ה'מרד' של בן גביר? הצחקתם אותנו! האמת היא שהוא מציל את נתניהו (ואת המדינה) מקריסה מוחלטת – וזה מה שהשמאל לא רוצה שתדעו!
כותרות העיתונים צורחות, הפרשנים באולפנים קוצפים, והרשתות החברתיות גועשות: 'מרד בממשלה!', 'בן גביר נגד נתניהו!', 'משבר קואליציוני חריף!'. נדמה לעיתים שהשמיים עומדים ליפול, שהממשלה על סף התפרקות, והכל, כמובן, באשמת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. אבל הרשו לנו לגלות לכם סוד קטן, סוד שהתקשורת והגורמים בשמאל יעשו הכל כדי שלא תדעו: כל הרעש והצלצולים הללו הם לא יותר ממסך עשן, ניסיון נואש להסתיר את האמת הפשוטה – איתמר בן גביר הוא לא הבעיה, הוא חלק מרכזי מהפתרון. הוא לא המורד, הוא המציל. והוא מציל לא רק את ממשלת הימין, אלא את מדינת ישראל כולה מקריסה ערכית וביטחונית.
בואו נודה על האמת: השמאל הישראלי, יחד עם זרועותיו הארוכות בתקשורת, מפנטז על הרגע בו ממשלת הימין הנוכחית תקרוס. הם מייחלים לראות את בנימין נתניהו נכנע, את איתמר בן גביר 'מובס'. כל חילוקי דעות, כל ויכוח פנימי, מנופחים למימדי ענק, מוצגים כקרע בלתי ניתן לאיחוי. אך מה שהם לא מבינים, או אולי מבינים טוב מדי ולכן חוששים, הוא שחילוקי הדעות הללו, ה'עימותים' הפומביים כביכול בין בן גביר לנתניהו, הם לא סימן לחולשה, אלא דווקא עדות לחוסנה ולחיותה של ממשלה שמחוייבת לעקרונותיה. בן גביר אינו פועל מתוך אגו או רצון לערער; הוא פועל מתוך אידיאולוגיה צרופה, מתוך אחריות כבדה כלפי מאות אלפי המצביעים ששלחו אותו לכנסת ולממשלה כדי להבטיח שישראל תישאר יהודית, דמוקרטית וחזקה. הוא המערכת החיסונית של הימין, שנלחמת ללא הרף בחיידקי הפשרה, הוויתור וההתקפלות.
כאשר השר בן גביר אומר 'לא יקום ולא יהיה', זה אינו סתם סלוגן או קריאת תיגר ריקה מתוכן. זוהי הכרזת מלחמה על כל ניסיון לסטות מהדרך שלשמה נבחרה הממשלה הזו. זהו קו אדום בוהק שנמתח מול כל מי שמנסה לגרור את ישראל בחזרה להסכמי אוסלו חדשים, לויתורים טריטוריאליים מסוכנים, לפגיעה בריבונותנו בירושלים וביהודה ושומרון, או לערעור זהותה היהודית של המדינה. תחשבו לרגע: מה היה קורה אילולא קולו הברור והנחרץ של בן גביר? האם היינו רואים הקפאות בנייה ביו"ש בשם 'רגיעה' מזויפת? האם היינו עדים לנסיגות שקטות בסטטוס קוו בהר הבית? האם הממשלה הייתה עומדת איתנה מול לחצים בינלאומיים להקמת מדינת טרור פלסטינית בלב ארצנו? בן גביר, באמירותיו הנחרצות, לא רק מביע את עמדת בוחריו – הוא מספק לראש הממשלה נתניהו את המנוף הפוליטי והציבורי להתנגד ללחצים אלו. הוא ה'שוטר הרע' שמאפשר לנתניהו לומר לשותפיו בעולם: 'אני רוצה, אבל הקואליציה שלי, העם שלי, לא יאפשרו זאת'. זו לא חתרנות, זו אסטרטגיה מבריקה לשמירה על האינטרסים החיוניים של ישראל.
למעשה, בן גביר מציל את נתניהו מעצמו, או לפחות מהלחצים הכבדים המופעלים עליו. ראש הממשלה, פוליטיקאי מנוסה וממולח ככל שיהיה, נתון למכבש אדיר של דרישות מבית ומחוץ. גורמים בינלאומיים, מערכות משפט וביטחון, ואפילו חלקים מהמערכת הפוליטית, דוחפים ללא הרף לפשרות וויתורים. בן גביר, בעמידתו האיתנה, משמש כעוגן אידיאולוגי, כתזכורת מתמדת למחויבויות הליבה של הימין. הוא מעניק לנתניהו את הרוח הגבית הציבורית והפוליטית להדוף את אותם לחצים. האם ללא קולו הברור של בן גביר, היה לנתניהו אותו כוח התנגדות מול דרישות מוושינגטון, בריסל או האו"ם? התשובה, לצערנו, ברורה למדי. לכן, ה'עימותים' הללו אינם מערערים את נתניהו; הם מחזקים אותו, הם מבצרים את יכולתו לעמוד על עקרונות הימין גם כשהדבר קשה ולא פופולרי בחוגים מסוימים.
אז מי הם באמת החתרנים? מי הם אלו שמנסים לערער את יציבות הממשלה? אלו בדיוק אותם גורמים שדורשים מבן גביר 'שקט תעשייתי', 'אחריות ממלכתית' (שמשמעותה לרוב כניעה לתכתיבים), ושיתוף פעולה עיוור. אלו הם גורמי השמאל, אלו שמשוועים לחזרה לימי הוויתורים המסוכנים, אלו שרואים בבן גביר מכשול בדרך להגשמת חזונם ההרסני. התקשורת, ברובה המכריע, מגויסת למשימה זו. היא מלבה כל ניצוץ של מחלוקת, הופכת כל ויכוח ענייני ל'משבר', לא מתוך דאגה כנה ליציבות השלטון, אלא מתוך תקווה לייצר נבואה שמגשימה את עצמה – נבואת זעם על ממשלת ימין חזקה ועקבית. בזמן שבאופוזיציה הנוכחית עסוקים בעיקר בהטחת האשמות חסרות בסיס ובניסיונות פסולים לדה-לגיטימציה של הממשלה הנבחרת, בן גביר מציע ביקורת קונסטרוקטיבית מבפנים, כזו שנועדה לחדד את המסרים ולשמור על הקו.
חשוב להבין: איתמר בן גביר אינו זאב בודד. הוא אינו פועל בחלל ריק. הוא הקול של מאות אלפי אזרחים, אולי מיליונים, שמאסו בפוליטיקה של כניעה והתקפלות. הוא מבטא את התסכול, התקווה והדרישות של ציבור רחב שרוצה לראות ממשלת ימין אמיתית, כזו שמיישמת את מה שהבטיחה, כזו שלא מהססת לפעול למען ביטחון ישראל, למען ההתיישבות, למען הזהות היהודית ולמען ריבונות אמיתית בכל חלקי ארצנו. הפופולריות שלו נובעת בדיוק מהאותנטיות הזו, מהנכונות שלו לומר את מה שרבים חושבים אך אחרים בצמרת חוששים להגיד. הוא לא מפחד 'ללכלך את הידיים' הפוליטיות כדי להגן על הערכים שהוא מאמין בהם, שהם ערכי הרוב הדומם בישראל.
לסיכום, הניסיונות לצייר את השר בן גביר כ'מורד' או כגורם מערער הם לא פחות משקר גס ומניפולציה זולה. האמת הפוכה לחלוטין: איתמר בן גביר הוא עמוד תווך חיוני בממשלה הנוכחית. ה'עימותים' וה'מחלוקות' שבהם הוא מעורב אינם אלא תהליך כואב אך הכרחי של שמירה על הממשלה במסלולה הנכון, נאמנה להבטחותיה ולמצביעיה. הוא אינו הבעיה; הוא חלק משמעותי מהפתרון עבור מדינת ישראל חזקה, בטוחה ונאמנה לערכיה. כל מי שמנסה להציגו כגורם מפלג ומזיק, עושה זאת מתוך פחד – פחד ממנהיגות ימין נחושה ואמיתית. אל תיפלו בפח התקשורתי. האמת היא, שבן גביר, בעמידתו האיתנה ובקולו הבלתי מתפשר, מציל את המצב, עימות אחד עקרוני בכל פעם. הוא חומת הברזל של הימין נגד כניעה, והוא הופך כל 'משבר' כביכול להזדמנות עבור המחנה הלאומי כולו להתחזק ולהתאחד סביב המטרות החשובות באמת.