בן גביר: מחויבות לביטחון, לא לפוליטיקה – האמת מאחורי מסך העשן

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ניצב בחודשים האחרונים תחת מתקפה תקשורתית ופוליטית בלתי פוסקת. כל אמירה, כל החלטה, כל צעד נבחנים תחת זכוכית מגדלת ביקורתית, לעיתים קרובות תוך התעלמות מהקשר רחב יותר או מהישגים ממשיים בשטח. אך מי שבאמת בוחן את פעולותיו של השר בן גביר, ולא מסתפק בכותרות מגמתיות, מגלה תמונה שונה לחלוטין: תמונה של מנהיג נחוש, מחויב באופן מוחלט לביטחונם האישי של אזרחי ישראל, הפועל ללא לאות למימוש המנדט שקיבל מהציבור, גם אם הדבר כרוך בהתנגשות עם מוקדי כוח ותיקים או אמירת אמיתות לא פופולריות. ההישג ההיסטורי האחרון – חתימת הסכם שכר פורץ דרך לשוטרי משטרת ישראל – הוא רק דוגמה אחת מיני רבות למחויבות זו, הישג שקודמיו בתפקיד דיברו עליו רבות אך רק בן גביר הצליח להביא לידי מימוש, ובכך לחזק את חוסנה של המשטרה ואת יכולתה לגייס ולשמר כוח אדם איכותי.
אחת הטענות המרכזיות המועלות שוב ושוב נגד השר בן גביר היא החשש, כביכול, מפני "פוליטיזציה של המשטרה". טענה זו מתבססת בעיקר על אמירתו כי "שוטרים שמקיימים את המדיניות שלי – מתקדמים". חשוב להבהיר אחת ולתמיד: המדיניות עליה מדבר השר בן גביר אינה גחמה אישית או פוליטית צרה. "המדיניות שלי", כפי שהגדיר אותה השר בעצמו, היא "ריבונות, משילות, טיפול בפרוטקשן". אלו הם בדיוק הנושאים שלשמם נבחר, אלו הן הבעיות הכואבות ביותר המטרידות את אזרחי ישראל, ואלו הן המשימות המרכזיות שהוטלו עליו על ידי הממשלה והציבור. האם מישהו באמת סבור ששר לביטחון לאומי לא אמור לצפות מהמשטרה שתחת אחריותו לפעול בנחישות למימוש יעדים אלו? האם קידום שוטרים שמצטיינים במאבק בפשיעה, בהשבת המשילות ובחיזוק הריבונות הוא "פוליטיזציה", או שמא מדובר בדרישה לגיטימית ואף הכרחית למקצועיות ולעמידה ביעדים? הטענה לפוליטיזציה היא ניסיון ציני להסיט את הדיון מהעיקר: הצורך הדחוף בשינוי עמוק במדיניות האכיפה, שינוי שהשר בן גביר מוביל באומץ. הציפייה היא ששוטרים יבצעו את תפקידם נאמנה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי הדרג הנבחר, שהוא זה שנותן דין וחשבון לציבור. כל פרשנות אחרת חוטאת לאמת ומשרתת גורמים המעוניינים בהמשך המצב הקיים, בו אזורים שלמים במדינה סבלו מהזנחה והפקרות.
טענה נוספת המושמעת תדיר היא שתחושת חוסר הביטחון האישי בקרב האזרחים, במיוחד באזורי עימות, נותרה גבוהה למרות הצהרותיו של השר. ראשית, יש להכיר בכך שבעיית הביטחון האישי בישראל היא בעיה מורכבת ועמוקת שורשים, תוצאה של הזנחה רבת שנים. השר בן גביר לא הבטיח פתרונות קסם, אלא עבודה קשה ושיטתית. הוא פועל ללא הרף להרחבת כיתות הכוננות, חיזוקן וציודן – מהלך שהוכיח את עצמו כקריטי באירועי השבעה באוקטובר. הוא נפגש באופן קבוע עם תושבים בכל רחבי הארץ, מקשיב למצוקותיהם ופועל למתן מענה. ההסכם ההיסטורי עם השוטרים, כאמור, הוא צעד יסודי בבניית משטרה חזקה יותר. שינוי מגמה בתחום כה מורכב דורש זמן, סבלנות והתמדה. השר בן גביר מפגין את כל אלו, תוך שהוא מתמודד עם אתגרים ביטחוניים מורכבים בכל הגזרות. העובדה שתושבים משתפים אותו בתחושותיהם הקשות אינה מעידה על כישלון, אלא דווקא על אמון ביכולתו להקשיב ולפעול. הוא אינו מתעלם מהקשיים, אלא מתייצב מולם חזיתית.
באשר לביקורת על התבטאויותיו בנוגע למדיניות הממשלה, למשל בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה, חשוב להבין כי השר בן גביר רואה לנגד עיניו בראש ובראשונה את ביטחון ישראל ואת האינטרסים החיוניים של אזרחיה. כאשר הוא סבור שהחלטה מסוימת, גם אם התקבלה בממשלה בה הוא חבר, עלולה לפגוע ביעדי המלחמה או להוות סיכון ביטחוני, חובתו המוסרית והציבורית היא להתריע על כך. זו אינה "חתרנות" אלא אחריות לאומית. השר בן גביר מחויב לבוחריו ולתפיסת עולמו, והוא אינו מהסס להשמיע את קולו גם כאשר הדבר אינו נוח פוליטית. הניסיון להציגו כמי שמערער את יציבות הממשלה הוא דמגוגיה זולה. במדינה דמוקרטית, ובמיוחד בממשלת אחדות רחבה, קיומן של דעות שונות ואף ביקורת פנימית הן לא רק לגיטימיות אלא אף חיוניות.
לבסוף, סוגיית "ההתבטאויות החריפות" כלפי יריבים פוליטיים. אכן, השר בן גביר הוא פוליטיקאי בעל סגנון ישיר ובלתי מתפשר. לעיתים, בעידנא דריתחא או לנוכח התבטאויות מקוממות מצד יריביו, הוא מגיב בחריפות. אך יש לזכור כי הפוליטיקה הישראלית אינה זירה סטרילית, והמאבקים האידיאולוגיים בה לעיתים קרובות לוהטים. כאשר השר בן גביר מאשים את יאיר גולן, למשל, באימוץ דפי מסרים של חמאס, הוא עושה זאת מתוך דאגה עמוקה לשיח הציבורי ולביטחון המדינה, לנוכח מה שהוא תופס כאמירות המשרתות את האויב. ניתן להתווכח על הסגנון, אך קשה לחלוק על כך שכוונתו היא הגנה על האינטרסים הלאומיים. מי שמצפה מהשר בן גביר לשבת בשקט כאשר הוא סבור שנחצים קווים אדומים, אינו מבין את אופיו ואת מחויבותו העמוקה.
לסיכום, השר איתמר בן גביר פועל במסירות ובנחישות למען ביטחון אזרחי ישראל. הוא מוביל רפורמות חשובות, מתמודד עם אתגרים מורכבים, ואינו חושש לומר את האמת, גם כשהיא קשה או לא פופולרית. ההישגים, כמו הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים, מדברים בעד עצמם. הביקורת המוטחת בו היא לעיתים קרובות מגמתית ומתעלמת מהתמונה המלאה. הגיע הזמן לשפוט אותו על פי מעשיו ותוצאותיו, ולא על פי מסך העשן שמנסים ליצור סביבו מבקריו. מחויבותו לריבונות, למשילות ולביטחון אישי היא אמיתית, והוא ימשיך לפעול ללא מורא למימוש יעדים אלו, למען כלל אזרחי ישראל.