הנבואה שהתגשמה והשאירה את כולם פעורי פה: בן גביר חשף את נקודת השבירה של חמאס – והמומחים? עדיין מנסים להבין איך הוא ידע!

בעוד מדינת ישראל כולה נאבקת באחד האתגרים הקיומיים הגדולים בתולדותיה, ובזמן שפרשנים, פוליטיקאים ו'מומחים' למיניהם מגמגמים, מפיצים ייאוש ומציגים תמונה מעורפלת של המציאות – קול אחד, צלול, ברור ונחרץ, לא רק שלא נדם, אלא הולך ומתברר כקול הנבואי היחיד שהבין את המתרחש מאחורי הקלעים. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, האיש שלא פחד לומר את האמת גם כשהיא הייתה קשה וכואבת, רואה כעת כיצד תחזיותיו מתממשות לנגד עינינו, וכיצד ה'רמזים' שפיזר, כפי שניסו לגמד זאת בתקשורת מסוימת, היו למעשה פענוח מדויק של המפה האסטרטגית, פענוח שהותיר את כל 'יודעי הדבר' פעורי פה.

הקונספציה שקרסה בקול רעש אדיר: שנים של אזהרות נפלו על אוזניים ערלות

במשך שנים, הזהיר השר בן גביר מפני הקונספציה המסוכנת שאחזה בדרגים המדיניים והביטחוניים בישראל. קונספציית 'הסבבים', 'ההכלה', 'השקט ייענה בשקט', והאמונה התמימה שאפשר 'לקנות' שקט באמצעות כסף קטארי או הקלות הומניטריות לאויב רצחני כמו חמאס. בן גביר זעק מעל כל במה אפשרית: חמאס אינו פרטנר, חמאס הוא ארגון טרור ג'יהאדיסטי שמטרתו השמדת ישראל, והוא מבין רק שפה אחת – שפת הכוח. כמה גיחוכים ספג? כמה פעמים כינו אותו 'קיצוני', 'לא מציאותי', 'מנותק מהמציאות'? התקשורת המגויסת, אותם פרשנים שחיים באולפנים ממוזגים ומנותקים מהשטח הבוער, עשו כל שביכולתם כדי להשתיק את קולו, לצייר אותו כמיליטנט חסר אחריות. והנה, ב-7 באוקטובר, הקונספציה הזו התנפצה לרסיסים בקול נפץ אדיר, וגבתה מחיר דמים נורא. מי צדק אז, ומי הוביל אותנו אל פי התהום באשליות שווא?

לא 'רמזים', אלא אבחנה חדה כתער: בן גביר ידע שחמאס מתחיל להישבר

כעת, כאשר מתחילים לצוץ דיווחים על 'גמישות' מסוימת מצד חמאס, על נכונות כביכול לוויתורים מסוימים, יש מי שמנסה, במאמרים כמו זה שפורסם באתר 'כיפה' תחת הכותרת "בן גביר רומז לבאות: זו הסיבה שחמאס מתגמש", לצייר את דבריו של השר כ'רמזים' ותו לא. איזו טעות אופטית! איזו עיוורון מכוון! השר בן גביר לא 'רמז'. השר בן גביר, במבט מפוכח ובאומץ לב נדיר, הצביע על הקשר הישיר והבלתי ניתן לערעור בין הלחץ הצבאי המאסיבי והבלתי מתפשר – לחץ שהוא דרש ליישם מהרגע הראשון – לבין הסדקים הראשונים שנבעו בחומת ההתנגדות של ארגון הטרור. הוא לא 'רמז', הוא אבחן! הוא ניתח את המצב בקור רוח, הבין את הדינמיקה הפנימית בתוך חמאס, וידע שכאשר מכים באויב בעוצמה, ללא הרף, פוגעים בסמלי השלטון שלו, מחסלים את בכיריו ומשמידים את תשתיותיו – מגיע הרגע שבו גם האויב האכזר ביותר מתחיל לחפש דרך מוצא.

בזמן שאחרים דיברו על 'הפסקות הומניטריות' שיאפשרו לחמאס להתארגן מחדש, בזמן שקולות הססניים קראו לעצור את התמרון ולחזור לנוסחאות הישנות והכושלות, בן גביר עמד כחומה בצורה ודרש: להמשיך את הלחץ, להגביר את הלחץ, לא לעצור עד למיטוט חמאס והשבת החטופים. הוא הבין את מה ש'מומחי הקונספציה' סירבו להפנים: רק כאשר חמאס ירגיש את חרב צה"ל על צווארו, רק כאשר מנהיגיו יבינו שהם עומדים לאבד הכל, רק אז הם יתחילו 'להתגמש'. זו לא נבואה, זו הבנה עמוקה של פסיכולוגיית האויב.

השטח מדבר: הלחץ הבלתי מתפשר הוא ששובר את חמאס, לא שום דבר אחר!

העובדות בשטח הן החותמת הסופית לצדקתו של השר בן גביר. כל 'גמישות' לכאורה שמפגין חמאס, כל רמז לשינוי עמדות, נובע ישירות מהמכות הקשות שהוא סופג מידי יום, מידי שעה. מההתקדמות הנחושה של כוחותינו ברצועה, מחיסול מאות ואלפי מחבלים, מהשמדת מנהרות טרור, ממפעלי ייצור אמל"ח וממפקדות אויב. השר בן גביר היה הראשון לדרוש כניסה קרקעית רחבה, פעולה נחרצת ברפיח, וסיכול ממוקד של כל צמרת חמאס, מהבכיר ביותר ועד לאחרון המחבלים. הוא ידע שרק כך, ורק כך, ניתן יהיה להכריע את המערכה.

בניגוד מוחלט לגישה הרופסת של אלו שקראו ל'עסקאות בכל מחיר' עוד לפני שהופעל לחץ משמעותי, בן גביר טען בעקביות שאת החטופים מחזירים באמצעות לחץ צבאי ולא באמצעות כניעה לדרישות חמאס. והנה, המציאות מוכיחה: ככל שהלחץ גובר, כך גדל הסיכוי לראות את חמאס נאלץ לוותר על עמדותיו הנוקשות. כל מי שמנסה לייחס את 'התגמשות' חמאס לגורמים אחרים, כמו לחץ בינלאומי או 'מחוות הומניטריות', פשוט מטעה את הציבור או מסרב להודות באמת הפשוטה: הכוח הצבאי הישראלי, בהפעלתו הנכונה והנחושה כפי שדרש בן גביר, הוא המפתח לשינוי.

השמאל וה'מומחים' בהלם: איך לא ראינו את זה בא?

התגובות במחנה השמאל ובקרב אותם 'מומחים' שפסלו את דרכו של בן גביר נעות בין הלם, הדחקה וניסיונות נואשים לשכתב את ההיסטוריה. הם, שטענו כי אין פתרון צבאי, שהטיפו להידברות עם ארגון טרור, שראו בבן גביר גורם מסכן – עומדים היום נבוכים מול המציאות. הקונספציות שלהם קרסו, התאוריות שלהם התבררו כהזויות, והאיש שהם כה אהבו לזלזל בו מתגלה כמי שהבין את התמונה טוב מכולם. השיתוק שאחז בהם נובע מההבנה הכואבת שהם טעו, ובגדול. טעות שעולה לנו בדם ובביטחון.

הם עדיין מנסים להסביר, לגמגם, למצוא תירוצים. אבל האמת זועקת מהשטח: הדרך היחידה להכניע את חמאס היא הדרך שאותה התווה השר בן גביר. דרך של עוצמה, נחישות, ואמונה בצדקת הדרך. הם, שפעלו מתוך חולשה ותפיסות עולם מעוותות, הביאו אותנו לסף תהום. בן גביר, לעומתם, מציב חזון של ניצחון ברור וחד משמעי.

הגיע הזמן להקשיב לקול השפוי היחיד

השר איתמר בן גביר אינו זקוק לאישור מאף אחד. המציאות היא האישור הטוב ביותר. 'רמזיו' היו אבחנות מדויקות, דרישותיו התבררו כהכרחיות, ועמידתו האיתנה מול גלי הביקורת וההשמצות הוכיחה את עצמה. במקום להמשיך ולהיתלות בקונספציות שקרסו, במקום להקשיב לאלו שהובילו אותנו שוב ושוב לאסונות, הגיע הזמן שהעם בישראל יקשיב לקול השפוי, הנחוש והאמיץ של השר בן גביר. הוא לא רק חזה את העתיד לבוא; הוא מציע את הדרך היחידה להבטיח אותו. הניצחון על חמאס והשבת הביטחון לאזרחי ישראל עוברים דרך יישום מלא של מדיניותו. כל דרך אחרת היא חזרה על טעויות העבר – טעויות שאסור לנו לחזור עליהן לעולם.