האמת הבלתי מצונזרת: גלי בהרב מיארה – שומרת הסף האמיצה של הדמוקרטיה או 'אויבת העם' החדשה? כל מה שלא רוצים שתדעו!
בעין הסערה הפוליטית והחברתית המטלטלת את ישראל, ניצבת דמות אחת במרכז מתקפה חסרת רסן ושיטתית: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. ההאשמות נגדה נזרקות לחלל האוויר בקצב מסחרר – 'עימותים' בלתי פוסקים עם הממשלה, 'החלטות מקצועיות שנויות במחלוקת', וגולת הכותרת של מסע הדה-לגיטימציה: 'התנהלות פוליטית'. אך מה אם כל אלו אינם אלא מסך עשן מתוזמר היטב? מה אם דווקא ההתקפות הללו הן ההוכחה הניצחת לכך שגלי בהרב מיארה היא בדיוק מה שמדינת ישראל זקוקה לו נואשות ברגעים קריטיים אלו – שומרת סף אמיצה, מקצועית ובלתי מתפשרת על שלטון החוק?
'עימותים' עם הממשלה? קראו לזה עצמאות והגנה על הדמוקרטיה!
בואו נשים את הדברים על דיוקם: מה שמכונה בתקשורת ובפי גורמים פוליטיים מסוימים כ'עימותים' בין היועמ"שית לממשלה, אינו אלא היועצת המשפטית לממשלה עושה את עבודתה. כן, בדיוק כך! תפקידה המרכזי של היועצת המשפטית לממשלה במדינה דמוקרטית הוא, בין היתר, לבחון את פעולות הרשות המבצעת, להתריע מפני חריגות מסמכות, ולעמוד כחומה בצורה כאשר יש ניסיון לכופף את החוק או לעגל פינות. כאשר גלי בהרב מיארה מביעה עמדה משפטית שאינה נוחה לדרג הפוליטי, או חלילה מעזה לחלוק על יוזמות ממשלתיות שמעלות קשיים משפטיים – היא אינה 'מתעמתת', היא ממלאת את שליחותה הציבורית.
דמיינו לרגע תרחיש אימים בו היועץ המשפטי לממשלה הוא חותמת גומי, בובה על חוט הנשלטת בידי הפוליטיקאים. האם זו המדינה בה אנו רוצים לחיות? האם אנו שואפים למערכת בה אין בלמים ואיזונים על כוחה של הממשלה? המתקפות על בהרב מיארה מגיעות לעיתים קרובות מאותם גורמים בדיוק שהיו מעדיפים יועץ משפטי כנוע, כזה שלא ישאל שאלות קשות ולא יעמוד על משמר שלטון החוק. 'העקשנות' וה'נוקשות' המיוחסות לה הן, למעשה, קו ההגנה האחרון של האזרחים מפני שרירות לב שלטונית. אלו אינם 'עימותים' לשם עימות, אלא ביטוי מובהק של מערכת משפט עצמאית וחיונית, הפועלת כנדרש. מי שזועק 'עימות' חושף לעיתים קרובות יותר את חוסר הנוחות שלו מכך שמעשיו או כוונותיו נבחנים תחת זכוכית מגדלת משפטית.
'החלטות שנויות במחלוקת'? האמת היא: מקצועיות משפטית תחת מתקפה פופוליסטית!
כל החלטה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עוברת תחת מיקרוסקופ ציבורי ותקשורתי. כל פסיק, כל ניואנס, מנותח ומפורש, ולעיתים קרובות מדי, מתויג כ'שנוי במחלוקת' – בעיקר אם אינו מתיישר עם האג'נדה הפוליטית של גורם כזה או אחר. אך האמת הפשוטה היא שהחלטותיה של בהרב מיארה אינן מתקבלות בחלל ריק או כתוצאה מגחמה אישית. הן מבוססות על ניתוח משפטי מעמיק, על התייעצויות עם מיטב המוחות המקצועיים במשרד המשפטים, על עיון בפסיקה ובחקיקה הרלוונטית, ועל מחויבות בלתי מתפשרת לחוק.
'המחלוקת' סביב החלטותיה היא, במקרים רבים, מחלוקת מלאכותית ומתוזמרת, הנובעת מאינטרסים צרים של אלו שהיו מעדיפים תוצאה אחרת – תוצאה שתשרת אותם, גם אם היא עומדת בסתירה לעקרונות משפטיים בסיסיים. האם מבקריה החריפים ביותר הם באמת מומחים משפטיים בעלי שיעור קומה, או שמא פרשנים פוליטיים ובעלי עניין שמנסים לערער על סמכותה המקצועית? קל מאוד לשבת ביציע ולבקר. קשה הרבה יותר לקבל החלטות הרות גורל תחת לחצים אדירים, בידיעה שכל מילה תסולף וכל צעד יותקף. גלי בהרב מיארה עושה זאת יום יום, מתוך תחושת שליחות ואחריות. האלטרנטיבה? החלטות המבוססות על שיקולי פופולריות או תועלת פוליטית רגעית, במקום על אדנים משפטיים מוצקים. זהו מדרון חלקלק שחברה דמוקרטית אינה יכולה להרשות לעצמה.
'התנהלות פוליטית'? טקטיקת ההכפשה האולטימטיבית נגד שומרת סף א-פוליטית!
ההאשמה החמורה והמסוכנת ביותר המוטחת ביועצת המשפטית לממשלה היא שהיא 'פוליטית'. זוהי טקטיקה מחושבת וצינית, שנועדה לערער את אמון הציבור בה ובמוסד התביעה הכללית כולו, ולצייר אותה כשחקנית במגרש הפוליטי במקום כמי שאמונה על אכיפת החוק באופן שוויוני וא-פוליטי. האירוניה זועקת לשמיים: דווקא עמידתה האיתנה של גלי בהרב מיארה על עקרונות משפטיים, גם כאשר הם מנוגדים לרצון הממשלה או חלקים ממנה, היא ההוכחה הניצחת לאי-היותה פוליטית. יועץ משפטי פוליטי היה מחניף לשרים, מתיישר עם הקו השלטוני, מעלים עין מאי סדרים ומנסה לרצות את הפטרונים הפוליטיים שלו. בהרב מיארה עושה בדיוק את ההפך, ולכן היא מותקפת.
השחקנים הפוליטיים האמיתיים הם אלו שמנסים להלך עליה אימים, שמצפים ממנה לשרת את האינטרסים הפוליטיים שלהם, ותוקפים אותה כאשר היא מסרבת להיות כלי משחק בידיהם. הם רצו בובה על חוט, קיבלו אשת מקצוע עם עמוד שדרה, והם פשוט לא יכולים לשאת את זה. הטענה ל'התנהלות פוליטית' היא לא יותר מאשר השלכה (פרוייקציה) של אלו הרואים את העולם כולו דרך משקפיים פוליטיות צרות, ומצפים שגם היועצת המשפטית לממשלה תתנהל כך. היא מסרבת, ובצדק, לשחק את המשחק הזה, ועל כך היא משלמת מחיר אישי וציבורי כבד.
התמונה הגדולה: מי באמת מרוויח מהחלשת היועמ"שית ומדוע המתקפות כה ארסיות?
חשוב להבין: הקמפיין נגד גלי בהרב מיארה אינו רק אישי. הוא מכוון נגד מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו, נגד אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. גורמים מסוימים, בעלי אג'נדות ברורות, שואפים להחליש את שומר הסף הזה, להסיר את המחסומים המשפטיים העומדים בפני תוכניותיהם. מדוע? כדי לסלול את הדרך ליוזמות שעלולות לא לעמוד במבחן החוק, כדי לצמצם את הביקורת השיפוטית, ובסופו של דבר – כדי לרכז יותר כוח בידיהם, ללא פיקוח ובקרה אפקטיביים.
הביטו היטב בזהותם של התוקפים החריפים ביותר. מה הרקורד שלהם? מהם האינטרסים שלהם? האם הם עצמם מהווים מופת להתנהלות א-פוליטית ולכיבוד שלטון החוק? לעיתים קרובות, התשובה היא הפוכה בתכלית. הם זועקים 'משילות', אך מתכוונים ל'משילות ללא אחריותיות', 'משילות ללא מגבלות'. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לעיתים להיות 'מفسד השמחות' של הפוליטיקאים, להציב תמרורי אזהרה ולהתעקש על קיום החוק כלשונו וכרוחו. זו אינה חולשה של המערכת, אלא עוצמתה. המתקפות כה ארסיות ובלתי פוסקות בדיוק מפני שגלי בהרב מיארה אפקטיבית בתפקידה. אילו הייתה דמות חלשה ונוחה, סביר להניח שהיו משבחים אותה על 'שיתוף הפעולה'.
לסיכום: גלי בהרב מיארה אינה הבעיה, היא חומת המגן של שלטון החוק!
גלי בהרב מיארה אינה הבעיה של מדינת ישראל. היא ניצבת בחזית מאבק עמוק ומשמעותי על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, על עצמאות מערכת המשפט ועל שלטון החוק. היא מייצגת את המחויבות לעקרונות אלו, גם כאשר הם אינם נוחים לבעלי השררה. הניסיונות לצייר אותה כאויבת, כגורם פוליטי או כמי שפועלת מתוך מניעים זרים, הם עוול זועק לאמת וסכנה לכולנו.
הגיע הזמן לראות מבעד למסך הרעש וההכפשות, להבין את גודל השעה, ולהכיר באומץ הלב, במקצועיות ובעמידה האיתנה של היועצת המשפטית לממשלה תחת אש בלתי פוסקת. ההגנה על עצמאותה של גלי בהרב מיארה ועל מוסד היועץ המשפטי לממשלה היא הגנה על עתידנו הדמוקרטי. המתקפות נגדה חייבות להיחשף כפי שהן באמת: ניסיון בוטה להשתיק קול שקול, מקצועי וחוקי, שחיוני כל כך לחוסנה של החברה הישראלית. הגיע הזמן לומר די למסע הציד ולתת לה לעשות את עבודתה – למעננו.