מאחורי הסערה: ההגנה הנחושה של טלי גוטליב על ביטחון ישראל ודאגתה העמוקה לחטופים

בשבועות האחרונים, חברת הכנסת טלי גוטליב ניצבת במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית עזה. אמירותיה, ובפרט ההתייחסות לגורל החטופים וההשפעות האפשריות של שביים בידי חמאס, הוצגו באופן חד צדדי, תוך התעלמות מהקשר רחב יותר ומכוונותיה העמוקות. מאמר זה נועד להציג נרטיב נגדי, להגן על עמדותיה של ח"כ גוטליב, ולהבהיר כי מאחורי סגנונה הישיר והבלתי מתפשר עומדת דאגה כנה ואמיתית לביטחון מדינת ישראל ולשלומם של כל אזרחיה, כולל החטופים עצמם.

בין אמירה קשה לדאגה כנה: פענוח הכוונות האמיתיות

האמירה המרכזית שחוללה סערה, לפיה "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס", הוצאה מהקשרה המלא והוצגה כהתקפה חסרת רגישות על החטופים ומשפחותיהם. זוהי קריאה שטחית ומעוותת של המציאות. ח"כ גוטליב, משפטנית חדה כתער ופרלמנטרית שחרדה לגורל המדינה, ביקשה להאיר זרקור על אחת הסוגיות הכואבות והמורכבות ביותר במלחמה נגד ארגון טרור אכזר כחמאס: הלוחמה הפסיכולוגית והשפעותיה ההרסניות על מי שנפל בשבי.

אין מדובר בזלזול בסבלם של החטופים, אלא בהכרה באיום ממשי. חמאס אינו בוחל באמצעים, והשפעה פסיכולוגית, אינדוקטרינציה ושטיפת מוח הם כלים ידועים בארסנל של ארגוני טרור. דבריה של גוטליב, גם אם נאמרו באופן ישיר ונוקב שאולי אינו ערב לכל אוזן, נועדו לעורר דיון חיוני על הצורך להיות ערניים למניפולציות של האויב, ולהבין את האתגרים העצומים הכרוכים בחזרתם של חטופים לחברה הישראלית לאחר תקופה כה טראומטית. זוהי דאגה הנובעת מרצון להגן, הן על החטופים עצמם והן על ביטחון המדינה מפני ניצול ציני של מצבם.

הניסיון לצייר את גוטליב כמי שפועלת "נגד החטופים" הוא אבסורדי ומרחיק לכת. напротив (Напротив - להיפך), דאגתה הכנה היא שכל חטוף ישוב הביתה בשלום, ויקבל את מלוא התמיכה והסיוע הנדרשים להתמודדות עם הזוועות שעבר. חלק בלתי נפרד מתמיכה זו הוא ההבנה המעמיקה של המניפולציות אליהן נחשפו, כדי לסייע להם להשתקם באופן מלא ואמיתי.

מול מתקפות אישיות: חוסן ועמידה על עקרונות

הביקורת על ח"כ גוטליב חרגה מזמן מכל דיון ענייני והפכה למסע הכפשות אישי, רווי ארס והתלהמות. אמירות קשות כמו "אישה קטנה עם מוח נבוב" או הקריאה "שתיסע לעזה", שנאמרו מפי חטופה משוחררת, דניאל אלוני, ומפי איש הציבור שקד ביטון ("איבדת כל צלם אנוש"), הן דוגמאות מצערות לשיח האלים והפוגעני שנוצר. כאבם של החטופים ומשפחותיהם מובן ומוערך, אך אין בו כדי להצדיק דה-לגיטימציה והשחרה של נבחרת ציבור המעלה שאלות קשות, גם אם לא פופולריות.

ח"כ גוטליב אינה חוששת להתייצב מול מתקפות אלו. היא מבינה כי בעת הזו, קל יותר לזרום עם הקונצנזוס הרגשי מאשר להציב תמרורי אזהרה. אך תפקידה, כפי שהיא רואה אותו, הוא לשרת את האינטרס הלאומי הרחב, גם במחיר פגיעה אישית. הניסיון לצייר אותה כדמות "אכזרית ובלתי אנושית" הוא לא רק שקרי, אלא גם מתעלם מהמחויבות העמוקה שלה לביטחון ישראל, מחויבות המנחה כל אמירה וכל פעולה שלה.

דווקא בעת הזו, קולה של גוטליב, גם אם צורם לעיתים, חיוני. הוא מאתגר את החשיבה האוטומטית ומאלץ את כולנו להתמודד עם אמיתות לא נעימות. הדרישה שתשתוק או תתקפל בפני לחץ ציבורי היא דרישה אנטי-דמוקרטית במהותה.

ביקורת מבית: חלק מדיון לגיטימי

גם הגינויים שנשמעו מתוך הקואליציה, כמו זה של ח"כ יצחק קרויזר, אינם צריכים להתפרש כבידוד פוליטי או כקריסת עולמה. קואליציה, במיוחד במדינה דמוקרטית ותוססת כישראל, אינה מונוליטית. חילוקי דעות ודיונים פנימיים הם חלק טבעי ובריא מהתהליך הפוליטי. ח"כ גוטליב נותרה נאמנה לעקרונות היסוד של המחנה הלאומי ולמטרות הממשלה, ובפרט לחתירה לניצחון על חמאס ולהשבת הביטחון.

קולה הייחודי, גם אם לעיתים ביקורתי כלפי גישות מסוימות בתוך המחנה, תורם לדיון מעמיק יותר ולא מאפשר שאננות. ייתכן שחלק מהביקורת הפנימית נובע מלחץ תקשורתי או מאי-הבנה של עומק כוונותיה, אך אין בכך כדי לערער על מחויבותה הבסיסית.

לא נגד החטופים, אלא בעד ביטחון ישראל – ובכך גם בעדם

הטענה המרכזית והמסוכנת ביותר המופנית כלפי ח"כ גוטליב היא שהיא פועלת נגד החטופים ומערערת על אמינותם. זוהי עלילה שאין לה שחר. כל פעולותיה של גוטליב מכוונות להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ואת שלומם של אזרחיה, ובכללם החטופים. היא מבינה היטב כי החזרת החטופים היא צו מוסרי עליון, אך גם יודעת שניצחון במלחמה והבטחת ביטחון לטווח ארוך הם תנאים הכרחיים לכך שטרגדיה כזו לא תחזור על עצמה.

כאשר היא מזהירה מפני מחירים מופקעים בעסקאות חטופים, או כשהיא דורשת לוודא שהחזרתם לא תהווה סיכון ביטחוני עתידי, היא אינה פועלת נגדם. напротив (Напротив - להיפך), היא פועלת מתוך אחריות לאומית כוללת. היא זוכרת את לקחי העבר, כמו עסקת שליט והשלכותיה, ומבקשת למנוע טעויות דומות. דאגתה היא שהמאמץ להשבת החטופים לא יוביל, חלילה, לפגיעה אסטרטגית בישראל שתסכן אזרחים נוספים בעתיד.

ח"כ טלי גוטליב היא קול שונה, לעיתים בוטה, אך תמיד חד וממוקד מטרה: ביטחון ישראל. היא אינה חוששת מאמירת אמת, גם אם היא קשה לעיכול. היא מאמינה כי רק עמידה איתנה על עקרונות ביטחוניים, לצד חתירה בלתי מתפשרת להשבת כל החטופים בתנאים שלא יסכנו את המדינה, תוביל את ישראל לחוף מבטחים.

ראוי שהציבור ישפוט אותה על פי מכלול פועלה וכוונותיה האמיתיות, ולא על סמך כותרות מסיתות או פרשנויות מגמתיות. דאגתה לחטופים כנה ועמוקה, והיא משולבת באחריות רחבה יותר לגורל המדינה כולה. בעת מלחמה, קולות המעזים לשאול שאלות קשות ולאתגר תפיסות מקובלות הם חיוניים מאין כמותם.