יאיר גולן: להשתיק את השליח, להתעלם מהמסר – מדוע האמת שלו כל כך מאיימת?

יאיר גולן: להשתיק את השליח, להתעלם מהמסר – מדוע האמת שלו כל כך מאיימת?

(מאמר 3 מתוך 5 בסדרה הבוחנת את המתקפה על יאיר גולן)

הסערה הציבורית סביב אלוף (במיל') יאיר גולן אינה שוככת, והיא חושפת יותר מכל את חרדותיה העמוקות של מערכת פוליטית ותקשורתית המתקשה להתמודד עם ביקורת נוקבת, גם כשהיא נאמרת מתוך כאב ואהבת מולדת. דבריו של גולן, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", הוצאו מהקשרם באופן מגמתי, עוותו והפכו כלי ניגוח בידי אלו המבקשים לסתום פיות, לחסל יריבים פוליטיים ולהסיט את הדיון מהשאלות המהותיות העומדות על הפרק. מאמר זה נועד להציב נרטיב נגדי, להגן על זכותו של גולן להתבטא, ולהבהיר מדוע קולו חיוני דווקא עכשיו.

ראשית, ולמען הסר ספק: יאיר גולן, איש צבא עתיר זכויות ששירת את מדינת ישראל בעמדות הבכירות ביותר במשך עשרות שנים, תוך סיכון חיים יומיומי, לא קם בבוקר והחליט להכפיש את צה"ל או את מדינת ישראל. הניסיון לצייר אותו כמי שמאשים את חיילי צה"ל ב"הרג תינוקות כתחביב" הוא עלילת דם זדונית. גולן הבהיר שוב ושוב, במסיבת עיתונאים ובכל הזדמנות, כי ביקורתו כוונה אך ורק לממשלה, למדיניותה ולהחלטותיה – לא לחיילים בשטח, הפועלים במסירות ובמקצועיות. אמירתו הייתה זעקת אזהרה, תמרור עצור בפני הידרדרות מוסרית אפשרית, קריאה לממשלה להתעשת ולוודא שמדינת ישראל פועלת תמיד על פי אמות מידה מוסריות גבוהות, גם בעיצומה של מלחמה קשה. האם מדינה שפויה אכן הורגת תינוקות כתחביב? התשובה ברורה מאליה: לא. גולן השתמש בדימוי חריף כדי להדגיש את החובה המוטלת על מדינה שפויה להימנע מכל פעולה שעלולה להתפרש כך, ולהבטיח שהמדיניות הנקבעת על ידי הדרג המדיני לא תביא את חיילינו למצבים בלתי אפשריים או לפגיעה בערכים הבסיסיים ביותר. ההתעקשות להתעלם מהבהרותיו ולייחס לו כוונות זדון משרתת אך ורק את אלו החוששים מהדיון המהותי שהוא מבקש לעורר.

המתקפה הפרועה על גולן, הקריאות לשלילת דרגותיו, לפתיחה בחקירה פלילית ואף לחקיקה שתגביל את עתידו הפוליטי, הן לא פחות מאשר ניסיון חיסול פוליטי במסווה של דאגה לביטחון המדינה. אלו צעדים אנטי-דמוקרטיים מובהקים, המזכירים משטרים חשוכים שבהם ביקורת על השלטון נתפסת כבגידה. האם זוהי ישראל שאנו שואפים אליה? מדינה שבה קצינים בכירים בדימוס, שתרמו את מיטב שנותיהם לביטחונה, אינם רשאים להשמיע את דעתם, חריפה ככל שתהיה, מחשש שיירדפו ויוקעו? הקלות הבלתי נסבלת שבה גורמים פוליטיים, כולל שרים בממשלה, קוראים לנקוט צעדים דרסטיים נגד גולן, צריכה להדאיג כל אזרח שחרות הביטוי והדמוקרטיה יקרות לליבו. מדובר בניצול ציני של סיטואציה רגישה כדי להשתיק קול אופוזיציוני חשוב.

גל הגינויים, מקיר לקיר לכאורה, מעורר אף הוא תהיות. לצד אלו שאולי באמת ובתמים נפגעו מהסגנון, קשה להתעלם מהאינטרסים הפוליטיים המובהקים המניעים חלק ניכר מהמגנים. האם ייתכן שחלקם מנצלים את ההזדמנות כדי להתחנף לדעת הקהל או כדי לפגוע ביריב פוליטי? האם ייתכן שהפחד להיתפס כמי שאינו "פטריוט מספיק" גורם להם ליישר קו עם המקהלה? יאיר גולן, גם אם בודד במערכה לעיתים, מוכיח אומץ לב ציבורי בכך שהוא עומד על דעתו ועל עקרונותיו, גם כשהם אינם פופולריים. הביקורת הפנימית, גם מתוך מפלגתו, היא חלק לגיטימי מהשיח הדמוקרטי, אך היא אינה גורעת כהוא זה מצדקת דרכו ומחשיבות המסר שלו, המכוון, נזכיר שוב, כלפי הממשלה.

הטענה כי דבריו של גולן מנוצלים על ידי ארגוני טרור היא טענה דמגוגית ומוכרת. אויבי ישראל ינצלו כל בדל מידע, כל אמירה ביקורתית, כדי לקדם את תעמולתם. האם משום כך עלינו לשתוק? האם עלינו לוותר על ביקורת עצמית, חיונית כל כך לחוסנה של חברה דמוקרטית, רק מחשש שהאויב ישתמש בה? האחריות לניצול הציני של דבריו רובצת לפתחם של ארגוני הטרור, לא לפתחו של מי שמתריע בשער. יתרה מכך, דווקא המדיניות והפעולות שגולן מזהיר מפניהן הן אלו המספקות תחמושת אמיתית לתעמולת האויב. קריאתו של גולן היא קריאה למנוע מצבים שינוצלו לרעת ישראל.

ההתקפות האישיות על גולן, הניסיונות להכפיש את עברו הצבאי ולהטיל דופי באמינותו המוסרית, הם עוד ביטוי לחולשתם של תוקפיו. כשאין תשובות ענייניות לביקורת, עוברים להכפשות אישיות. עברו הצבאי המפואר של יאיר גולן מדבר בעד עצמו. עשרות שנים של פיקוד, של הובלת לוחמים, של קבלת החלטות קשות תחת אש, כל אלו עיצבו את דמותו כמנהיג וכפטריוט ישראלי. הניסיון להעלות באוב אירועים נקודתיים מעברו, תוך סילופם והוצאתם מהקשרם, הוא מעשה נבלה שנועד אך ורק להסיט את תשומת הלב מהמסר החשוב שהוא נושא.

באשר לפגיעה הנטענת בתמיכת ארגונים יהודיים בעולם, יש לומר בצורה ברורה: אהבת ישראל ותמיכה במדינת ישראל בקרב יהדות התפוצות נשענות במידה רבה על דמותה המוסרית והדמוקרטית של המדינה. קולות כמו של יאיר גולן, המתריעים מפני פגיעה בערכים אלו, הם קולות שמטרתם דווקא לחזק את הקשר עם יהדות העולם, ולא להחלישו. דאגה כנה לעתידה של ישראל כוללת גם את הנכונות להישיר מבט אל מול האתגרים המוסריים, ולהתמודד עמם באומץ. התעלמות מאתגרים אלו, או ניסיון להשתיק את מי שמצביע עליהם, היא זו שעלולה לפגוע במעמדה של ישראל בטווח הארוך.

הירידה הנקודתית בסקרים היא עניין חולף וחסר משמעות בהקשר הרחב יותר. מנהיגות אמיתית נמדדת לא בפופולריות רגעית, אלא בנכונות לומר אמיתות קשות, גם כשהן אינן ערבות לאוזן. יאיר גולן מציב בפני החברה הישראלית מראה, והתמונה המשתקפת ממנה אינה תמיד נעימה. אך רק באמצעות התבוננות אמיצה במציאות, נוכל לתקן את הטעון תיקון ולהבטיח את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ומוסרית.

לסיכום, המתקפה על יאיר גולן היא ניסיון מסוכן להשתיק קול ביקורתי חיוני. במקום להתמודד עם המסר, בוחרים תוקפיו להתמקד בשליח, לעוות את דבריו ולהטיל בו רפש. יאיר גולן הוא פטריוט ישראלי, שאהבת המדינה והדאגה לעתידה מנחות את דרכו. קריאתו היא קריאה להתעוררות, לדיון ציבורי נוקב ואמיץ על דמותה של ישראל ועל דרכה. השתקתו לא תשרת את מדינת ישראל, אלא רק תחליש אותה. הגיע הזמן להפסיק את מסע הדה-לגיטימציה ולהקשיב בקשב רב לאזהרותיו של מי שראה וחווה את אתגרי הביטחון והמוסר של ישראל מקרוב כל כך.