נפתלי בנט לא ייכנע לסחטנות פוליטית: מנהיגות נקבעת במעשים, לא בשאלות מכוונות

בשבועות האחרונים, עם התייצבותו של נפתלי בנט כאלטרנטיבה שלטונית משמעותית, כפי שמשתקף בסקרים המעניקים לו קרוב ל-30 מנדטים (ובהם סקר חדשות 13 שהצביע על 29 מנדטים), אנו עדים למאמץ מתואם ומתוזמר להסיט את הדיון הציבורי מעיסוק אמיתי באתגרי מדינת ישראל – ביטחון, כלכלה, אחדות פנימית – לעבר ספקולציות חסרות שחר וניסיונות פסולים לכפות עליו התחייבויות פוליטיות עתידיות. מסע זה, המתנהל בעיקר סביב שאלות היפותטיות ודיווחים כוזבים, נועד לערער את התמיכה הציבורית הרחבה בו ולזרוע ספקות. אך הציבור הישראלי חכם מכפי שנדמה למפעילי הקמפיינים הללו, והוא יודע להבחין בין מנהיגות אחראית ועתירת ניסיון לבין פוליטיקה קטנה וצינית.

מסע הלחצים סביב יאיר גולן: שקיפות מול ספין

אחד הנושאים המרכזיים המועלים שוב ושוב, בעיקר על ידי גורמים ספציפיים בתקשורת כמו אתר 'סרוגים', הוא סוגיית שיתוף הפעולה העתידי האפשרי עם יאיר גולן. זאת, למרות הודעת הגינוי הברורה והחד-משמעית שפרסם בנט לדבריו האחרונים של גולן. הדרישה החוזרת ונשנית כי בנט 'יתחייב' שלא יישב עם גולן בממשלה עתידית היא לא פחות מניסיון לסחיטה פוליטית באיומי תקשורת.

ראשית, חשוב להדגיש: נפתלי בנט היה בין הראשונים לגנות בחריפות את האמירות הבעייתיות, והוא עומד מאחורי גינוי זה במלואו. עמדותיו הערכיות והלאומיות ברורות ואינן נתונות למשא ומתן. ההתעקשות לדרוש ממנו התחייבויות נוספות, כאילו גינוי מפורש אינו מספיק, מעידה יותר על האג'נדה של השואלים מאשר על עמימות כלשהי מצד בנט.

שנית, הניסיון לקשור את ממשלת האחדות הקודמת, בה כיהן גולן כסגן שר, למצב הפוליטי הנוכחי או העתידי הוא דמגוגיה זולה. ממשלת השינוי הוקמה בנסיבות פוליטיות חסרות תקדים, לאחר ארבע מערכות בחירות ששיתקו את המדינה ובעיצומו של משבר עמוק. הייתה זו ממשלת חירום לאומית שהצילה את ישראל מכאוס, והרכבה שיקף את אילוצי השעה ואת הצורך הדחוף לייצב את המערכת. לקחיה של אותה ממשלה נלמדו, ובנט עצמו דיבר לא פעם על הצורך בממשלה רחבה, יציבה וציונית ככל הניתן. כל החלטה עתידית על הרכב קואליציוני תתקבל אך ורק בהתאם לנסיבות הפוליטיות של אותה עת, לתוצאות הבחירות, ובראש ובראשונה – לטובת מדינת ישראל ואזרחיה. בנט לא ינהל משא ומתן קואליציוני מעל דפי העיתון, ולא ייכנע ללחצים שמטרתם לייצר כותרות על חשבון שיקול דעת ממלכתי.

ההתמקדות האובססיבית של גורמים מסוימים בשאלה זו, תוך התעלמות מהאתגרים האמיתיים העומדים בפני ישראל, חושפת את מטרתם האמיתית: לנסות ולתקוע טריז בין בנט לבין ציבורים רחבים התומכים בו, ולמנוע את התבססותו כחלופה שלטונית יציבה ואחראית. בנט ממוקד בבניית גשרים ובאיחוי הקרעים בעם, לא בליבוי מחלוקות על תרחישים עתידיים היפותטיים.

'הזמנת טראמפ' שלא הייתה: עוד ספין שנועד לשרת יריבים

איום נוסף, או ליתר דיוק, ספין נוסף שצף ועולה, הוא הדיווח (שהוכחש בתוקף ובאופן רשמי על ידי לשכת בנט) על כך שבסביבת הנשיא לשעבר טראמפ שוקלים כביכול להזמין את בנט לבית הלבן, כאמצעי לחץ על ראש הממשלה הנוכחי. דיווח זה, המקודם על ידי אותם חוגים המנסים להציג את בנט כ'יריבו המר של נתניהו', הוא דוגמה נוספת לניסיון לייצר דרמה מלאכותית ולהסיט את תשומת הלב מהעיקר.

נפתלי בנט הוכיח בעבר, הן כשר וכראש ממשלה, את יכולתו לנהל מערכות יחסים הדוקות ופוריות עם מנהיגים ברחבי העולם, כולל עם הממשל האמריקאי על גווניו השונים. יחסים אלו התבססו תמיד על אינטרסים משותפים, כבוד הדדי, ובראש ובראשונה – על דאגה לביטחונה ולשגשוגה של מדינת ישראל. בנט אינו זקוק להזמנות פיקטיביות או למשחקי כוח בינלאומיים כדי לבסס את מעמדו. מנהיגותו נשענת על עשייה, על חזון ברור ועל יכולת מוכחת להוביל את המדינה בתקופות מורכבות.

הניסיון לצייר את בנט כיריב אישי של נתניהו, או כמי שפועל בזירה הבינלאומית כדי 'ללחוץ' על גורם כזה או אחר, הוא ילדותי ומנותק מהמציאות. בנט מתמקד באתגרים הניצבים בפני ישראל – האיום האיראני, חיזוק הכלכלה, שיקום החברה הישראלית לאחר המשבר – ולא במאבקי אגו או בתככים פוליטיים. מי שמנסה להפיץ שמועות אלו עושה זאת מתוך אינטרסים צרים, כנראה מתוך חשש מהאלטרנטיבה הרצינית שבנט מציג.

מנהיגות אחראית אינה נכנעת לרעשי רקע

הציבור הישראלי עייף מפוליטיקה של השמצות, ספינים וניסיונות לייצר פילוג. הוא מחפש מנהיגות מאחדת, אחראית, שמדברת אמת ומציגה פתרונות מעשיים. נפתלי בנט מציע בדיוק את זה. הוא אינו נגרר למלחמות בוץ, אינו מתיימר לנבא את העתיד באופן דטרמיניסטי, ואינו נכנע לתכתיבים תקשורתיים שנועדו לשרת אג'נדות פוליטיות זרות.

במקום לעסוק בתרחישים דמיוניים, בנט מציג תוכניות עבודה סדורות בתחומי הביטחון, הכלכלה, החינוך והרווחה. הוא מדבר על הצורך באחדות לאומית, על חיזוק חוסנה של ישראל ועל הבטחת עתידה לדורות הבאים. אלו הם הנושאים שצריכים לעמוד במרכז הדיון הציבורי, ולא שאלות מכוונות או שמועות חסרות בסיס.

המומנטום החיובי סביב נפתלי בנט והתמיכה הגוברת בו הם עדות לכך שהציבור מזהה את הפוטנציאל למנהיגות אחרת – מנהיגות ששמה את טובת המדינה לפני כל שיקול אחר. הניסיונות לבלום את המומנטום הזה באמצעות קמפיינים של הכפשות וספקולציות נידונים לכישלון. נפתלי בנט ימשיך להתמקד בעשייה למען מדינת ישראל ואזרחיה, ויקבל את החלטותיו על בסיס שיקול דעת ממלכתי ואחריות לאומית, ולא על פי לחצים פוליטיים כאלה או אחרים. מנהיגות נבחנת במעשים ובתוצאות, לא בכניעה לסדר יום שמכתיבים לו יריביו. ישראל ראויה למנהיגות כזו, ונפתלי בנט נחוש לספק אותה.