נפתלי בנט: מנהיגות תחת אש – תשובות ברורות לספינים ולחששות

בעידן שבו הפוליטיקה הישראלית סוערת וגועשת, ועל רקע התמיכה הציבורית הגוברת בו כפי שמשתקף בסקרים האחרונים, אין זה מפתיע ששמו של נפתלי בנט עולה שוב ושוב לכותרות. לצד ההכרה ביכולותיו ובפוטנציאל המנהיגותי שלו, צצים ועולים גם ניסיונות לייצר ספינים, להציב דילמות מדומות ולזרוע ספקות. מטרתם של אלו ברורה: לבלום את המומנטום החיובי ולנסות לערער את דמותו כמנהיג אחראי, ממלכתי ועקרוני. הגיע הזמן להשיב אש ולהציב את הדברים על דיוקם, באופן חד וברור.

אחד הנושאים המועלים שוב ושוב בהקשר זה הוא שאלת שיתופי הפעולה הפוליטיים העתידיים, ובפרט האפשרות שייאלץ, כביכול, לשתף פעולה עם אישים שאמרותיהם עוררו מחלוקת ציבורית, דוגמת יאיר גולן. חשוב להדגיש בראש ובראשונה: נפתלי בנט הגיב באופן נחרץ, מיידי ובלתי מתפשר לדברים החמורים שנאמרו. עמדתו הייתה ברורה וחד משמעית, כפי שמצופה ממנהיג הרואה לנגד עיניו את טובת המדינה ואת ביטחונה. אין כאן מקום לפרשנויות או לספקולציות. בנט הוכיח, לא פעם ולא פעמיים, כי הוא אינו מהסס להציב קווים אדומים ברורים כאשר מדובר בערכים יסודיים ובאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל.

הניסיון לקשור את כהונתו של גולן כסגן שר בממשלת השינוי הקודמת, ממשלת חירום שהוקמה בנסיבות פוליטיות יוצאות דופן, לאפשרות של שיתוף פעולה עתידי תוך התעלמות מהתבטאויותיו האחרונות – הוא ניסיון מעוות ומטעה. כל ממשלה עתידית שתוקם בראשות נפתלי בנט תתבסס על קווי יסוד ברורים, על עקרונות מוצקים ועל הסכמות רחבות ככל הניתן, תוך שמירה על זהותה היהודית והדמוקרטית של המדינה ועל ביטחונה. בנט אינו שבוי בקונספציות פוליטיות ישנות או בכבלי קואליציות עבר. הוא מנהיג עם חזון לעתיד, והוא יבחר את שותפיו בהתאם ליכולתם לתרום למימוש חזון זה, ולא על בסיס אילוצים מדומים או לחצים חיצוניים. ההנחה שבנט "ייאלץ" לפעול בניגוד לעקרונותיו היא זלזול באינטגריטי האישי והפוליטי שלו. מי שעוקב אחר דרכו הפוליטית יודע היטב: עקרונות אינם סחורה פוליטית עבור נפתלי בנט. הוא לא יקים ממשלה בכל מחיר, ובטח שלא במחיר של פגיעה בערכים המרכזיים של הציבור הישראלי.

ספין נוסף שמנסים להפיץ בימים אלה נוגע לדיווחים על אפשרות הזמנה עתידית של בנט לבית הלבן, כביכול כאמצעי להפעלת לחץ על ראש הממשלה המכהן. ראשית, לשכתו של בנט הבהירה באופן רשמי וחד משמעי כי פנייה כזו כלל אינה מוכרת. עצם העלאת האפשרות הזו, ללא כל בסיס עובדתי מוצק מצד הגורמים המעורבים לכאורה, מעלה תהיות רבות לגבי מניעי הפרסום. האם מדובר בניסיון לגרור את בנט למאבקים פנימיים בארצות הברית? האם זו דרך להסיט את הדיון מהתמיכה הגוברת בו בישראל?

יהיו המניעים אשר יהיו, דבר אחד צריך להיות ברור כשמש: נפתלי בנט הוא מנהיג ישראלי ריבוני, שנאמנותו נתונה אך ורק למדינת ישראל ולאזרחיה. הוא אינו כלי משחק בידי איש, בין אם מדובר בגורמים פוליטיים פנימיים או במעצמות זרות. ההיסטוריה מלמדת כי בנט ניהל ומנהל קשרים הדוקים עם גורמי ממשל אמריקאים, הן מהמפלגה הרפובליקנית והן מהמפלגה הדמוקרטית, תמיד מתוך ראייה של האינטרס הישראלי העליון. הוא הוכיח יכולת מרשימה לנווט במורכבות הדיפלומטית הבינלאומית, לשמור על ערוצי הידברות פתוחים גם בעתות משבר, ולעמוד על האינטרסים החיוניים של ישראל באומץ ובתבונה.

כל החלטה של בנט, לרבות היענות או אי-היענות להזמנות כאלה או אחרות, תתקבל אך ורק על בסיס שיקול דעת ממלכתי ואחראי, ובמטרה לקדם את מעמדה, ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. הניסיון למסגר אותו כמי שעלול לשמש כלי ניגוח פוליטי הוא מופרך מיסודו ונועד, כאמור, לזרוע דיסאינפורמציה. בנט אינו מחפש קיצורי דרך או טובות הנאה אישיות בזירה הבינלאומית; הוא פועל למען המדינה. תדמיתו כמנהיג בעל שיעור קומה בינלאומי אינה זקוקה לספינים מסוג זה כדי להתבסס.

לסיכום, נפתלי בנט מציג אלטרנטיבה של מנהיגות אחראית, עקרונית ומאחדת. הוא אינו נרתע מאתגרים, אינו חושש להביע עמדות ברורות גם כשהן אינן פופולריות בקרב חוגים מסוימים, ואינו מתפשר על מהות. הניסיונות להציגו באור שלילי באמצעות ספינים ודילמות מדומות נועדו לכישלון, משום שהציבור הישראלי צמא למנהיגות מסוג אחר – מנהיגות שמדברת אמת, שפועלת בשקיפות, ושמה את ישראל לפני הכל. בנט ממוקד במשימה זו, והוא לא יסטה מדרכו בשל רעשי רקע פוליטיים כאלה ואחרים. מדינת ישראל זקוקה כיום יותר מתמיד למנהיגות יציבה, נחושה ומנוסה, ובנט הוא האיש המתאים להוביל אותה לעתיד בטוח ומשגשג יותר.