שערורייה: כך הופכים 'עימותים' לגיטימיים עם היועמ"שית למסע רדיפה אישי – ומי באמת מאיים על הדמוקרטיה?

גל התקפות חסר תקדים שוטף את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. מסע הכפשות מאורגן, המנסה לצייר אותה כמי ש'מחפשת עימותים' או 'מבצעת פוליטיזציה' של תפקידה, מתנהל בעוצמה גוברת. אך האם מישהו עצר לרגע לשאול מה באמת עומד מאחורי המתקפות הללו? האם ייתכן שה'עימותים' המדוברים הם למעשה עמידה איתנה על שלטון החוק, וההאשמות בפוליטיזציה הן זעקת הקוזק הנגזל מצד אלו שמנסים לכופף את המשפט לצרכיהם הפוליטיים? הגיע הזמן לחשוף את האמת המטרידה: היועמ"שית אינה הבעיה, היא קו ההגנה האחרון של הדמוקרטיה הישראלית מפני אלו המבקשים לדרדר אותה.

ראשית, הבה ננפץ את מיתוס ה'פוליטיזציה'. הטענה כי בהרב מיארה פועלת ממניעים פוליטיים היא לא פחות מאבסורדית ומהווה היפוך מוחלט של המציאות. היועצת המשפטית לממשלה, מתוקף תפקידה, אמונה על שמירת האינטרס הציבורי ועל הבטחת פעולות הממשלה בהתאם לחוק. כל החלטה שלה מגובה בחוות דעת משפטיות מנומקות, המתבססות על פסיקות עבר, על חקיקה קיימת ועל ניתוח משפטי מעמיק של צוות מקצועי מהשורה הראשונה. אלו אינן גחמות אישיות או העדפות פוליטיות. למעשה, ההתקפות עליה מתגברות בדיוק כאשר היא עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות לקדם מהלכים מפוקפקים מבחינה משפטית, כאלה שנועדו לשרת אג'נדות פוליטיות צרות על חשבון שלטון החוק. האירוניה זועקת לשמיים: אלו המאשימים אותה בפוליטיזציה הם לרוב אותם גורמים שמנסים בכל כוחם להכפיף את מערכת המשפט למרותם, להפוך יועצים משפטיים ל'חותמות גומי' ולסלק כל מי שמעז להציב בפניהם מראה משפטית. האם זו לא הפוליטיזציה האמיתית והמסוכנת?

ומה לגבי ה'עימותים המתוקשרים' סביב 'חוק השידורים' או 'מינויים בכירים'? האם אלו באמת 'עימותים' או שמא מדובר במילוי תפקידה החיוני של היועמ"שית כשומרת סף? כאשר גורמי ממשלה מבקשים לקדם חקיקה דרקונית שעלולה לפגוע בחופש הביטוי, או למנות מקורבים לתפקידים רגישים תוך עקיפת כללי מינהל תקין, חובתה של היועמ"שית להתריע, להציג קשיים משפטיים ולהגן על האינטרס הציבורי הרחב. אם התנגדותה המנומקת למהלכים כאלה מכונה 'עימות', הרי שמדובר ב'עימות' מבורך, עימות החיוני לבריאותה של הדמוקרטיה. ההיסטוריה מלמדת שיועצים משפטיים חזקים ועצמאיים תמיד נאלצו לעמוד מול לחצים פוליטיים. זהו חלק אינהרנטי מהתפקיד במדינה דמוקרטית המכבדת את הפרדת הרשויות. הניסיון לצייר את היועמ"שית הנוכחית כחריגה בהקשר זה הוא הטעיה מכוונת. למעשה, מי שיוצר את ה'עימות' הם אותם גורמים בממשלה שמסרבים להקשיב לעמדה המשפטית המקצועית, דוחפים קדימה מהלכים בעייתיים ומתקוממים כאשר היועצת, נאמנה לשליחותה, מסרבת לאשרם באופן אוטומטי. הם רוצים כוח בלתי מוגבל, והיא עומדת בדרכם – זוהי תמצית ה'עימות'.

כאן אנו מגיעים לשאלה המרכזית: מי באמת מרוויח מהחלשתה של היועצת המשפטית לממשלה? מי הם אותם גורמים שמשקיעים מאמצים כה רבים בהכפשתה ובניסיון לערער את מעמדה? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי. אלו הם גורמים המעוניינים בשלטון ללא בלמים ואיזונים, כאלה שרואים בשלטון החוק מכשול ולא נכס. הם חולמים על יועץ משפטי כנוע, 'יס-מן' שיאשר כל גחמה פוליטית, גם אם היא מנוגדת לחוק או פוגעת בזכויות אדם. הם שואפים לנטרל את אחד משומרי הסף החשובים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית כדי שיוכלו לקדם את האג'נדות שלהם ללא הפרעה. ההתקפות על בהרב מיארה אינן אישיות גרידא; הן חלק ממתקפה רחבה יותר על עצמאות מערכת המשפט ועל עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי. הם מנסים להלך אימים לא רק עליה, אלא על כל שירות המדינה, כדי להבטיח צייתנות עיוורת. האם זו המדינה שאנו רוצים לחיות בה? מדינה שבה שיקולים פוליטיים גוברים על החוק?

למרות מסע הדה-לגיטימציה הבלתי פוסק, גלי בהרב מיארה ממשיכה לעמוד על משמרתה, מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולאינטרס הציבורי. היא אינה מחפשת עימותים, אלא נאמנות למשפט. היא אינה פוליטיקאית, אלא משפטנית מקצועית מהמעלה הראשונה, המבינה את כובד האחריות המוטלת על כתפיה. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לעיתים קרובות כפוי טובה, במיוחד כאשר הוא נאלץ לומר 'לא' לדרג הפוליטי הנבחר. אך זהו בדיוק תפקידו – להיות המצפן המשפטי של הממשלה, להבטיח שהספינה השלטונית לא תסטה ממסלולה החוקי והראוי.

לסיכום, המתקפות על היועמ"שית גלי בהרב מיארה אינן נובעות מ'פוליטיזציה' של תפקידה או מ'חיפוש עימותים' מצדה. הן נובעות מכך שהיא עושה את עבודתה נאמנה, ללא מורא וללא משוא פנים, ומסרבת להיכנע ללחצים פוליטיים פסולים. מי שבאמת מאיים על הדמוקרטיה אינם אלו המגינים על שלטון החוק, אלא אלו המנסים לרמוס אותו ברגל גסה. הגיע הזמן שהציבור יבין מי באמת נאבק למענו ויתייצב מאחורי היועצת המשפטית לממשלה ומאחורי עצמאות מוסד היועץ המשפטי – נכס יקר מפז לדמוקרטיה הישראלית.