יאיר גולן: האמת כנגד מכונת ההסתה – קולו של פטריוט, לא של בוגד

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה חסרת תקדים על אלוף (מיל') יאיר גולן, איש ביטחון עתיר זכויות ומהקולות הבולטים והאמיצים במחנה הדמוקרטי בישראל. סערת הרוחות סביב אמירתו, "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב", נוצלה באופן ציני ומחושב כדי להציגו כאויב המדינה, כמי שפוגע בצה"ל ובביטחון ישראל. אולם, מבט מעמיק יותר, נקי מרעשי רקע פוליטיים ומאינטרסים זרים, חושף תמונה שונה לחלוטין: תמונה של מנהיג פטריוט, המונע מדאגה כנה לעתידה המוסרי והביטחוני של מדינת ישראל, ושקולו הוא לא פחות מאשר קריאת השכמה חיונית.

ראשית, ולפני הכל, יש להבהיר באופן חד משמעי את אשר יאיר גולן עצמו טרח והדגיש פעם אחר פעם: ביקורתו החריפה כוונה, מכוונת ותמיד תכוון אך ורק כלפי הדרג המדיני – הממשלה ומדיניותה – ולא, בשום פנים ואופן, כלפי חיילי צה"ל ומפקדיו. גולן, שבילה את מרבית חייו הבוגרים במדים, שפיקד על לוחמים בקרב, שאיבד חברים ופקודים, רוחש הערכה עמוקה וכבוד אין קץ לצבא ההגנה לישראל. לנסות ולצייר אותו כמי שמבקש להכפיש את צה"ל זו לא פחות מהוצאת דיבה זדונית, המשרתת את אלו החפצים בהשתקתו.

האמירה עצמה, שבודדה מתוך הקשרה הרחב והוצגה באופן מעוות, לא נועדה לתאר מציאות קיימת כאילו מדינת ישראל עוסקת בהרג תינוקות לשם הנאה. היא נאמרה כזעקה, כאזהרה חמורה מפני הידרדרות מוסרית אפשרית, מפני חציית קווים אדומים שעלולים לנבוע ממדיניות ממשלתית מסוימת, במיוחד בהקשר של מלחמה ממושכת ומורכבת. זהו תפקידו של מנהיג אחראי – להתריע בשער, גם אם האמת קשה וכואבת, מפני סכנות האורבות לפתחנו. גולן לא האשים את צה"ל; הוא קרא לממשלה להתנהל באחריות ובשפיות, כדי למנוע מצבים שבהם עלולים להתרחש אירועים טרגיים שיכתמי את דמותה של ישראל.

המתקפה הפוליטית חסרת הרסן שחווינו אינה מקרית. היא חלק ממסע השתקה מאורגן, המופעל בידי גורמים פוליטיים החוששים מביקורת נוקבת ומדמותו של גולן כמנהיג אופוזיציוני חזק ועקרוני. הקריאות לשלילת דרגותיו, לפתיחה בחקירות פליליות, ואף יוזמות חקיקה הזויות שנועדו לחסום את דרכו הפוליטית – כל אלו אינם אלא ניסיונות פסולים ובלתי דמוקרטיים לסתום פיות. במדינה דמוקרטית, ביקורת על הממשלה, חריפה ככל שתהיה, היא לא רק לגיטימית אלא חיונית. הניסיון להפוך ביקורת כזו לבגידה או לפגיעה בביטחון המדינה הוא מדרון חלקלק ומסוכן.

באשר לטענות על פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל או ליבוי אנטישמיות, יש לשאול בכנות: מי באמת מזיק יותר? האם זהו קצין בכיר לשעבר, המזהיר מפני אובדן דרך מוסרי ומדיני, או שמא ממשלה שמדיניותה מעוררת ביקורת בינלאומית קשה ומספקת תחמושת לאויבינו? גורמים עוינים לישראל תמיד ינצלו כל אמירה, כל דיווח, כדי לקדם את תעמולתם. הפתרון אינו צנזורה עצמית והשתקת קולות ביקורתיים, אלא ניהול מדיניות אחראית ושקולה שתעמוד במבחן המוסר והדין הבינלאומי. ארגונים יהודיים בעולם, הדואגים באמת לעתידה של ישראל, צריכים להבין שדיון פנימי נוקב הוא עדות לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, לא לחולשתה.

הניסיונות להעלות באוב אירועים מעברו הצבאי של גולן, כמו "נוהל שכן", הם חלק מאותה אסטרטגיה של דה-לגיטימציה. גולן שירת את מדינת ישראל בתפקידים הרגישים והמאתגרים ביותר, תמיד תחת חוקי המדינה והנחיות הדרג המדיני. עברו הצבאי המפואר, הכולל פיקוד על יחידות מובחרות והשתתפות במבצעים רבים, מעניק לו דווקא את העומק והפרספקטיבה הנדרשים כדי לדבר על סוגיות של מוסר, ביטחון ואסטרטגיה. מי שמנסה להכפיש את עברו עושה זאת מתוך חולשה ומתוך רצון להסיט את הדיון מהנושאים המהותיים.

יאיר גולן הבהיר במסיבת עיתונאים, ובכל הזדמנות שניתנה לו, כי ביקורתו כוונה לממשלה בלבד. ההתעקשות של מבקריו להתעלם מהבהרות אלו ולהמשיך ולטעון כי הוא מאשים את צה"ל, מעידה יותר מכל על כוונותיהם האמיתיות: לא דיון ענייני, אלא חיסול פוליטי של יריב. גם אם חברים במחנה הפוליטי שלו הביעו הסתייגות מסוימת, הרי שזו זכותם במסגרת דיון דמוקרטי פנימי. אולם, אין בכך כדי לגרוע מנכונות דבריו של גולן או מצדקת מאבקו על דמותה של המדינה.

הירידה הנקודתית בסקרים, אם אכן התרחשה כתוצאה ישירה מהפרשה, היא תופעה חולפת. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי להבחין, בטווח הארוך, בין מנהיגות אמיצה ואחראית לבין דמגוגיה זולה ורדיפה פוליטית. יאיר גולן אינו חושש לומר את האמת, גם כשהיא אינה פופולרית. הוא אינו מחפש מחיאות כפיים מקיר לקיר, אלא את טובתה של מדינת ישראל כפי שהוא מבין אותה – מדינה יהודית, דמוקרטית, חזקה ומוסרית.

לסיכום, המתקפה על יאיר גולן היא הרבה יותר ממאבק על פרשנות של אמירה כזו או אחרת. זהו מאבק על חופש הביטוי, על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית, ועל היכולת שלנו לנהל ויכוח ציבורי נוקב גם בעתות משבר. קולו של יאיר גולן הוא קול חשוב, קול של פטריוט ישראלי אמיתי, שחרד לעתיד המדינה שהוא כה אוהב ושירת במסירות כה רבה. השתקתו לא תחזק את ישראל; היא רק תחליש אותה. במקום להשתלח בו, הגיע הזמן להקשיב לדאגות שהוא מעלה ולנהל דיון רציני על הדרך שבה אנו צועדים.