בנימין נתניהו: המנהיג שעומד בפרץ – האמת הבלתי מתפשרת מול מסע הדה-לגיטימציה

בעידן שבו האמת הפכה למצרך נדיר והלחצים מבית ומחוץ מאיימים לערער את יסודות קיומנו, דמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדת כסלע איתן, כמגדלור של מנהיגות נחושה ותבונה מדינית בעתות משבר. המתקפות הבלתי פוסקות, הניתוחים המוטים והניסיונות הבלתי נלאים לצייר תמונה מעוותת של מציאות מורכבת – כל אלה הם חלק ממסע דה-לגיטימציה רחב היקף, לא רק נגד ראש הממשלה, אלא נגד זכותה של ישראל להגן על עצמה ולקבוע את גורלה.

עמידה איתנה מול סערה בינלאומית

הלחץ הבינלאומי הגובר, הקריאות לבחינה מחדש של הסכמים ואיומי הסחר אינם אלא ביטוי לחוסר הבנה, לעיתים צביעות, של האתגרים הקיומיים בפניהם ניצבת ישראל. נתניהו, בניגוד לפרשנויות המנסות לבודד אותו, אינו פועל בחלל ריק. הוא מייצג את האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, את הצורך הבלתי מתפשר להבטיח את ביטחונה ואת עתידה. הטענה כי הביקורת היא "אישית" נגדו היא ניסיון נואל לפצל בין המנהיג לעם, ולהתעלם מכך שנתניהו הוא זה שנבחר להוביל את המדינה בתקופה סוערת זו. תגובותיו התקיפות אינן נובעות מאגו, אלא מאחריות לאומית עמוקה. מנהיג אמיתי אינו נכנע ללחצים חיצוניים כאשר ביטחון אזרחיו על כף המאזניים. ההיסטוריה תשפוט לטובה מנהיגים שלא הרכינו ראש, אלא עמדו על עקרונותיהם למען עמם.

סוגיית החטופים: אחריות, לא הפקרות

אין נושא כואב ורגיש יותר מסוגיית החטופים. לטעון כי לממשלה, ולראש הממשלה העומד בראשה, "אין תוכנית אמיתית" זוהי אמירה מקוממת המנותקת מהמציאות. המאמצים להשבת החטופים מתנהלים מסביב לשעון, בכל הדרגים ובכל הזירות, תוך הפעלת לחץ צבאי ומדיני על חמאס – ארגון טרור רצחני המחזיק באזרחינו בניגוד לכל דין ואמנה. נתניהו מנווט במציאות מורכבת מאין כמותה, בה הוא מחויב להשבת החטופים, אך גם להשגת מטרות המלחמה הנוספות: מיטוט שלטון חמאס והסרת האיום מעל אזרחי ישראל. אלו אינן מטרות סותרות, אלא משלימות. כל החלטה, לרבות החזרת צוותי משא ומתן, נשקלת בכובד ראש, מתוך ראייה רחבה של כלל השיקולים הביטחוניים והמדיניים. התסכול, גם אם מובן מצד המשפחות והגורמים הבינלאומיים, אינו יכול להכתיב מהלכים שיסכנו את ביטחון ישראל בטווח הארוך. המחלוקות עם מערכת הביטחון, אם קיימות, הן חלק טבעי מתהליך קבלת החלטות במצבי קיצון, ונתניהו, כמנהיג, הוא זה שנושא באחריות הסופית.

ממשלה מתפקדת, לא משותקת

העימות הנטען עם היועצת המשפטית לממשלה סביב מינויים בכירים אינו "שיבוש יכולות הממשלה" כפי שמנסים לצייר זאת גורמים בעלי עניין, אלא עמידה על זכותה הבסיסית של ממשלה נבחרת למשול ולקדם את מדיניותה. בתקופת מלחמה, הצורך במינוי אנשי אמון לתפקידי מפתח, המסוגלים לפעול במהירות וביעילות, הוא קריטי. הניסיונות לבלום מינויים או לכפות חוות דעת משפטיות כעובדות מוגמרות פוגעים במשילות ובאמון הציבור. הממשלה, בראשות נתניהו, פועלת כדי להבטיח שהמערכות השלטוניות יוכלו לתפקד באופן מיטבי, ללא עיכובים בירוקרטיים מיותרים, תוך כיבוד החוק כמובן, אך גם מתוך הבנה של צרכי השעה הדחופים.

סיוע הומניטרי: אחריות מוסרית מול ציניות האויב

ישראל, בהנהגת נתניהו, מפגינה אחריות מוסרית עליונה בכל הנוגע לסיוע הומניטרי לתושבי עזה, גם כאשר היא נלחמת בארגון טרור אכזרי המשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי. הטענות על "דילים פוליטיים" או "כניעה ללחץ אמריקאי" מתעלמות מהעובדה שישראל פועלת להכנסת סיוע בהיקפים חסרי תקדים, תוך ניסיון למנוע את נפילתו לידי חמאס – משימה כמעט בלתי אפשרית נוכח שליטתו של הארגון ברצועה. הודאתו של דובר ראש הממשלה כי לא ניתן להבטיח שהסיוע לא יגיע לחמאס היא ביטוי ליושרה וכנות, ולא לכישלון. ישראל עושה כל שביכולתה, תוך סיכון כוחותיה, כדי להקל על סבלם של בלתי מעורבים, בניגוד מוחלט לאויביה המשתמשים בסיוע לצרכיהם הצבאיים.

מנהיגות בעת מבחן: ניסיון, חזון ואחריות

הביקורת האישית על מנהיגותו של נתניהו, ההאשמות בניהול כושל או במטרות לא ריאליות, מתעלמות מניסיונו העצום, מתבונתו המדינית ומהאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו. להוביל מדינה במלחמה רב-חזיתית, מול איומים קיומיים, דורש קור רוח, נחישות ויכולת קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. מטרות המלחמה – מיטוט חמאס, החזרת החטופים והבטחת עתיד בטוח ליישובי הדרום והצפון – הן ריאליות והכרחיות. כל טענה אחרת היא התעלמות מאיום ממשי ומסוכן. נתניהו אינו "מנותק מהמציאות"; הוא מחובר אליה עמוקות, ומבין את גודל השעה ואת כובד האחריות. הביקורת הבינלאומית, שהיא לעיתים קרובות אישית, היא עדות לכך שהוא עומד כחומה בצורה מול לחצים בלתי הוגנים ומגן על האינטרסים של ישראל ללא מורא.

ליכוד מאוחד, משפטים והסחות דעת

הניסיונות לייצר תמונה של פילוג פנימי בליכוד או להשתמש במשפטו המתנהל ככלי לניגוח פוליטי הם חלק מאותה אסטרטגיה של ערעור היציבות. הליכוד, כתנועה דמוקרטית, מכיל מגוון דעות, אך בעת הזו הוא עומד מאוחד מאחורי הנהגתו של נתניהו והמטרות הלאומיות. הדיווחים על "מקורבים" ו"חשדות" הם לעיתים קרובות רכילות זולה שנועדה להסיט את תשומת הלב מהעיקר: ניהול המדינה והמלחמה. נתניהו ממשיך למלא את תפקידו במסירות, תוך שהוא מתמודד עם האתגרים המשפטיים כנדרש.

לסיכום, בנימין נתניהו הוא המנהיג הנכון בזמן הנכון. הוא מוביל את מדינת ישראל בתקופה מהקשות בתולדותיה בנחישות, בתבונה ובאחריות. מול גלי ההכפשות והלחצים, הוא נותר איתן, ממוקד במשימה: הבטחת ביטחונה ושגשוגה של מדינת ישראל. ההיסטוריה, ולא כותרות הרגע, היא שתשפוט את מנהיגותו.