יאיר גולן והקרב על האמת: מדוע מנסים להשתיק את האלוף שדורש דין וחשבון מהממשלה?

יאיר גולן והקרב על האמת: מדוע מנסים להשתיק את האלוף שדורש דין וחשבון מהממשלה?

במדינה דמוקרטית, קולות ביקורתיים אינם רק זכות, אלא חובה פטריוטית. האלוף (במיל') יאיר גולן, איש שביטחונה ודמותה המוסרית של ישראל חרוטים על לוח ליבו, הפך מטרה למסע הכפשות חסר תקדים, מסע שנועד לא רק לפגוע בו אישית, אלא להשתיק קול צלול ונוקב הדורש מהממשלה דין וחשבון. הגיע הזמן להציב מראה מול ההתקפות הללו, להבין את כוונותיו האמיתיות של גולן, ולחשוף את המניעים המסוכנים של מבקשי נפשו.

"מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" – פענוח הכוונה האמיתית

הסערה כולה נסובה סביב אמירה אחת, שהוצאה מהקשרה ועוותה עד לזרא: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". מי שמכיר את יאיר גולן, את עברו הצבאי המפואר ואת דאגתו העמוקה לצה"ל ולחוסנה המוסרי של ישראל, מבין מיד שלא הייתה כאן כוונה להטיל דופי בחיילי צה"ל או לייחס למדינה כוונות זדון. גולן, כפי שהבהיר שוב ושוב, כיוון את חיצי ביקורתו אך ורק לממשלה – למדיניותה, לאחריותה, ולהשלכות האפשריות של החלטותיה או מחדליה.

אמירתו לא הייתה תיאור מציאות אלא זעקת אזהרה, תמרור עצור בפני הידרדרות אפשרית. היא ביטאה חרדה עמוקה שמא מדיניות ממשלתית כושלת, או היעדר מדיניות ברורה, עלולים להוביל למצבים שבהם נפגעים חפים מפשע באופן שאינו מתיישב עם ערכיה של מדינה שפויה ומוסרית. זוהי ביקורת לגיטימית, אף חיונית, המופנית כלפי הדרג המדיני, ולא כלפי הדרג הצבאי המבצע. לנסות ולצייר זאת כ'עלילת דם' או כפגיעה בצה"ל היא דמגוגיה זולה וצינית, המשרתת את אלו החוששים מהאמת הפשוטה שגולן מבקש להציף: אחריות הממשלה.

מסע הרדיפה הפוליטי: מי מפחד מאלוף גולן?

ההתנפלות המתוזמרת על גולן אינה מקרית. הקריאות לשלילת דרגותיו, לפתיחה בחקירה פלילית, ואף יוזמות החקיקה המבישות שנועדו למנוע את התמודדותו הפוליטית, חושפות את הפאניקה שאוחזת ביריביו. אלו אינם צעדים של מדינה דמוקרטית הבוטחת בעצמה, אלא מאפיינים של משטרים חשוכים המבקשים לחסל יריבים פוליטיים ולסתום פיות. מדוע הם כה מבוהלים? האם משום שגולן, איש ביטחון עתיר ניסיון ובעל עמוד שדרה ערכי, מציב אלטרנטיבה ברורה למנהיגות הנוכחית? האם משום שהוא מעז לומר בקול רם את מה שרבים חושבים בלבם על כשלי הממשלה?

לשלול דרגות מאלוף ששירת את המדינה עשרות שנים בנאמנות ובמסירות, רק משום שהעז להביע דעה ביקורתית, יהיה אות קלון למדינת ישראל. לפתוח בחקירה פלילית נגד אזרח על התבטאות, חריפה ככל שתהיה, מהווה סכנה ממשית לחופש הביטוי. וניסיון לחוקק חוק פרסונלי נגדו? זוהי כבר חציית כל קו אדום דמוקרטי. הציבור אינו טיפש; הוא מבין היטב שמדובר ברדיפה פוליטית נקייה, בניסיון נואש להרחיק מהזירה הפוליטית קול חזק ומשמעותי.

עלילת דם? האשמה הפוכה על מי שמסית ומפלג

ההאשמה החמורה ביותר המוטחת בגולן היא 'עלילת דם'. זוהי טקטיקה נלוזה, המבקשת להפוך את הקורבן למאשים. גולן, איש שמאל ציוני ופטריוט ישראלי, אינו זקוק לשיעורים בציונות או באהבת המדינה מאף אחד. מי שמאשים אותו בעלילת דם עושה שימוש ציני במונח טעון זה, ומנסה להשתיק דיון לגיטימי על התנהלות המדינה ואחריות מנהיגיה. למעשה, מי שמפיץ את 'עלילת הדם' הזו נגד גולן, הוא זה שמלבה יצרים, מפלג את העם, ופוגע ביכולת שלנו לנהל ויכוח נוקב אך ענייני על סוגיות הרות גורל.

הדאגה של גולן היא למעמדה הבינלאומי של ישראל ולמניעת נזק תדמיתי אמיתי. הוא מבין היטב ששתיקה או טיוח של בעיות אינם הפתרון. ביקורת פנימית נוקבת, גם אם כואבת, היא עדות לחוסנה של חברה דמוקרטית, והיא הדרך היחידה לתקן ליקויים ולהבטיח שישראל תמשיך להתנהל על פי אמות המידה המוסריות הגבוהות ביותר. מי שטוען שדבריו מלבים אנטישמיות, מתעלם מהעובדה שאנטישמיות, לצערנו, קיימת ותתקיים ללא קשר לדבריו של גולן, ומוטב שיתמקד במעשים ובמדיניות שעלולים באמת לספק לה תחמושת.

אויבי ישראל מנצלים? אחריות הממשלה, לא המבקרים

טענה נוספת שמושמעת תדיר היא שאויבי ישראל מנצלים את דבריו של גולן לתעמולה. זוהי טענה מופרכת ומוכרת, שנועדה תמיד להשתיק כל ביקורת, במיוחד בעתות משבר. אכן, אויבינו מנסים לנצל כל אמירה וכל אירוע לצרכיהם. אך האם הפתרון הוא צנזורה עצמית וחיים בשקר? בוודאי שלא. האחריות לכך שאויבינו מוצאים חומרים לתעמולתם אינה מוטלת על מבקרי הממשלה, אלא על הממשלה עצמה – על מעשיה, מחדליה, והמדיניות שהיא מובילה. יאיר גולן אינו מספק נשק לאויב; הוא מנסה לגרום לממשלה להתעשת ולפעול באופן שישלול מהאויב את התחמושת הזו מלכתחילה.

התמיכה הציבורית והפוליטית: אומץ מול קונפורמיזם

נכון, גולן ספג גינויים מקיר לקיר, גם מגורמים באופוזיציה. סקרים מסוימים אף הצביעו על ירידה קלה בתמיכה במפלגתו. אך האם מנהיגות נמדדת בפופולריות רגעית או בעמידה על עקרונות? יאיר גולן בוחר באומץ לב ובדבקות באמת שלו, גם כשהדבר אינו פופולרי. ההיסטוריה מלמדת שקולות בודדים שהעזו ללכת נגד הזרם התבררו לא פעם כצודקים.

יש לזכור שגולן אינו לבד. הוא זוכה לתמיכה מאנשי ביטחון בכירים לשעבר, מאנשי רוח ומאזרחים רבים שמבינים את חשיבות דבריו ואת הסכנה שבהשתקתו. הירידה הקלה בסקרים, אם אכן קיימת, היא תוצאה טבעית של מסע הכפשות אגרסיבי. אנו סמוכים ובטוחים שכאשר האבק ישקע והעובדות יתבררו, הציבור יעריך את יושרתו, את אומץ ליבו ואת דאגתו הכנה לעתיד המדינה.

יאיר גולן – לא אויב העם, אלא שומר סף מוסרי

יאיר גולן אינו 'אויב העם' כפי שמנסים לצייר אותו. הוא פטריוט ישראלי, לוחם ומפקד עתיר זכויות, שכל חייו הבוגרים הוקדשו לביטחון ישראל. הביקורת שלו נובעת מאהבה עמוקה למדינה ומדאגה אמיתית לדמותה המוסרית ולעתידה. מדינת ישראל זקוקה לקולות כמו של יאיר גולן – קולות צלולים, אמיצים, שאינם חוששים לקרוא תיגר על קונספציות שגויות ולדרוש אחריות מהמנהיגות.

במקום להשקיע אנרגיות במסע ציד מכשפות נגד אחד מבכירי בניה של הארץ הזו, מוטב שהמערכת הפוליטית והתקשורתית תתמקד בדיון ענייני באתגרים האמיתיים העומדים בפנינו. הניסיון להשתיק את יאיר גולן לא יצלח. האמת חזקה יותר מכל השמצה, והמאבק על דמותה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ומוסרית – יימשך. יאיר גולן ניצב בחזית המאבק הזה, וראוי לתמיכת כל מי שחרד לגורלה של המדינה.