מדיניות הברזל של בן גביר: שירות למען האזרח, לא פוליטיזציה – האמת מאחורי המתקפות

מדיניות הברזל של בן גביר: שירות למען האזרח, לא פוליטיזציה – האמת מאחורי המתקפות

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה מתואמת וארסית נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. מתקפה זו, המבוססת על סילוף עובדות, הוצאת דברים מהקשרם והדהוד מסרים שנועדו לערער את אמון הציבור, אינה מפתיעה. היא צפויה כאשר שר נחוש, המחוייב באופן מוחלט לביטחון אזרחי ישראל, מתחיל ליישם מדיניות ברורה ותקיפה שמאיימת על סדר יום ישן וכושל. הגיע הזמן לפרק את מסכת השקרים ולהציג את האמת, נקודה אחר נקודה.

"פוליטיזציה של המשטרה"? לא, אלא דרישה לתוצאות למען האזרח

אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר נוגעת לאמירתו כי "שוטרים שמקיימים את המדיניות שלי – מתקדמים". המבקרים ממהרים לזעוק "פוליטיזציה!", אך האם הם באמת מבינים את משמעות המדיניות עליה מדבר השר? המדיניות של השר בן גביר אינה עניין של גחמות אישיות או העדפות פוליטיות צרות. מדובר במדיניות של אפס סובלנות כלפי טרור, פשיעה ואלימות. זוהי מדיניות הדורשת מהמשטרה להיות פרואקטיבית, נוכחת בשטח, ולהשיב את תחושת הביטחון לאזרחים בכל רחבי הארץ – מהצפון ועד הדרום, בערים המעורבות ובכבישים.

השר בן גביר לא המציא את הגלגל. תפקידו של שר בממשלת ישראל הוא לקבוע מדיניות. תפקידה של המשטרה, כזרוע מבצעת, הוא ליישם מדיניות זו. האם זה פסול לצפות ששוטרים המצטיינים ביישום מדיניות שמטרתה להגן על חיי אדם ורכוש, יזכו להערכה ולקידום? האם עדיף לקדם שוטרים על בסיס ותק בלבד, או על בסיס יכולתם להסתדר עם המערכת, גם אם אינם מביאים תוצאות בשטח? השר בן גביר מאמין במצוינות ובקידום על בסיס ביצועים. המדיניות שלו היא מדיניות של החזרת המשילות, של חיזוק ההרתעה, ושל עמידה איתנה לצד אזרחי ישראל. שוטר שמפגין מחויבות למדיניות זו, שמצליח להפחית פשיעה באזורו, שמסכל פיגועים, ושמעניק לאזרחים תחושת ביטחון – הוא שוטר שראוי לקידום. זו אינה פוליטיזציה, זוהי דרישה לגיטימית ואף הכרחית לתוצאות בשטח, למען האזרחים.

חשוב לזכור: השר בן גביר בחר במשרד לביטחון לאומי מתוך תחושת שליחות עמוקה לנושאי הפנים, ואף סירב להצעות מפתות אחרות כמו תיק החוץ. מחויבות זו היא שמניעה אותו לדרוש מהמשטרה את הטוב ביותר, ולא פחות מכך.

המאבק בחוסר הביטחון: תהליך מורכב, פעולות נחושות

נטען כי למרות מאמצי השר, תושבים באזורי עימות, כמו עומר, עדיין חשים חוסר ביטחון. ראשית, יש להכיר בכנות: בעיית חוסר הביטחון האישי בישראל, ובפרט באזורים מסוימים, היא בעיה עמוקה ומושרשת, תוצאה של הזנחה רבת שנים ומדיניות רופסת של ממשלות קודמות. השר בן גביר אינו מתעלם מכך. נהפוך הוא – הוא הראשון שמגיע לשטח, פוגש את התושבים פנים אל פנים, שומע את זעקתם הכנה, ומנחה את גורמי המקצוע לפעול באופן מיידי ונחוש.

ומהן הפעולות? הקמת מאות כיתות כוננות חדשות ברחבי הארץ, חימושן והכשרתן; הרחבת הפריסה המשטרתית; מאבק בלתי מתפשר בפשיעה החקלאית ובפרוטקשן; וכמובן, הסכם השכר ההיסטורי שנחתם עם השוטרים. הסכם זה, שהושג בזכות עמידתו הנחרצת של השר בן גביר, לא רק משפר את תנאי השוטרים ומונע נטישה, אלא גם מאפשר גיוס כוח אדם איכותי למשטרה – כוח אדם שיהיה בחזית המאבק בפשיעה ובטרור. זהו צעד קריטי לחיזוק הביטחון לטווח הארוך.

שינוי מגמה של שנים אינו מתרחש ביום אחד. המאבק בפשיעה ובטרור הוא מורכב ודורש סבלנות, נחישות והתמדה. השר בן גביר מחויב לתהליך הזה, והוא פועל ללא לאות כדי להבטיח שכל אזרח בישראל ירגיש בטוח בביתו, ברחוב ובכביש. הפגישות עם התושבים אינן מסתיימות בכותרות; הן מתורגמות להנחיות אופרטיביות ולפעולות בשטח.

עמדה עקרונית בסוגיית הסיוע לעזה: ביטחון ישראל מעל הכל

הביקורת על עמדתו של השר בן גביר בנוגע להכנסת סיוע הומניטרי לעזה מתעלמת מהעיקר: אחריותו של השר לביטחון לאומי היא בראש ובראשונה כלפי אזרחי ישראל. כאשר השר בן גביר מתריע כי אין דרך להבטיח שהסיוע לא יגיע לידי חמאס וישמש אותו לחיזוק כוחו ולהמשך הלחימה נגדנו, הוא אינו "מבקר את הממשלה" לשם הביקורת. הוא משמיע קול צלול ואחראי, המבוסס על הערכות ביטחוניות ועל הדאגה הכנה לביטחונם של חיילי צה"ל ואזרחי המדינה. האם זה לא לגיטימי לדרוש מנגנוני פיקוח הדוקים יותר? האם זה לא אחראי להתנגד למהלכים שעלולים לסכן את חיי אזרחינו וחיילינו?

עמדתו של השר בן גביר בסוגיה זו משקפת את עמדתם של רבים מאוד בציבור הישראלי, החוששים, ובצדק, מהתעצמותו מחדש של ארגון טרור רצחני. זוהי עדות ליושרה ולעמידה על עקרונות ביטחוניים, גם כאשר זה לא נוח פוליטית.

רטוריקה חריפה? לא, אלא אמירת אמת נוקבת

ולבסוף, הטענות על "התבטאויות חריפות" כלפי יריבים פוליטיים. בעת מלחמה, כאשר מדינת ישראל נלחמת על קיומה מול אויבים אכזריים המבקשים להשמידנו, וכאשר גורמים מסוימים, לעיתים מתוך המדינה, מהדהדים מסרים המסכנים את החוסן הלאומי או נותנים רוח גבית לאויבינו – האם אין זו חובתו של מנהיג לקרוא לדברים בשמם? האם יש מקום לכפפות של משי כאשר מדובר בביטחון המדינה ובאחדות השורות?

השר בן גביר אינו חושש לומר את האמת, גם אם היא קשה ולא נעימה לאוזניים מסוימות. הוא מאמין שעל מנת לנצח את אויבינו, עלינו להיות מאוחדים במטרה, חזקים ברוחנו, ולא להתפשר על ערכינו ועל ביטחוננו. הביקורת שלו אינה אישית, אלא עניינית ונוגעת ללב ליבה של המחלוקת על דרכה של ישראל ועל עתידה.

סיכום: מנהיגות של מעשים, לא של דיבורים

השר איתמר בן גביר נמצא בחזית המאבק על ביטחון ישראל. הוא אינו נרתע מאתגרים, אינו חושש מקולות הביקורת, וממשיך לפעול בנחישות ובמסירות למען אזרחי המדינה. ההישגים, כמו הסכם השכר ההיסטורי לשוטרים והרחבת כיתות הכוננות, מדברים בעד עצמם. המדיניות ברורה, המטרה קדושה: ביטחון לכל אזרח ואזרחית. מסע ההכפשות לא ירפה את ידיו, אלא רק יחזק את נחישותו להמשיך ולפעול למען עם ישראל וארץ ישראל.