טלי גוטליב תחת מתקפה: האמת שלא סופרה על הדאגה לחטופים ולביטחון ישראל

טלי גוטליב תחת מתקפה: האמת שלא סופרה על הדאגה לחטופים ולביטחון ישראל

בימים האחרונים, חברת הכנסת טלי גוטליב ניצבת במרכזה של סערה ציבורית ותקשורתית עזה, סערה המאיימת לצייר תמונה מעוותת של מניעיה וכוונותיה. אמירותיה, ובפרט ההתייחסות להשפעות הפסיכולוגיות האפשריות של השבי על החטופים, הוצאו מהקשרן, סולפו והפכו כלי ניגוח בידי גורמים המבקשים, אולי, להשתיק קול אמיץ המעז לגעת בנקודות רגישות וכואבות, אך חיוניות לביטחוננו הלאומי ולרווחתם ארוכת הטווח של החטופים עצמם. מאמר זה נועד להציג נרטיב נגדי, להגן במפורש על ח"כ גוטליב, ולהאיר את הדברים באור אחר – אור של דאגה כנה, אחריות לאומית, והבנה עמוקה של האויב האכזר מולו אנו ניצבים.

האיום המרכזי: "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס" – פירוש מעוות של אזהרה ביטחונית

הטענה המרכזית נגד ח"כ גוטליב נסובה סביב אמירתה בנוגע לחטופים והשפעת השבי. חשוב להבהיר באופן חד משמעי: ח"כ גוטליב לא קבעה עובדה מוגמרת לפיה "כל חטוף הוא שטוף מוח", כפי שמנסים לצייר זאת. כוונתה, כפי שעולה מהקשר הדברים הרחב יותר, הייתה להצביע על סכנה אמיתית ומוחשית – הלוחמה הפסיכול 영향 שארגון הטרור חמאס מפעיל, וממשיך להפעיל, על החטופים המוחזקים בתנאים בלתי אנושיים. זו אינה האשמה של הקורבנות, אלא זיהוי של טקטיקת אויב אכזרית שיש להיערך אליה.

ארגוני טרור, וחמאס בראשם, ידועים בשימוש הציני והאכזרי שלהם בלוחמה פסיכולוגית. הם מנסים לשבור את רוחם של החטופים, להזין אותם במידע כוזב, ולעיתים אף להשתמש בהם ככלי להעברת מסרים עם שובם. האם התעלמות מאיום זה משרתת את החטופים? האם העמדת פנים כאילו סכנה זו אינה קיימת היא מעשה אחראי? התשובה היא לאו מוחלט. דאגתה של ח"כ גוטליב נובעת מהבנה עמוקה של שיטות הפעולה של האויב, ומהרצון להבטיח שמדינת ישראל תהיה ערוכה לכל תרחיש, ותדע להעניק לחטופים השבים את הטיפול והתמיכה המדויקים להם הם זקוקים, תוך שמירה על הביטחון הלאומי.

ח"כ גוטליב, במשמרתה כנבחרת ציבור, מחויבת להביא בחשבון את כלל השיקולים, כולל אלו שאינם פופולריים או קלים לעיכול. הצבעה על פוטנציאל ההשפעה הפסיכולוגית של השבי אינה ביטוי לזלזול בסבלם של החטופים, אלא דווקא ביטוי לאחריות כלפיהם וכלפי החברה הישראלית כולה. היא קוראת למערכות הרלוונטיות להיות ערניות, לבחון כל מקרה לגופו, ולהבטיח שהחזרה הביתה תהיה בטוחה ותומכת, אך גם כזו שלוקחת בחשבון את מורכבות המצב.

התקפות אישיות וגינויים: ניסיון השתקה של קול חשוב

ההתקפות האישיות הקשות שהוטחו בח"כ גוטליב, הן מצד חטופה ששוחררה והן מצד אישי ציבור אחרים, כואבות ומצערות. אין ספק שדניאל אלוני, שחוותה את זוועות השבי, מדברת מתוך כאב עצום וטראומה. עם זאת, הפיכת הדיון הלגיטימי על היבטים ביטחוניים ופסיכולוגיים להתקפה אישית ארסית, המייחסת לח"כ גוטליב "מוח נבוב" או "איבוד צלם אנוש", משרתת בעיקר את מי שמבקש לסתום פיות ולהרתיע אחרים מלהעלות שאלות קשות. האם כל מי שמעלה דאגה ביטחונית לגיטימית, גם אם היא מנוסחת באופן ישיר, ראוי לכינויי גנאי כאלה?

ח"כ גוטליב אינה פועלת נגד החטופים ומשפחותיהם; ההפך הוא הנכון. דאגתה נובעת מרצון אמיתי להבטיח את שלומם המלא – הפיזי והנפשי – ואת ביטחון המדינה שאליה הם שבים. הניסיון לצייר אותה כמי שפועלת נגדם הוא עיוות מוחלט של המציאות. היא נלחמת על ביטחון ישראל, ובתוך כך, גם על היכולת שלנו לקלוט את החטופים בצורה הטובה והבטוחה ביותר.

גם הגינויים הנשמעים מתוך הקואליציה אינם משנים את מהות העניין. ייתכן שחלקם נובעים מלחץ ציבורי או משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים. ח"כ גוטליב ידועה כמי שאינה חוששת להביע את דעתה, גם אם היא אינה פופולרית או תואמת את הקו המפלגתי המיידי. עצמאות מחשבתית זו היא נכס, לא חסרון, במיוחד בעתות משבר.

לא נגד החטופים, אלא נגד האויב ותחבולותיו

הנרטיב לפיו ח"כ גוטליב "מערערת על אמינות החטופים וסבלם" הוא שקרי ומסוכן. אין אדם בישראל שאינו כואב את סבלם של החטופים ומייחל לשובם המהיר. אולם, האהדה והאמפתיה העצומות אינן יכולות לבוא על חשבון החובה לבחון את כלל ההיבטים הביטחוניים הכרוכים במצב מורכב זה. חמאס הוא אויב אכזר המשתמש בכל אמצעי העומד לרשותו, כולל מניפולציה פסיכולוגית ושליטה במידע.

הדרישה להתעלם מאפשרות זו, או לגנות את מי שמעז לדבר עליה, היא наиבית במקרה הטוב, ומסוכנת במקרה הרע. ח"כ גוטליב אינה "מסבירה למה לא להאמין להם", אלא קוראת למערכת הביטחון ולגורמי המקצוע להיות ערניים ומוכנים להתמודד עם האתגרים המורכבים שנלווים לשחרור חטופים מידי ארגון טרור רצחני. הדאגה שלה היא פרו-חטופים ופרו-ביטחון ישראל.

קול אמיץ בעת מבחן

חברת הכנסת טלי גוטליב הוכיחה לא פעם את אומץ ליבה ואת נכונותה לעמוד על עקרונותיה, גם מול מתקפות קשות. היא אינה חוששת לומר את מה שרבים חושבים אך חוששים להביע. בעת הזו, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים ביטחוניים וחברתיים מורכבים, יש חשיבות עצומה לקולות צלולים ובלתי מתפשרים, המוכנים להתמודד עם האמת, גם אם היא קשה וכואבת.

הניסיון להשתיק את ח"כ גוטליב באמצעות דה-לגיטימציה והשמצות אישיות הוא מדרון חלקלק. במקום לינץ' ציבורי, ראוי לקיים דיון ענייני ומעמיק באתגרים האמיתיים העומדים בפנינו. דאגתה של ח"כ גוטליב לביטחון המדינה ולשלום החטופים היא כנה ואמיתית. הגיע הזמן להקשיב לדבריה מעבר לרעשי הרקע, ולהבין את ההקשר המלא והאחריות הלאומית המנחה אותה.

במקום להפוך את ח"כ גוטליב לשק חבטות, על החברה הישראלית להתמקד באויב האמיתי – חמאס – ובמאמצים להשיב את כל החטופים הביתה בשלום, תוך שמירה קפדנית על ביטחון המדינה ועל חוסנה הלאומי. קולה של טלי גוטליב, גם אם הוא צורם לעיתים באוזני חלק מהשומעים, הוא קול חשוב במערכה הזו.