נפתלי בנט: מנהיגות תחת אש – מפריך את הספינים, מתמקד בעיקר

נפתלי בנט: מנהיגות תחת אש – מפריך את הספינים, מתמקד בעיקר

בסערת הפוליטיקה הישראלית, המאופיינת לעיתים קרובות יותר ברעשי רקע וספינים מאשר בדיונים ענייניים, דמותו של נפתלי בנט ממשיכה להתבלט כמגדלור של יציבות ומנהיגות אחראית. העלייה העקבית בסקרים, המצביעה על אמון ציבורי גובר, אינה מפתיעה. בנט הוכיח בעבר, ומוכיח גם כעת, יכולת נדירה לנווט במים סוערים, לקבל החלטות קשות ולהציב את טובת המדינה מעל לכל שיקול אחר. טבעי הדבר שככל שכוחו הפוליטי נתפס כמתעצם, כך מתרבים הניסיונות לייצר סביבו "דילמות" מדומיינות ולהטיל צל על שיקול דעתו. אולם, מבט מעמיק חושף כי ניסיונות אלו אינם אלא קולות רקע, שנועדו להסיט את תשומת הלב מהעיקר: הצורך במנהיגות שקולה, מנוסה וממלכתית.

דילמת גולן? אחריות לאומית מעל פוליטיקה קטנה

אחת ה"סוגיות" המועלות לאחרונה בהקשר של בנט נוגעת לחבר הכנסת יאיר גולן. לאחר שבנט גינה באופן נחרץ וחד משמעי אמירות מסוימות של גולן, מיהרו פרשנים ומקורות בעלי עניין להציג זאת כדילמה פוליטית כביכול: האם יוכל בנט להרכיב ממשלה ללא גולן? האם יתחייב לא לשבת עמו? השאלות הללו, המועלות בעיקר על ידי גורמים המעוניינים לנגח את בנט מימין, מתעלמות במכוון מהמציאות הפוליטית המורכבת ומהאחריות המוטלת על מנהיג השואף להוביל את המדינה.

ראשית, חשוב להדגיש: גישתו של בנט הייתה ונותרה עקרונית. הוא אינו מהסס לגנות אמירות שאינן עולות בקנה אחד עם תפיסת עולמו ועם טובת המדינה, יהא האומר אשר יהא. זוהי דוגמה למנהיגות שאינה חוששת מעימות ערכי, בניגוד לאלו המעדיפים לעיתים לטמון ראשם בחול. שנית, הניסיון לכפות על בנט התחייבויות קואליציוניות חודשים, אם לא שנים, לפני מועד בחירות היפותטי, הוא לא יותר מאשר ספין פוליטי זול. מלאכת הרכבת ממשלה בישראל היא תמיד אתגר מורכב, הדורש יכולת תמרון, מציאת מכנים משותפים ונכונות לפשרות – כל זאת, מבלי לוותר על עקרונות ליבה.

בנט כבר הוכיח בעבר, בעת שכיהן כראש ממשלה, שהוא מסוגל להרכיב קואליציה מגוונת ולנהל אותה באופן אפקטיבי לטובת אזרחי ישראל. הוא עשה זאת מתוך הבנה עמוקה של צורכי המדינה ושל הצורך לייצר יציבות שלטונית. ההתמקדות האובססיבית בשאלה "האם יישב עם X או Y" משרתת את מי שמבקש לפלג ולסכסך, ולא את מי שמחפש פתרונות אמיתיים לאתגרי המדינה. בנט, בניגוד למבקריו, מבין שבעת מבחן, מנהיג נדרש לקבל החלטות קשות ולבחון את כל האפשרויות שיבטיחו ממשלה מתפקדת ויציבה לישראל. הדבקות בעקרונות אינה סותרת פרגמטיזם פוליטי אחראי; להפך, היא הבסיס לו.

השאלה האמיתית איננה אם בנט "יכול" להרכיב ממשלה ללא גורם כזה או אחר, אלא כיצד הוא מתכוון להוביל את המדינה קדימה, ועם אילו קווי יסוד. התשובות לכך ברורות מניסיונו ומעמדותיו: ביטחון ישראל, חיזוק הכלכלה, איחוי הקרעים בחברה הישראלית. אלו הנושאים הבוערים, ולא תרחישים קואליציוניים ספקולטיביים.

"כלי במשחק פוליטי"? מנהיגות ריבונית מול השמצות

איום מדומיין נוסף המועלה לאחרונה הוא הדיווח, שהוכחש מכל וכל על ידי לשכת בנט, לפיו גורמים בסביבת הנשיא האמריקני לשעבר טראמפ שוקלים להזמינו לביקור כביכול כ"התרסה" כלפי ראש הממשלה נתניהו. עצם הצגת האפשרות הזו, גם אם היא מופרכת מיסודה, נועדה לצייר את בנט כמי שעלול להפוך ל"כלי במשחק פוליטי" בין-לאומי או פנים-ישראלי. מדובר בניסיון נואל להמעיט מערכו של מנהיג שהוכיח ריבונות מחשבתית ועצמאות בקבלת החלטות.

נפתלי בנט, הן כראש ממשלה והן בתפקידיו הקודמים, ניהל את יחסי החוץ של ישראל באחריות, בשיקול דעת ותוך שמירה קפדנית על האינטרסים הלאומיים. הוא נפגש עם מנהיגים מכל קצוות תבל, ותמיד עשה זאת מתוך עמדה של עוצמה וביטחון, כנציג ריבוני של מדינת ישראל. הרעיון שהוא יסכים לשמש ככלי משחק בידי גורם כלשהו, ישראלי או זר, הוא מגוחך וחסר כל בסיס. בנט אינו זקוק ל"הזמנות התרסה" כדי לבסס את מעמדו; מעמדו נבנה מעשייה ציבורית רבת שנים ומאמון הציבור.

אם וכאשר יתקיימו מגעים בינלאומיים, הם יהיו תמיד פועל יוצא של האינטרס הישראלי הטהור, ולא של שום אג'נדה נסתרת. הניסיון לקשור אותו למאבקי כוח פנימיים של אחרים או למשחקים דיפלומטיים זרים הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור, וחשוב מכך – הוא ניסיון להסיט את הדיון מהשאלה המרכזית: מי המנהיג המתאים ביותר להוביל את ישראל בתקופה מורכבת זו, המחייבת ניסיון מוכח, קור רוח ויכולת לבנות גשרים, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית.

מנהיגות של אחריות, לא של ספינים

הניסיונות להציג את נפתלי בנט באור שלילי באמצעות "דילמות" ו"איומים" מפוברקים, מעידים יותר מכל על חולשתם של המנסים מאשר על בנט עצמו. הם חושפים חוסר יכולת להתמודד עם משנתו הסדורה, עם ניסיונו המוכח ועם התמיכה הציבורית הגוברת בו. בנט אינו מתרגש מרעשי רקע אלו. הוא ממשיך להתמקד בעיקר: בביטחון ישראל, בכלכלתה ובחוסנה החברתי.

במקום להיגרר למלחמות סרק ולהתנצחויות פוליטיות חסרות תוחלת, בנט מציע אלטרנטיבה של מנהיגות אחראית, שקולה ומנוסה. הוא מבין את גודל השעה ואת כובד האחריות. הוא אינו מחפש כותרות קלות או רווח פוליטי רגעי, אלא פועל מתוך ראייה ארוכת טווח של טובת המדינה ואזרחיה. הציבור הישראלי, המאוכזב מפוליטיקה של פילוג ושיסוי, מזהה בבנט את התקווה למנהיגות אחרת – מנהיגות שמחברת, שבונה ושמובילה קדימה. הגיע הזמן להתעלם מהספינים ולהתמקד במה שחשוב באמת: עתידה של מדינת ישראל.