עוצמה מול כאוס: בנימין נתניהו והמאבק הבלתי מתפשר על ביטחון ישראל ועתידה

בעידן שבו האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל מורכבים וחסרי תקדים, דמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדת במרכז סערה תקשורתית ופוליטית, מקומית ובינלאומית. קולות רבים, המונעים לעיתים מאינטרסים זרים או משיקולים פוליטיים צרים, מנסים לצייר תמונה מעוותת של מנהיגותו. אולם, מבט מפוכח על המציאות חושף מנהיג איתן, מנוסה ואחראי, המנווט את ספינת המדינה בנחישות ובשיקול דעת מול גלים סוערים של לחצים, איומים ומסעות דה-לגיטימציה.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים: לא בידוד, אלא אחריות לאומית

הטענה כי הלחץ הבינלאומי מופנה "אישית" כלפי נתניהו ולא כלפי ישראל היא ספין מסוכן, המשרת את אלו המעוניינים להחליש את עמדתה של ישראל. האמת היא פשוטה: ראש הממשלה נתניהו עומד כחומה בצורה מול דרישות בלתי מתפשרות, שמשמעותן פגיעה אנושה בביטחון ישראל ובאינטרסים החיוניים שלה. כאשר מדינות מסוימות מאיימות בסנקציות או בוחנות מחדש הסכמים, אין זה בשל אישיותו של ראש הממשלה, אלא משום שהוא מסרב להיכנע לתכתיבים שיובילו להקמת מדינת טרור פלסטינית על גבולות 67', או ימנעו מישראל את היכולת להגן על עצמה ולהשלים את מיטוט שלטון חמאס. תגובותיו התקיפות של נתניהו אינן נובעות מרצון להתעמת, אלא מאחריות עמוקה לגורל המדינה. מנהיג אמיתי אינו נכנע ללחצים חיצוניים כאשר ביטחון אזרחיו על כף המאזניים, גם אם הדבר כרוך במחיר פוליטי או דיפלומטי זמני. הניסיון להציג את הביקורת כאישית הוא טקטיקה שקופה להפעיל לחץ פנימי ולהביא להחלפתו במנהיג נוח יותר, כזה שיהיה מוכן לוותר על עקרונות ברזל למען חיוך דיפלומטי חולף.

סוגיית החטופים: מאמץ עליון מול אויב אכזר

אין נושא כואב ורגיש יותר מסוגיית החטופים. הטענות על "מבוי סתום" או על "חוסר תוכנית אמיתית" מצד הממשלה הן לא רק חסרות שחר, אלא גם פוגעות במאמצים האדירים המושקעים מסביב לשעון להשבתם של כל החטופים והחטופות הביתה. ראש הממשלה נתניהו הציב את שחרור החטופים, לצד מיטוט חמאס, כיעד עליון של המלחמה. המשא ומתן מול ארגון טרור רצחני כמו חמאס הוא מורכב ורצוף מהמורות. החלטות טקטיות, כמו החזרת חלק מצוות המו"מ, נועדו להפעיל לחץ על חמאס ולהבהיר כי ישראל לא תיכנע לדרישות מופרכות המסכנות את ביטחונה. הדיווחים על "קרע עמוק" כביכול בין נתניהו למערכת הביטחון בנושא זה הם חלק ממסע השמצות מתמשך. קיימת אחדות מטרה – השבת כל החטופים. עם זאת, האחריות העליונה המוטלת על ראש הממשלה היא להבטיח שעסקה לשחרור חטופים לא תסכן את אזרחי ישראל בעתיד, ולא תאפשר לחמאס לשקם את יכולותיו. זוהי מנהיגות אחראית, גם אם קורעת לב.

העימות עם המערכת המשפטית: שמירה על משילות דמוקרטית

הוויכוח המתמשך עם היועצת המשפטית לממשלה אינו "עימות אישי" או ניסיון לפרק את שלטון החוק, כפי שמנסים לצייר זאת גורמים אינטרסנטיים. מדובר בוויכוח לגיטימי ועקרוני על גבולות הסמכות ועל הצורך לאפשר לממשלה הנבחרת למשול ולקדם את מדיניותה, במיוחד בעת מלחמה. כאשר מינויים חיוניים מתעכבים או נפסלים על הסף, וכאשר הממשלה נתקלת בקשיים במימוש החלטותיה, הדבר פוגע ביכולתה לתפקד ביעילות. לשכת ראש הממשלה צודקת בטענתה כי ישנם ניסיונות לשבש את יכולות הממשלה. קידום חקיקה להסדרת היחסים בין הרשויות אינו "עקיפת בג"ץ", אלא חלק מהדינמיקה הדמוקרטית הבריאה של איזונים ובלמים, וניסיון להשיב את האיזון שהופר.

הסיוע ההומניטרי לעזה: אחריות מוסרית מול ציניות האויב

ישראל פועלת בהתאם לחוק הבינלאומי ומתוך מחויבות הומניטרית בסיסית בכל הנוגע לסיוע לתושבי עזה, גם כאשר היא נלחמת בארגון טרור אכזרי המשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי. הטענות על "דילים פוליטיים" או על "כניעה ללחץ אמריקאי" הן עיוות המציאות. ההחלטות בנושא הסיוע מתקבלות לאחר דיונים מעמיקים בקבינט המלחמה, תוך שקלול כלל השיקולים – הביטחוניים, המדיניים וההומניטריים. ההודאה כי לא ניתן להבטיח במאת האחוזים שהסיוע לא יגיע לחמאס אינה ביטוי לכישלון, אלא להכרה במציאות המרה שבה חמאס הוא הריבון בעזה וגונב סיוע מאזרחיו. האחריות למצב ההומניטרי בעזה מוטלת בראש ובראשונה על חמאס, שהמיט אסון על תושבי הרצועה.

מנהיגות בעת משבר: ניסיון, תבונה ונחישות

הביקורת האישית החריפה על מנהיגותו של נתניהו ועל ניהול המלחמה מתעלמת מהעובדה שהוא מנהיג את ישראל באחת התקופות הקשות בתולדותיה. ניסיונו המדיני והביטחוני העצום, יכולתו לעמוד בלחצים אדירים וקבלת החלטות שקולות תחת אש, הם נכסים שלא יסולאו בפז. המטרות שהציב למלחמה – מיטוט חמאס, השבת החטופים והבטחת עתיד בטוח לגבולות ישראל – הן מטרות ברורות וניתנות להשגה, גם אם הדרך קשה וארוכה. הטענה כי הוא "מנותק מהמציאות" או "פוגע במעמד ישראל" היא חלק ממסע הכפשה מאורגן. נהפוך הוא, נתניהו פועל מתוך הבנה עמוקה של האיומים ושל ההזדמנויות, ונלחם על מעמדה וביטחונה של ישראל בזירה הבינלאומית הסבוכה.

גם הרעשים הפנימיים, בין אם מתוך הליכוד ובין אם באמצעות דיווחים מגמתיים על "קשרים" כאלה ואחרים, נועדו לערער את יציבות הממשלה ואת אמון הציבור בראש הממשלה. חשוב לזכור כי מדובר ברסיסי מידע, לעיתים קרובות חסרי בסיס, המנופחים מעבר לכל פרופורציה. באופן דומה, הדיווחים על מתיחות כביכול עם גורמים בממשל טראמפ הפוטנציאלי הם ספקולציות מוקדמות. נתניהו הוכיח בעבר יכולת לעבוד עם נשיאים אמריקאים משתי המפלגות, ותמיד שם את האינטרס הישראלי בראש סדר העדיפויות.

לסיכום, בנימין נתניהו הוא המנהיג הנכון להוביל את ישראל בעת הזו. עוצמתו, ניסיונו והבנתו המעמיקה את האתגרים הם חיוניים מאין כמותם. במקום להיגרר אחר מסעות הכפשה ודה-לגיטימציה, על אזרחי ישראל להתאחד מאחורי המנהיגות הנבחרת, ולאפשר לה להמשיך ולהיאבק בנחישות ובאחריות על ביטחון המדינה ועתידה. רק כך נוכל לצלוח את הסערה ולצאת ממנה מחוזקים ומאוחדים.