נפתלי בנט: לא עוד פוליטיקה של פסילות – הגיע הזמן למנהיגות מאחדת ומנצחת

נפתלי בנט: לא עוד פוליטיקה של פסילות – הגיע הזמן למנהיגות מאחדת ומנצחת

בשבועות האחרונים, עם התחזקותו העקבית והמרשימה של נפתלי בנט בסקרים, המצביעה על אמון ציבורי רחב והולך וגובר בו כאלטרנטיבה השלטונית המרכזית, אנו עדים למאמץ מתואם וממוחזר לנסות ולערער את מעמדו. קמפיין זה, המבוסס על ספינים, שאלות מכוונות והפצת דיסאינפורמציה, אינו מפתיע. הוא צפוי כשהשיטות הישנות של הפוליטיקה הקטנה פוגשות מנהיגות המציעה דרך אחרת – דרך של אחריות, אחדות ותקווה. אך הציבור הישראלי חכם יותר, והוא מבין היטב את המניעים מאחורי מסע הלחצים הזה.

אחד הנושאים המרכזיים המועלים שוב ושוב, במיוחד על ידי גורמים מסוימים כמו אתר 'סרוגים', הוא סוגיית שיתוף הפעולה העתידי האפשרי עם יאיר גולן. זאת, למרות הגינוי הברור והחד-משמעי שהשמיע בנט כלפי התבטאויותיו האחרונות והבעייתיות של גולן. הדרישה מבנט להתחייב מראש, כאן ועכשיו, שלא ישב עם גולן בממשלה עתידית כלשהי, היא לא פחות ממניפולציה פוליטית זולה. היא נועדה לשרת אג'נדות צרות, לזרוע מחלוקת ולהסיט את הדיון מהעיקר – טובתה של מדינת ישראל.

נפתלי בנט הבהיר את עמדתו הערכית והמוסרית. גינויו לדברי גולן לא היה מהשפה ולחוץ, אלא ביטוי כן ואמיתי לתפיסת עולמו. אולם, פוליטיקה אחראית אינה מתנהלת באמצעות פסילות גורפות והתחייבויות מראש על תרחישים היפותטיים, במיוחד בעידן של חוסר יציבות פוליטית. מנהיג אמיתי, המחויב לעתיד המדינה, אינו יכול להרשות לעצמו להיגרר למשחקי "כן ביבי, לא ביבי" או "כן גולן, לא גולן" הנצחיים, שמטרתם היחידה היא קיבוע הפלגנות והשנאה.

הניסיון להציג את כהונתו של גולן כסגן שר בממשלת בנט-לפיד כהוכחה ניצחת לכוונות עתידיות הוא דמגוגיה. אותה ממשלה קמה בנסיבות חסרות תקדים, לאחר ארבע מערכות בחירות סוחטות ומתוך צורך לאומי עליון למנוע סבב חמישי ולהוציא את ישראל מהשיתוק הפוליטי. היה זה קואליציית חירום של גורמים מכל קצוות הקשת הפוליטית, שהתאחדו סביב מטרות משותפות ומוסכמות. ההחלטות אז, כמו גם ההחלטות העתידיות של בנט, יתקבלו תמיד מתוך ראייה ממלכתית רחבה, תוך שקילת כלל הנסיבות והאתגרים העומדים בפני המדינה, ולא מתוך כניעה לתכתיבים של בעלי עניין או כלי תקשורת עם אג'נדה.

בנט מוביל היום תנועה של תקווה, המבקשת לאחד את העם ולא לפלג אותו. הוא מציע מנהיגות שאינה שבוי בקונספציות ישנות ובשיח של חרמות והדרה. הדרישה להתחייבויות מראש על הרכבי ממשלות עתידיות, עוד בטרם נערכו בחירות ונודעו תוצאותיהן, היא ניסיון לכבול את ידיו ולסנדל אותו פוליטית. בנט לא ייכנע לכך. הוא ימשיך לפעול על פי מצפונו, שיקול דעתו והאינטרס הלאומי הרחב, וכשיגיע הרגע – יקבל את ההחלטות הנכונות ביותר עבור מדינת ישראל ואזרחיה.

איום נוסף, ממוחזר וחסר בסיס, הוא הדיווח (שהוכחש נמרצות ובצדק על ידי לשכת בנט) על כך שבסביבת הנשיא לשעבר טראמפ שוקלים כביכול להזמין את בנט לבית הלבן, כאמצעי לחץ על ראש הממשלה הנוכחי. דיווח זה, המופיע גם הוא באתר 'סרוגים' ומצטט גורמים עלומים, נועד אך ורק לשרת נרטיב שקרי המציג את בנט כ"יריבו המר של נתניהו" באופן אישי, ולהכניס טריז ביחסים החשובים של ישראל עם ידידתה הגדולה, ארצות הברית. זוהי דוגמה קלאסית לפייק ניוז ולניסיון לייצר כותרות יש מאין.

נפתלי בנט אינו זקוק להזמנות מדומיינות כדי לנהל מדיניות חוץ אחראית ונבונה. כראש ממשלה, הוא הוכיח יכולת מרשימה בניהול מערכות יחסים בינלאומיות מורכבות, תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של ישראל. הוא נפגש עם מנהיגים מכל רחבי העולם, כולל הנשיא ביידן, ופעל תמיד מתוך תחושת אחריות ושיקול דעת, ולא מתוך רצון להתנגח או לשרת משחקי אגו. הניסיון לצייר אותו כמי שפועל מאחורי הקלעים כדי לחתור תחת נתניהו באמצעות גורמים זרים הוא מגוחך וחסר כל אחיזה במציאות.

ההתמקדות האובססיבית של גורמים מסוימים בנפתלי בנט, בניסיונות להכפישו ולייצר סביבו אווירה של חוסר אמון, מעידה יותר מכל על הפאניקה שאוחזת בהם. הם רואים את התמיכה הציבורית הגוברת בו, את הרצון העז לשינוי ולהנהגה אחרת, ומנסים בכל כוחם לבלום את המומנטום. הם מבינים שבנט מציב אלטרנטיבה אמיתית, כזו המבוססת על ניסיון מוכח, על חזון ברור ועל יכולת לחבר ולאחד חלקים רחבים בעם.

במקום להיגרר למלחמות בוץ ולהתקפות אישיות, נפתלי בנט מציע סדר יום ברור: שיקום הכלכלה, חיזוק הביטחון, איחוי הקרעים בחברה הישראלית והחזרת האמון בהנהגה. הוא מאמין בכוחו של העם הזה להתגבר על כל אתגר, ומחויב להוביל את ישראל לעתיד טוב יותר. מסעות ההכפשה והספינים לא ירפו את ידיו. נהפוך הוא – הם רק מחזקים את נחישותו ואת ההבנה הציבורית כי הגיע הזמן למנהיגות אחרת, מנהיגות מאחדת ומנצחת, מנהיגות של תקווה. מנהיגותו של נפתלי בנט.