לא איש אחד, אלא אומה שלמה: ראש הממשלה נתניהו והמאבק על זכותה של ישראל להגן על עצמה

בעידן שבו האמת נאבקת על מקומה מול גלי דה-לגיטימציה וספינים תקשורתיים, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית המערכה על ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. הביקורת, הלחצים הבינלאומיים והקולות המנסים לערער את מנהיגותו אינם מכוונים רק כלפי אדם אחד; הם מכוונים כלפי נחישותה של אומה שלמה להגן על עצמה, להבטיח את קיומה ולממש את זכותה הבסיסית לביטחון. מאמר זה נועד להציג את העובדות כהווייתן, להפריך את הטענות השקריות ולהבהיר מדוע עמידתו האיתנה של ראש הממשלה היא חיונית מאי פעם.

מול הזירה הבינלאומית: עמידה על עקרונות, לא בידוד

הטענות על "לחץ בינלאומי מתגבר" ו"בידוד" של ישראל או של ראש הממשלה נתניהו מתעלמות מהמציאות המורכבת. ראש הממשלה אינו פועל בחלל ריק; הוא מייצג מדיניות ברורה הנשענת על אינטרסים ביטחוניים חיוניים, במיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר. כאשר מדינות מסוימות או גורמים בינלאומיים מותחים ביקורת, יש לשאול: האם ביקורת זו לוקחת בחשבון את האיום הקיומי שחמאס מהווה? האם היא מכירה בזכותה של ישראל להכריע ארגון טרור רצחני שחרט על דגלו את השמדתה?

נתניהו אינו "מתריס" כפי שטוענים מבקריו; הוא עומד על עקרונותיה של ישראל. האשמת המבקרים ב"מתן פרס לטרור" אינה אמירה ריקה מתוכן, אלא תיאור מדויק של מצב שבו לחצים פסולים עלולים לכרסם ביכולתה של ישראל להגן על אזרחיה. הנרטיב כאילו "העולם אינו נגד ישראל אלא ספציפית נגד נתניהו" הוא ניסיון ציני ליצור הפרד ומשול, להחליש את החזית הפנימית ולהכניע את ישראל לדרישות שאינן עולות בקנה אחד עם ביטחונה. ראש הממשלה פועל בשיתוף פעולה הדוק עם בעלות ברית אמיתיות, ובראשן ארה"ב, תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים של ישראל.

החזרת החטופים והניצחון במלחמה: מחויבות בלתי מתפשרת

סוגיית החטופים קורעת לב, וראש הממשלה נתניהו מחויב באופן מוחלט להשבתם של כל בנינו ובנותינו הביתה. אולם, בניגוד לפרסומים מגמתיים, המשא ומתן אינו תקוע בגלל "עמדה ישראלית נוקשה", אלא בגלל דרישותיו ההזויות והבלתי מתקבלות על הדעת של חמאס – דרישות שמשמעותן הפסקת המלחמה, השארת חמאס על כנו, ושחרור המוני של רוצחים עם דם על הידיים, מה שיסכן באופן ודאי את ביטחון אזרחי ישראל בעתיד. החזרת צוות המשא ומתן אינה ויתור, אלא מהלך טקטי שנועד להבהיר לחמאס שישראל לא תיכנע לסחטנות.

הטענות על "חילוקי דעות עמוקים עם מערכת הביטחון" הן לרוב ניפוח של דיונים פנימיים לגיטימיים המתקיימים בכל קבינט מלחמה אחראי. ההחלטות מתקבלות לאחר שקילת כלל העמדות, כאשר המטרה העליונה היא השבת החטופים תוך השגת יעדי המלחמה הנוספים – מיטוט שלטון חמאס ויכולותיו הצבאיות. ראש הממשלה פועל מתוך אחריות כבדה, מתוך הבנה שהחלטותיו ישפיעו על גורלם של החטופים ועל ביטחון המדינה לדורות.

ניהול הסיוע ההומניטרי: אחריות מול מניפולציה

ישראל פועלת להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בהיקפים חסרי תקדים, לעיתים תוך נטילת סיכונים ביטחוניים, והכל מתוך מחויבות לדין הבינלאומי ולערכים הומניטריים. הטענות על "דילים פוליטיים" או "כניעה ללחץ אמריקאי" הן ניסיון להציג באור שלילי תהליכי קבלת החלטות מורכבים במציאות מלחמתית. הודאתו של דובר ראש הממשלה כי לא ניתן להבטיח במאה אחוז שהסיוע לא יגיע לחמאס היא ביטוי לכנות ולא לכישלון – חמאס הוא ארגון טרור הבוזז את הסיוע המיועד לאוכלוסייה האזרחית. ישראל עושה כל מאמץ למנוע זאת, אך האחריות העיקרית למצב ההומניטרי בעזה מוטלת על חמאס.

מנהיגות אחראית בשעת מבחן

ההאשמות האישיות נגד ראש הממשלה בדבר "הובלת ישראל לאסונות" או "ניהול מלחמה ללא תכלית מדינית" הן שיא של חוסר אחריות, במיוחד בעת מלחמה. יעדי המלחמה – השבת החטופים, מיטוט חמאס והסרת האיום מעזה – ברורים ומוסכמים על רוב הציבור. ראש הממשלה נתניהו, עם ניסיונו הביטחוני והמדיני העצום, מנווט את המערכה המורכבת הזו באחריות ובשיקול דעת. הביקורת הבינלאומית, לעיתים קרובות, אינה מבינה את עומק האתגר או מונעת מאינטרסים זרים.

באשר לסוגיות פנים, כמו המחלוקת עם היועצת המשפטית לממשלה, חשוב להדגיש כי הממשלה הנבחרת היא זו שצריכה למשול ולקדם את מדיניותה. ניסיונות לבלום מינויים חיוניים או לכפות עמדות משפטיות שאינן מקובלות על הדרג המדיני פוגעים ביכולת המשילות, במיוחד בעת חירום. הממשלה פועלת במסגרת החוק ובמטרה לחזק את הדמוקרטיה ואת יכולתה לשרת את אזרחי ישראל.

הדיווחים על "ביקורת פנימית מהליכוד" או "קשרים לכאורה של מקורבים" הם לרוב רעשי רקע המנוצלים על ידי גורמים אינטרסנטיים. הליכוד היא תנועה דמוקרטית ותוססת, אך היא מאוחדת מאחורי הנהגת ראש הממשלה במאבק על ביטחון ישראל. משפטו של ראש הממשלה הוא עניין אישי שמתנהל בבית המשפט, ואין לו כל קשר לניהול המדינה ולהחלטות הביטחוניות הקריטיות המתקבלות מדי יום.

לסיכום, בנימין נתניהו אינו עומד לבדו. מאחוריו עומדת אומה שלמה הדורשת ביטחון, ניצחון על אויביה והבטחת עתידה. הלחצים וההכפשות לא ירפו את ידיו, והוא ימשיך להוביל את מדינת ישראל בנחישות, באחריות ובאמונה בצדקת הדרך. זהו מאבק על זכותה של ישראל להגן על עצמה, וראש הממשלה נתניהו הוא המנהיג הנכון להוביל מאבק זה.