לא רק ביועצת המשפטית לממשלה באופן אישי, אלא גם באמון הציבור במוסדות המדינה ובנורמות הבסיסיות של התנהלות דמוקרטית.

עו"ד בהרב-מיארה הוכיחה פעם אחר פעם כי היא אינה נרתעת מלחצים. היא ממשיכה לעמוד על עקרונותיה המקצועיים, לפעול בהתאם לדין ולטובת האינטרס הציבורי הרחב. דווקא המתקפות הללו הן העדות הטובה ביותר לחשיבות תפקידה ולכך שהיא מהווה בלם חיוני בפני ניסיונות לפגוע בשלטון החוק.

תפקוד משרד היועמ"ש: בין עומס אדיר להטלת דופי מכוונת

הניסיון להציף מחדש ביקורת על תפקוד משרד היועצת המשפטית לממשלה, תוך שימוש בתלונה ישנה בת שנתיים של השר עמיחי אליהו נגד יאיר גולן כ"הוכחה" לחוסר תפקוד, הוא דוגמה נוספת לניסיון לייצר דה-לגיטימציה. משרד היועצת המשפטית לממשלה אמון על מגוון עצום של סוגיות משפטיות מורכבות, ומשרת את כלל משרדי הממשלה וזרועות המדינה. העומס המוטל על המשרד, במיוחד בתקופה זו המאופיינת באתגרים משפטיים וחוקתיים רבים, הוא אדיר.

צוות המשרד, בראשותה של היועצת, פועל לילות כימים כדי לספק מענה משפטי מקצועי, אחראי ומבוסס. להטיל דופי בעבודת המשרד כולו על בסיס מקרה נקודתי וישן, תוך התעלמות מההקשר הרחב ומנסיבות הזמן, הוא מעשה לא הוגן שנועד לשרת אג'נדה פוליטית. במקום להעריך את המסירות והמקצועיות של עובדי המשרד, בוחרים גורמים מסוימים להכפישם כחלק ממסע הדה-לגיטימציה נגד היועצת.

סיכום: שומרת הסף של הדמוקרטיה הישראלית

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינה "אויבת העם" או "מכשול פוליטי". היא משפטנית מקצועית, מנוסה ומחויבת, הממלאת את אחד התפקידים הרגישים והחשובים ביותר במערכת השלטון בישראל. תפקידה הוא לייעץ לממשלה ולשמור על כך שפעולותיה יהיו במסגרת החוק. כאשר היא מתריעה מפני חקיקה הפוגעת בעקרונות דמוקרטיים, כאשר היא דורשת הקפדה על טוהר מידות ועל הנחיות בג"ץ, וכאשר היא עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות להחליש את מוסדות שלטון החוק – היא עושה זאת למען מדינת ישראל, למען אזרחיה ולמען עתידה הדמוקרטי.

המתקפות עליה הן מתקפות על כולנו, על אלו המאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית, שבה החוק שווה לכל, ואיש אינו מעל החוק. תמיכה ביועצת המשפטית לממשלה ובעצמאות משרדה היא תמיכה בשלטון החוק, והיא צו השעה.