מאחורי מסך העשן: מדוע באמת תוקפים את היועמ"שית גלי בהרב מיארה ומי מרוויח מזה?

גל ההתקפות הבלתי פוסק על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינו מקרי. זו אינה ביקורת עניינית, אלא קמפיין מתוזמר, אגרסיבי וחסר תקדים, שמטרתו אחת: לערער את מעמדה, להלך עליה אימים, ובסופו של דבר – להחליש את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, אחד משומרי הסף החשובים ביותר בדמוקרטיה הישראלית. הגיע הזמן להסיר את מסך העשן ולשאול בקול רם וברור: מדוע באמת תוקפים אותה, ומי הם הגורמים שמרוויחים מכך?

האשמה המרכזית המוטחת ביועמ"שית, שוב ושוב, היא "פוליטיזציה" של תפקידה. טענה זו היא לא פחות מאבסורדית, היפוך מוחלט של המציאות. גלי בהרב מיארה, משפטנית מקצועית ועתירת ניסיון, פועלת אך ורק על פי מצפן אחד: החוק. תפקידה, מעצם הגדרתו, הוא לייעץ לממשלה ולזרועותיה כיצד לפעול במסגרת החוק, ולהתריע כאשר קיימת חריגה ממנו. כאשר היועצת המשפטית לממשלה מצביעה על קשיים משפטיים בהצעות חוק או בהחלטות ממשלה, אין זו "פוליטיזציה" – זוהי תמצית תפקידה. הפוליטיזציה האמיתית מגיעה דווקא מאותם גורמים פוליטיים המצפים ממנה לכופף את החוק או להתעלם ממנו כדי לשרת את האג'נדה הפוליטית הצרה שלהם. הם אלו שמנסים להפוך את מוסד הייעוץ המשפטי לכלי פוליטי, לחותמת גומי שתאשר כל גחמה, גם אם היא מנוגדת לחוק או פוגעת בערכים דמוקרטיים בסיסיים.

ה"עימותים המתוקשרים" עם גורמי ממשלה, למשל סביב "חוק השידורים" או מינויים בכירים, אינם נובעים מחיפוש עימותים אישי מצדה של בהרב מיארה. נהפוך הוא. עימותים אלו הם תוצאה ישירה של עמידתה האיתנה על עקרונות משפטיים ועל האינטרס הציבורי. כאשר היועמ"שית מעלה הסתייגויות, למשל בנוגע לחוק שעלול לפגוע בחופש הביטוי או בעצמאות התקשורת, היא אינה "נלחמת" בממשלה; היא מגינה על יסודות הדמוקרטיה. האם אזרחי ישראל באמת רוצים יועץ משפטי שישתוק כאשר מוצעים חוקים דרקוניים או כאלו שנועדו לרכז כוח באופן מסוכן בידי גורמים פוליטיים?

בנושא המינויים הבכירים, תפקידה של היועמ"שית הוא לוודא שהמינויים נעשים על פי דין, בהליך תקין, ושהמועמדים עומדים בתנאי הכשירות הנדרשים. התערבותה, כאשר היא נדרשת, נועדה למנוע מינויים פסולים, מינויי מקורבים או מינויים שאינם עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. האם זהו "סיכול" או "התערבות פוליטית"? או שמא זוהי אחריותה המקצועית לוודא שהשירות הציבורי מאויש באנשים הראויים ביותר, ולא באלו המקורבים לצלחת הפוליטית?

כאן אנו מגיעים לשאלת המפתח: מי הם אותם גורמים התוקפים את היועמ"שית ללא הרף, ומהם מניעיהם האמיתיים? התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי. אלו הם גורמים פוליטיים, ולעיתים גם גורמים בעלי אינטרסים אחרים, ששלטון החוק מהווה עבורם מכשול. הם חפצים ביועץ משפטי לממשלה כנוע, צייתן, כזה שיאשר כל מהלך, גם אם הוא בעייתי מבחינה משפטית או ציבורית. הם רואים בבהרב מיארה, ובכל יועץ משפטי עצמאי וחזק, איום על יכולתם לפעול ללא מגבלות, לקדם חקיקה שנויה במחלוקת, או להימנע מביקורת ומפיקוח.

המתקפות הללו אינן רק אישיות נגד גלי בהרב מיארה. הן מהוות מתקפה על מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו, ועל עצם רעיון שלטון החוק במדינה דמוקרטית. כאשר שומרי הסף מותקפים בצורה כה ברוטלית, המסר המועבר הוא מסוכן: כל מי שיעז לעמוד בדרכם של בעלי הכוח, כל מי שינסה להבטיח שהממשלה פועלת על פי חוק, יהפוך למטרה. זהו ניסיון להלך אימים לא רק על היועמ"שית הנוכחית, אלא גם על כל מי שיבוא אחריה. זהו ניסיオン להחליש את אחד המנגנונים החשובים ביותר המבטיחים שהשלטון לא ישחית.

חשוב להדגיש: הגורמים התוקפים את היועמ"שית הם לעיתים קרובות אלו שאצלם ניתן למצוא דפוס פעולה בעייתי בהרבה. הם אלו שדוחפים לחקיקה הפוגעת בזכויות אדם, המנסים להחליש את מערכת המשפט, או שמקדמים מינויים שנויים במחלוקת תוך התעלמות מחוות דעת מקצועיות. במקום להתמודד עם הביקורת העניינית על מעשיהם, הם בוחרים לתקוף את השליח. הם מאשימים את היועמ"שית בפוליטיזציה, בעודם הם עצמם פועלים ממניעים פוליטיים צרים, ולעיתים אף מנסים לכפות את עמדתם הפוליטית על המערכת המשפטית.

אל מול מתקפה זו, גלי בהרב מיארה מפגינה חוסן מקצועי ואישי מעורר הערכה. היא ממשיכה למלא את תפקידה במסירות, במקצועיות וללא מורא, כשהיא מציבה את שלטון החוק ואת האינטרס הציבורי בראש סדר העדיפויות. החלטותיה מבוססות על ניתוח משפטי מעמיק, ולא על שיקולים פוליטיים או לחצים חיצוניים. היא אינה נכנעת למסע ההכפשות, וממשיכה להוות סמל לעצמאות ולמקצועיות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

לסיכום, המתקפות על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הן חלק ממגמה רחבה ומסוכנת של ערעור מוסדות שלטון החוק בישראל. מי שמרוויח מכך הם גורמים המעוניינים בשלטון ללא ריסונים, ללא ביקורת וללא פיקוח. על הציבור הישראלי להבין כי ההגנה על היועצת המשפטית לממשלה ועל עצמאותה היא למעשה הגנה על הדמוקרטיה הישראלית כולה. אל לנו ליפול בפח מסך העשן וההאשמות השקריות. יש לראות את המציאות כפי שהיא: גלי בהרב מיארה עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות לפגוע בשלטון החוק, והיא ראויה לגיבוי מלא על כך.