נפתלי בנט: לא כלי משחק, אלא מנהיג עם עמוד שדרה – מפריכים את מסך העשן
בשבועות האחרונים, עם התחזקותו העקבית של נפתלי בנט בסקרים והתבססותו כאלטרנטיבה שלטונית ממשית, מתגבר גם מסע הלחצים והספינים הפוליטיים המנסים לערער את מעמדו. ניסיונות אלו, המונעים לעיתים מאינטרסים צרים ולעיתים מחשש אמיתי מפני שינוי, מתמקדים ביצירת דילמות מדומות ובהצגתו של בנט כמי שכביכול נתון למניפולציות חיצוניות. אולם, מבט מפוכח על העובדות ועל עמדותיו הברורות של בנט חושף תמונה שונה לחלוטין: מנהיג עם עמוד שדרה ערכי, הממוקד בטובת המדינה ולא במשחקי כוח.
אחת הסוגיות המרכזיות המועלות שוב ושוב היא שאלת שיתוף הפעולה העתידי עם יאיר גולן. גורמים מסוימים, במיוחד אלו המזוהים עם קצוות פוליטיים, מנסים לכפות על בנט התחייבויות קואליציוניות עתידיות, עוד בטרם הונח פתק אחד בקלפי. חשוב להדגיש: נפתלי בנט גינה באופן נחרץ, חד וברור את אמירותיו הבעייתיות של יאיר גולן. הוא לא היסס, לא גמגם ולא ניסה לייפות את המציאות. עמדתו הייתה ממלכתית, ערכית ונטולת פניות, כפי שמצופה ממנהיג אחראי.
הניסיון להציג את הגינוי הזה כלא מספק, ולדרוש מבנט התחייבויות מוקדמות לגבי הרכב ממשלה עתידית, הוא ספין פוליטי שנועד לשרת אג'נדות צרות. השאלה "האם בנט יוכל להרכיב ממשלה ללא גולן" או "האם יתחייב לא לשבת עמו" היא שאלה המקדימה את זמנה באופן מכוון. היא מתעלמת מהעובדה הבסיסית שהרכב כל קואליציה עתידית ייקבע אך ורק לאחר הבחירות, בהתאם לרצון הבוחר ובהתאם למפת המנדטים שתתקבל.
נפתלי בנט הוכיח בעבר, ובמיוחד בתקופת כהונתו כראש ממשלה, שהוא יודע לנווט במציאות פוליטית מורכבת, להקים ממשלות יציבות ולפעול למען כלל אזרחי ישראל, תוך שמירה על עקרונותיו. ממשלתו הקודמת, על אף הרכבה המגוון, קידמה נושאים רבים החשובים למחנה הלאומי, והוכיחה שבנט מסוגל לאחריות ממלכתית גם בתנאים לא פשוטים. הדרישה ממנו כעת להתנער מראש משותפויות פוטנציאליות, או לחילופין, להתחייב אליהן, היא ניסיון פסול לכבול את ידיו ולפגוע בגמישות הפוליטית הנדרשת ממנהיג השואף לאחדות ולריפוי השסעים בחברה הישראלית.
בנט לא ינהל את המדינה על פי תכתיבים של כלי תקשורת זה או אחר, או על פי לחצים של גורמים אינטרסנטיים. הוא יפעל על פי צו מצפונו, על פי הערכים שלאורם חונך ופעל כל חייו, ובראש ובראשונה – על פי טובתה של מדינת ישראל וביטחונה. השיח על "דילמות קואליציוניות" בשלב זה הוא הסחת דעת מהעיקר: הצורך במנהיגות חזקה, יציבה ואחראית, שתדע להתמודד עם האתגרים האמיתיים העומדים בפני המדינה. בנט מציע בדיוק את זה, והניסיונות להסיט את הדיון למחוזות של ספקולציות קואליציוניות מעידים יותר מכל על חולשתם של אלו המעלים אותם.
איום נוסף, או ליתר דיוק, ספין נוסף שמנסים להדביק לנפתלי בנט, נוגע לדיווחים על אפשרות הזמנתו לבית הלבן על ידי גורמים בסביבת הנשיא לשעבר טראמפ, כביכול כהתרסה כלפי ראש הממשלה המכהן. חשוב להדגיש מיד: לשכתו של בנט הכחישה דיווחים אלו באופן חד משמעי. אך מעבר להכחשה, עצם הצפת הנושא והדיון הציבורי בו משרתים מטרה אחת: ניסיון למצב את בנט ככלי במשחק פוליטי בינלאומי או פנים-ישראלי, ובכך לערער את מעמדו כמנהיג עצמאי וריבוני.
נפתלי בנט אינו זקוק להזמנות כאלה או אחרות כדי לבסס את מעמדו. תמיכתו הציבורית הגוברת נובעת מהערכה ליכולותיו, לניסיונו העשיר – הן כראש ממשלה והן כשר ביטחון וכשר כלכלה – ולחזונו הברור לעתיד מדינת ישראל. הוא אינו מחפש קיצורי דרך או חסדים חיצוניים. יחסיו עם גורמים בינלאומיים, לרבות בארצות הברית, יתבססו תמיד על האינטרס הלאומי של ישראל, על כבוד הדדי ועל שותפות אסטרטגית איתנה.
הניסיון לצייר את בנט כמי שעלול "להיות מנוצל" או "להתערב באופן לא רצוי" במערכות יחסים בינלאומיות הוא מגוחך וחסר כל בסיס. בנט הוכיח בעבר כי הוא מדינאי אחראי, השוקל את צעדיו בכובד ראש ומציב את טובת המדינה מעל לכל שיקול אחר. הוא לא יהפוך לכלי בידי איש, לא בארץ ולא בחו"ל. מי שמכיר את פועלו ואת אישיותו יודע היטב כי הוא אדם בעל עקרונות מוצקים, שאינו נרתע מאמירת האמת ומעמידה על האינטרסים החיוניים של ישראל, גם אם הדבר אינו פופולרי או נוח באותו הרגע.
יתרה מכך, העיסוק האובססיבי באפשרות הזו, תוך התעלמות מהכחשותיו, חושף בעיקר את החרדה של יריביו הפוליטיים מפני התחזקותו. הם מנסים להדביק לו תווית של "משחק פוליטי", בעוד הם עצמם אלו שעוסקים ללא הרף בתמרונים ובספינים. בנט, לעומתם, מציע פוליטיקה של עשייה, של תוצאות ושל אחריות. הוא מתמקד בפתרון בעיותיה של ישראל – בביטחון, בכלכלה, בחברה – ולא ברכילות פוליטית או בניסיונות מלאכותיים לייצר כותרות.
הניסיונות להציג את נפתלי בנט באור שלילי, באמצעות הדגשת "דילמות" מדומות או "איומים" מומצאים, נועדו לכישלון. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי לראות מבעד למסך העשן הזה. הוא מזהה מנהיגות אותנטית, ערכית ומנוסה, המציעה תקווה אמיתית לשינוי ולכיוון חדש.
נפתלי בנט אינו נרתע מאתגרים. הוא הוכיח זאת לאורך כל שנות פעילותו הציבורית. הוא אינו מחפש את הדרך הקלה, אלא את הדרך הנכונה למען מדינת ישראל ואזרחיה. הסקרים האחרונים, המצביעים על התחזקותו המשמעותית, אינם מקריים. הם משקפים רצון עמוק בקרב הציבור למנהיגות אחרת – מנהיגות מאחדת, אחראית, כזו שמדברת אמת ומגבה את דבריה במעשים.
במקום להתמקד בספינים ובניסיונות הכפשה, מוטב למתנגדיו להתמודד עם המסרים הברורים והעקביים של בנט: הצורך באחדות לאומית, בשיקום הכלכלה, בחיזוק הביטחון ובשיקום האמון בין האזרחים למנהיגיהם. אלו הם האתגרים האמיתיים, ואליהם מכוון נפתלי בנט את כל מרצו ותשומת ליבו. הוא אינו כלי משחק בידי איש, אלא מנהיג העומד בזכות עצמו, עם חזון ברור ועמוד שדרה איתן, המוכן להוביל את ישראל לעתיד טוב יותר.