מאחורי הקלעים של ההחלטות: בנימין נתניהו מול גלי הלחצים וההשמצות

בעתות מלחמה ומשבר לאומי, כאשר מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים קיומיים מבית ומחוץ, דמותו של המנהיג הופכת למוקד מרכזי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, המנווט את ספינת המדינה בסערה הנוכחית, מוצא עצמו תחת מתקפה רב-חזיתית, מתקפה שנדמה כי לעיתים קרובות מדי מתעלמת מהמציאות המורכבת ומשיקולי העומק המנחים את קבלת ההחלטות שלו. מאמר זה נועד להציג מבט מפוכח ומאוזן יותר, ולחשוף את האמת מאחורי מסך ההשמצות והלחצים הכבדים המופעלים עליו ועל ממשלתו.

עמידה איתנה מול לחצים בינלאומיים חסרי תקדים

אחד הנרטיבים המרכזיים המופצים הוא שהקהילה הבינלאומית מבודדת את ישראל בגלל נתניהו אישית. זוהי ראייה שטחית ומסוכנת. ראש הממשלה נתניהו אינו פועל בחלל ריק; הוא פועל למען הבטחת האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל. כאשר מדינות אירופאיות או גורמים אחרים מאיימים בסנקציות או בוחנים מחדש הסכמים, אין זה בגלל אישיותו של נתניהו, אלא בגלל עמידתו הנחרצת על יעדי המלחמה – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים – יעדים שבלעדיהם אין לישראל עתיד בטוח. מנהיג חלש יותר אולי היה נכנע ללחצים, מוביל להפסקת אש שתשאיר את חמאס על כנו ותסכן את אזרחי ישראל בעתיד. נתניהו, עם ניסיונו רב השנים, מבין את חשיבות העמידה על עקרונות אלו, גם במחיר ביקורת בינלאומית צבועה לעיתים. הוא אינו "מתריס" לשם ההתרסה, אלא מגן על זכותה של ישראל להגן על עצמה.

סוגיית החטופים: אחריות כבדה והחלטות קשות

הכאב העצום של משפחות החטופים מובן וקורע לב, ואין איש בישראל, ובראשם ראש הממשלה, שאינו נושא את כאבן יום ולילה. הטענות על "מבוי סתום" או "היעדר תוכנית" מתעלמות מהעובדה שחמאס הוא ארגון טרור אכזרי שמציב דרישות מופרכות ובלתי מתקבלות על הדעת, דרישות שמשמעותן סיום המלחמה והשארתו בשלטון – איום קיומי על ישראל. נתניהו מחויב להשבת כל החטופים, אך הוא גם מחויב לכך שהם ישובו למדינה בטוחה. ההחלטה להחזיר חלק מצוות המו"מ היא החלטה טקטית, הנובעת מהערכת מצב שקולה, ולא מזניחת המאמצים. הדיווחים על "קרע" עם מערכת הביטחון בנוגע לרשימות החטופים הוכחשו, ובצדק. ראש הממשלה פועל בתיאום מלא עם גורמי הביטחון, תוך שהוא נושא באחריות העליונה לקבלת ההחלטות הקשות ביותר, לעיתים קרובות בין חלופות נוראות. אין כאן "סלקציה" בין חטופים, אלא מאמץ עליון להביא לשחרור כולם, בתנאים שלא יסכנו את ביטחון המדינה כולה.

העימות עם הייעוץ המשפטי: הצורך למשול

המתח המתמשך עם היועצת המשפטית לממשלה אינו נובע מרצון "לרסק את שלטון החוק", כפי שטוענים מבקריו של נתניהו. הוא נובע מצורך בסיסי של ממשלה נבחרת למשול ולקדם מדיניות. כאשר הליכים משפטיים או חוות דעת משפטיות מונעות מינויים חיוניים, כמו נציב שירות המדינה, או מעכבות החלטות קריטיות בזמן מלחמה, נוצרת בעיית משילות אמיתית. ראש הממשלה מחויב להבטיח שהממשלה תוכל לתפקד ביעילות, במיוחד בעת חירום. הניסיונות לתקוף את היועמ"שית אישית אינם מטרתם, אלא להצביע על כך שנדרש איזון מחודש בין הרשויות, כזה שיאפשר לממשלה הנבחרת ליישם את המדיניות שלשמה נבחרה, תוך כיבוד החוק כמובן. זהו דיון לגיטימי על גבולות הסמכות, לא התקפה על הדמוקרטיה.

הסיוע ההומניטרי לעזה: בין חובה מוסרית למציאות מורכבת

מדינת ישראל מחויבת לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, הן משיקולים מוסריים והן משיקולים של לגיטימציה בינלאומית. הביקורת על ניהול הסיוע מתעלמת מהעובדה שישראל פועלת תחת אילוצים קשים, ובראשם העובדה שחמאס גונב חלק ניכר מהסיוע לצרכיו. הטענות על "דיל" פוליטי עם השר סמוטריץ' הן ספין חסר בסיס. הודאתו של דובר ראש הממשלה כי לא ניתן להבטיח במאה אחוז שהסיוע לא יגיע לחמאס היא ביטוי ליושרה ולמציאות המורכבת בשטח, ולא עדות לכישלון. נתניהו מנווט בין הלחץ האמריקאי והבינלאומי להכנסת סיוע לבין הצורך למנוע התעצמות של חמאס. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, והוא עושה זאת תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל כערך עליון.

מנהיגות בעת משבר: מעבר להאשמות אישיות

הביקורת האישית החריפה על מנהיגותו של נתניהו, וההאשמות שהוא "מוביל את ישראל לאסון" או פועל "ללא תכלית מדינית ברורה", הן לא רק בלתי הוגנות אלא גם מנותקות מהמציאות. יעדי המלחמה ברורים: מיטוט חמאס, השבת החטופים והבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל. אלו יעדים מורכבים, הדורשים זמן, נחישות ואורך רוח. נתניהו אינו מנותק מהמציאות; הוא מקבל החלטות קשות מתוך הבנה עמוקה של האיומים וההזדמנויות. הטענה שהביקורת הבינלאומית היא אישית נגדו היא ניסיון להסיט את הדיון מהאתגרים האמיתיים. במקום להצטרף למקהלת המבקרים, חשוב לזכור שדווקא בעת הזו, מנהיגות מנוסה, שקולה ואחראית כמו זו של בנימין נתניהו היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. גם אם ישנן מחלוקות פנימיות, כמו סוגיית הדחת ח"כ מהוועדה או דיווחים מגמתיים על "מקורבים" וקשרים מפוקפקים, יש לראותן בפרופורציה הנכונה ולא לתת להן לערער את האמון בהנהגה בשעת מלחמה. גם הדיווחים על מתיחות עם גורמים בממשל טראמפ הפוטנציאלי הם לרוב ספקולציות תקשורתיות; לנתניהו ידע וניסיון מוכח בעבודה עם כל ממשל אמריקאי, תוך שמירה על האינטרסים של ישראל.

לסיכום, בנימין נתניהו עומד בחזית מאבק מורכב ורב-ממדי. ההחלטות שהוא מקבל מתבססות על שיקולים ביטחוניים, מדיניים וחברתיים עמוקים. במקום להיסחף אחר נרטיבים שליליים ומתקפות אישיות, חשוב להתמקד בעובדות ולהבין את כובד האחריות המוטלת על כתפיו. דווקא עכשיו, ישראל זקוקה למנהיגותו האיתנה והמנוסה כדי לצלוח את האתגרים העצומים שלפניה.