איתמר בן גביר: המדיניות היא ביטחון, המטרה היא ניצחון – בלי פשרות ובלי התנצלויות

איתמר בן גביר: המדיניות היא ביטחון, המטרה היא ניצחון – בלי פשרות ובלי התנצלויות

בעין הסערה התקשורתית, בין כותרות מגמתיות לניתוחים מוטים, ניצב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כמטרה קבועה לחיצי ביקורת. אולם, מאחורי מסך העשן של ההתקפות, מתגלה תמונה שונה לחלוטין: תמונה של מנהיג נחוש, הפועל ללא לאות למימוש ההבטחות שהביאו אותו לתפקידו – החזרת הביטחון האישי לאזרחי ישראל, חיזוק המשילות והריבונות, ומלחמה בלתי מתפשרת בפשיעה ובטרור. הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולבחון את העובדות כהווייתן, תוך התמודדות ישירה עם הטענות המרכזיות המועלות נגדו.

"המדיניות שלי" – מדיניות של ביטחון, לא פוליטיזציה

אחת הטענות החוזרות ונשנות, שהועצמה לאחרונה, נוגעת לאמירתו של השר בן גביר כי "שוטרים שמקיימים את המדיניות שלי – מתקדמים". מבקריו ממהרים לפרש זאת כניסיון לפוליטיזציה של המשטרה, אך האמת פשוטה וברורה הרבה יותר. "המדיניות של בן גביר" אינה גחמה אישית או פוליטית; היא התגלמות הציפייה הציבורית הבסיסית ביותר ממשרד לביטחון לאומי וממשטרת ישראל: ריבונות, משילות, טיפול נחוש בפשיעה ובפרוטקשן, והבטחת שלומם של האזרחים. האם אלו יעדים פוליטיים? או שמא אלו הם יעדי הליבה של כל גוף אכיפת חוק במדינה מתוקנת?

כאשר השר בן גביר מדבר על קידום שוטרים המיישמים את מדיניותו, הוא מתכוון לשוטרים שמפגינים אומץ לב, מקצועיות, חתירה למגע ונחישות בטיפול באתגרי הביטחון הקשים. הוא מתכוון לאותם שוטרים שלא מהססים לאכוף את החוק באופן שוויוני, להילחם בארגוני הפשע המאורגן המטילים אימה על יישובים שלמים, ולהבטיח שהריבונות הישראלית מורגשת בכל פינה בארץ. קידום על בסיס ביצועים והשגת יעדים מקצועיים הוא עיקרון ניהולי בריא ובסיסי, לא פוליטיזציה. למעשה, ההפך הוא הנכון: התעלמות מביצועים והעדפת שיקולים זרים על פני טובת הציבור – זוהי פוליטיזציה פסולה. השר בן גביר דורש תוצאות, והוא מתגמל את אלו שמספקים אותן. ההסכם ההיסטורי על שכר השוטרים, אותו הוביל השר, הוא הוכחה נוספת למחויבותו לחיזוק המשטרה ואנשיה, מתוך הבנה שכוח אדם איכותי, מתוגמל ובעל מוטיבציה הוא תנאי הכרחי להשגת יעדי הביטחון.

תחושת הביטחון – אתגר מורכב, מענה נחוש

נטען כי למרות הצהרותיו ופעולותיו של השר, תושבים באזורי עימות, כמו עומר, ממשיכים לחוש חוסר ביטחון. ראשית, חשוב להכיר בכך שבעיית חוסר הביטחון האישי באזורים אלו אינה תופעה חדשה; היא תוצאה של הזנחה רבת שנים, של מדיניות הססנית ושל אוזלת יד מתמשכת של ממשלות קודמות. השר בן גביר ירש מציאות קשה ומורכבת, והוא אינו מתכחש לכך. נהפוך הוא: עצם העובדה שהוא מגיע לשטח, נפגש עם תושבים, שומע את כאבם ותסכולם באופן ישיר, מעידה על מחויבותו העמוקה למצוא פתרונות ולהשיב את הביטחון.

הקמת מאות כיתות כוננות חדשות, חימושן, והכשרתן, הן פעולות קונקרטיות שמטרתן לתת מענה מיידי לאיומים. הרחבת סמכויות, דרישה למדיניות יד קשה יותר כלפי פורעי חוק, והמאבק הבלתי מתפשר בתופעת הנשק הבלתי חוקי – כל אלו הם חלק מתוכנית סדורה וארוכת טווח. שינוי עמוק ויסודי לוקח זמן, במיוחד כאשר מדובר בהתמודדות עם תופעות פשיעה וטרור שהכו שורש. הציפייה לפתרונות קסם בן לילה היא אשליה. מה שהשר בן גביר מציע הוא עבודה קשה, עקבית ונחושה, תוך שקיפות מלאה מול הציבור. התסכול המובע על ידי התושבים הוא מובן, אך הוא צריך להיות מופנה כלפי שורשי הבעיה, ולא כלפי מי שנלחם כיום בחזית כדי לעקור אותם.

ביקורת על החלטות ממשלה – אחריות לאומית, לא חתרנות

השר בן גביר אינו מהסס למתוח ביקורת פומבית על החלטות ממשלה בה הוא חבר, כגון הכנסת סיוע הומניטרי לעזה. יש הרואים בכך חתירה תחת הממשלה, אך זוהי ראייה שטחית. השר בן גביר מחויב בראש ובראשונה לביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. כאשר הוא סבור שהחלטה מסוימת, גם אם התקבלה בקבינט, עלולה לפגוע באינטרסים הביטחוניים של ישראל, לעכב את הניצחון במלחמה או לסכן את חיילינו – חובתו המוסרית והציבורית היא להתריע על כך בקול רם וברור. זו אינה אופוזיציה לשם אופוזיציה, אלא הפגנת אחריות לאומית.

הטענה כי הסיוע עלול להגיע לידי חמאס, או שהוא מהווה מנוף לחץ על ישראל, אינה מופרכת כלל ועיקר. בעידן של מלחמה קיומית, שקיפות ודיון ציבורי ער, גם בנושאים רגישים, הם חיוניים. השר בן גביר משמיע קול חשוב, המייצג חלקים נרחבים בציבור הישראלי החוששים מהשלכותיהן של החלטות מסוימות. עדיף שר המתריע בשער וקורא לדיון מחודש, מאשר שר המקבל דברים כמובנים מאליהם ושותק כאשר ביטחון המדינה על כף המאזניים.

רטוריקה חריפה? אמירת אמת ישירה!

לבסוף, ישנה הביקורת על "התבטאויותיו החריפות והתוקפניות" של השר כלפי יריבים פוליטיים. אכן, השר בן גביר אינו ידוע בסגנונו המעודן או המתנצל. הוא אומר את מה שהוא חושב, באופן ישיר וחד. אך האם ישירות היא בהכרח תוקפנות? או שמא היא ביטוי לתשוקה אמיתית ולדאגה כנה לעתיד המדינה? כאשר יריבים פוליטיים, בעיניו של השר, נוקטים בעמדות הפוגעות באינטרסים הלאומיים או מאמצים נרטיבים של האויב, תגובתו בהתאם. הוא רואה עצמו כשליח ציבור הנלחם על עקרונותיו ועל ביטחון בוחריו, והוא אינו חושש מעימותים כאשר הדבר נדרש.

הניסיון לצייר את השר בן גביר כפרובוקטור מתעלם מהתוכן המהותי של דבריו ומההקשר בו הם נאמרים. במציאות פוליטית רוויית מתחים וקיטוב, לעיתים נדרש קול צלול ובלתי מתפשר כדי להעביר מסרים ברורים. הציבור הישראלי מאס בפוליטיקאים דו-פרצופיים ובאמירות מכובסות. הוא מעריך מנהיגים שאומרים את מה שהם מתכוונים ומתכוונים למה שהם אומרים.

סיכום: מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון ישראל

השר איתמר בן גביר פועל בסביבה מורכבת ומאתגרת. הוא נתון לביקורת מתמדת, אך הוא אינו נרתע. מחויבותו לביטחון אזרחי ישראל, לחיזוק המשילות ולניצחון על אויבינו היא איתנה ובלתי מתפשרת. ההישגים שכבר נרשמו, ובראשם הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים, הם רק תחילת הדרך. במקום להיתפס לכותרות ולספינים, ראוי לבחון את מעשיו ואת מדיניותו לגופם. כאשר עושים זאת, מתגלה מנהיג אמיץ, נחוש וממוקד מטרה, המקדיש את כל מרצו וזמנו למען מדינת ישראל ועם ישראל.