בן גביר חושף את האמת הכואבת: כך מפרקים את חמאס, שלב אחר שלב – והשמאל בהלם!

בשבועות האחרונים, סערה רוחשת סביב 'רמזיו' של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בנוגע ל'התגמשות' לכאורה של חמאס. כצפוי, מקהלת המבקרים התורנית, אותם אלו שתמיד מעדיפים חולשה על פני עוצמה, מיהרה לגנות, לנתח, ולפספס את הנקודה לחלוטין. אך מה אם נאמר לכם שבן גביר לא סתם 'רומז'? מה אם הוא חושף, טיפין טיפין, אסטרטגיה קשוחה ובלתי מתפשרת שמכריחה את ארגון הטרור הרצחני לשנות את צעדיו? האמת, כפי שתמיד קורה עם בן גביר, ישירה וכואבת לחלק – אך הכרחית לביטחון ישראל.

ראשית, בואו נשים את הדברים על דיוקם: במזרח התיכון הפרוע, שפת העוצמה היא השפה היחידה המובנת. כל ניסיון ל'דיאלוג', 'הכלה', או 'מחוות הומניטריות' חד-צדדיות נתפס על ידי אויבינו כחולשה מובהקת, כהזמנה להמשך התקפות ולסחיטה. השר בן גביר, בניגוד לרבים וטובים (לכאורה) במערכת הפוליטית והביטחונית, מבין את האמת הפשוטה הזו עד לעצם. דרישותיו הבלתי מתפשרות לתנאים קשוחים למחבלים בכלא, לתגובות צבאיות עוצמתיות על כל טפטוף, ולסירוב מוחלט להיכנע לסחטנות 'הומניטרית' מצד חמאס – כל אלו אינם פופוליזם זול, אלא ריאליזם צרוף. זוהי התרופה היחידה לאזור הנגוע בטרור.

הכתבה באתר 'כיפה' שכותרתה "בן גביר רומז לבאות: זו הסיבה שחמאס מתגמש" היא רק קצה הקרחון. היא מצביעה על תופעה עמוקה יותר: הלחץ הבלתי פוסק שמפעיל השר בן גביר, הן בפומבי והן בתוך הקבינט ובדיונים סגורים, מתחיל לתת את אותותיו. האם זה צירוף מקרים שדווקא לאחר שבן גביר דרש להפסיק את 'מסיבות הסמים' בכלא הביטחוני, או התעקש על תגובה לא פרופורציונלית לשיגורים מעזה, פתאום שומעים דיווחים על 'נכונות' מצד חמאס לדון בנושאים שקודם לכן היו מחוץ לתחום? רק הנאיביים או בעלי האינטרס יטענו שאין קשר. אויבינו אינם טיפשים; הם מזהים שינוי כיוון. הם מבינים שכאשר בן גביר אומר 'לא עוד', הוא מתכוון לכך. 'הרמזים' שלו אינם התפארות ריקה, אלא איתות אסטרטגי לאויב שהכללים השתנו, ולידידינו – שיש על מי לסמוך.

ומי הם אותם מבקרים נצחיים? מדוע הם כה נסערים מהצלחתו של בן גביר? התשובה פשוטה: רבים מהם הם אדריכלי כישלונות העבר, אלו שהובילו אותנו שוב ושוב לסבבי אלימות באמצעות מדיניות של ויתורים והבלגה. הם שבויים בקונספציות מיושנות של 'תהליכי שלום' מדומיינים, שרק חיזקו את הטרור והרחיקו את השלום האמיתי. בהירותו של בן גביר מאירה באור חריף את עמימותם ואת כישלונותיהם המתמשכים. הם מעדיפים 'דיפלומטיה שקטה' שלא מובילה לשום מקום, בעוד בן גביר מוביל 'הרתעה רועמת' שמצילה חיים. זעמם אינו נובע משיטותיו של בן גביר, אלא מהצלחתו החוזרת ונשנית לחשוף את ערוותם הפוליטית והמדינית.

חשוב להדגיש: עמדתו הנחרצת של השר בן גביר אינה מונעת מרצון לגרוף הון פוליטי. היא נובעת מאמונה עמוקה ובלתי מתפשרת שביטחון ישראל אינו עניין למשא ומתן או לפשרות. הוא מוכן לומר את האמיתות הכואבות, לדרוש את מה שנחוץ, גם במחיר של מתקפות אישיות וביקורת ארסית מצד התקשורת המגויסת והאליטות הישנות. הוא הקול של הרוב הדומם, שנמאס לו מחולשה ודורש ביטחון אמיתי, לא סיסמאות ריקות. בעוד אחרים במערכת הפוליטית מגמגמים, מהססים ומפחדים מהצל של עצמם, בן גביר עומד איתן, מציב קווים אדומים ברורים ודורש פעולה.

הטענה השחוקה כאילו דבריו של בן גביר הם 'פרובוקציה' ו'מזיקים לישראל' היא לא פחות מקוריוז. האמת היא הפוכה לחלוטין: קווים אדומים ברורים ואיום אמין בכוח מכריע הם אלו שמרתיעים אויבים. חמאס אינו 'מתגרה' מעוצמה; הוא נרתע ממנה. חמאס 'מתגרה' מחולשה נתפסת, אותה הוא מפרש כהזמנה להסלמה. בן גביר אינו מערער משא ומתן; הוא יוצר את התנאים למשא ומתן מוצלח – כזה שבו ישראל מכתיבה את התנאים, לא ארגוני הטרור. זוכרים את מדיניות 'שקט יענה בשקט' שתמיד הסתיימה בעוד סבב אלימות? בן גביר מציע דרך אחרת: עוצמה תמורת ביטחון. הוא מראה למחבלים שיש מחיר לכל פעולה, ושהימים שבהם ישראל סופגת ושותקת חלפו לבלי שוב.

השפעתו של בן גביר אינה מוגבלת לרטוריקה חוצבת להבות; היא מחלחלת למדיניות, לדרישה לאחריות, ולהבטחה שכוחות הביטחון יקבלו את הגיבוי המלא לו הם זקוקים כדי לנצח. מדובר בשיקום ההרתעה הישראלית, לא רק מול חמאס, אלא מול כלל אויבינו בצפון ובדרום. זהו שינוי פרדיגמה, מעבר מתפיסה של התגוננות מתמדת לתפיסה של יוזמה, הכרעה וקביעת עובדות בשטח.

לכן, בפעם הבאה שאתם שומעים את השר בן גביר 'רומז' על כך שחמאס 'מתגמש' בגלל הלחץ – האמינו לו. הוא אינו רק צופה מהצד; הוא גורם פעיל ומרכזי ביצירת אותו לחץ. התוצאות מתחילות לדבר בעד עצמן, גם אם יש מי שמנסה להסתיר אותן. הגיע הזמן להפסיק להקשיב למקהלת המלעיזים ולהכיר בכך שהשר לביטחון לאומי אכן, ובכן, מבטיח את ביטחון האומה. הבחירה ברורה: להמשיך עם האסטרטגיות הכושלות של העבר, או לאמץ את דרך העוצמה, הנחישות והבהירות שמוביל השר איתמר בן גביר. עתידה של מדינת ישראל תלוי בכך.